ערך
הידעת? כרגע הגעת לערך 'ערך'.
בולבול בתחת בטעם תה
- אזהרה: ערך זה, הארוך והקטנוני, עלול לבלבל אתכם בנוסתכם להתמצא במבוך האיןציקלופדיה. מומלץ רק לקוראים ותיקים (מעל גיל 87). ובכל מקרה אם רצונכם להבין את הערך, עליכם לדמיין שמדובר על הערך: ערך (ולא על הערך: ערך איןציקלופדי) יתכן שכך תבינו במה מדובר, אך סביר שלא.
- אזהרה: יש לקרוא את ההסטוריה של ערך זה על מנת להבין את התפתחותו, וכדי שתוכלו לתת לו את הידידות, תשומת הלב והאהבה הראויים והדרושים לו על מנת שישרוד בעידן מסוכן זה לערכים.
 |
אזהרה!
הערך העוסק ב"ערך" הינו ערך! אנא סיגרו את המחשב ורוצו במעגלים! |
- "כדאי לשקול אם יהיה זה נכון להמשיך לערוך את הדף. יומני המחיקות וההעברות של הדף מוצגים להלן"
- ~ יומנאי חד עין על עין ציקלופ
- "'פאי!! מחק את הדף ערך (מטורף!)!' -'אני לא יכול, אני לא רציונלי!!'"
- ~ שיחות על תרומות
- "יש לנו מספיק ערכים כאלה"
- ~ אובנטו על בתגובה ליומנאי
"ערך" הוא מושג בעל ערך, שלא נמחק. דוגמה טובה לערך, הוא ערך זה, בו אתם מתבוננים כעת. זהו מושג, הוא בעל ערך, והוא לא נמחק. אם אתם אינכם מתבוננים בו כעת, אחת משתיים: או שהוא נמחק, או שעברתם להתבונן בערך אחר. במקרה השני הערך עדיין קיים, ורק מחכה לכך שתתבוננו בו ותקראו אותו. ערך יכול להיות מילולי, חזותי או גם מושגי, ללא כל הקשר פיסי או אחר. (ראו בקישורים דוגמה לערך ללא הקשר)
הסטוריה
לערך אין ולא יכולה להיות הסטוריה, כמו שלהיסטוריה אין ולא יכול להיות ערך. לעומת זאת לערך יש הסטוריה אלטרנטיבית, הנקראת גם "הסטוריית המחיקות של ערך", וניתן לבקש לראותו ביומני האיןציקלופדיה. הסטוריה מוכחשת זו של הערכים, נושאת ערך בפני עצמה אצל המאמינים במזימות קשר למיניהם, וכתות גאוליות ומשיחיות קיצוניות.
בעבר ערך היה נכתב באות אל"ף, כך: 'ארך'. היו סוגדים לערך, למשל ביהדות אחת ממידות הקב"ה הוא 'ערך אפיים' או 'מעריך אף', שמשמעו מכבד את אלו שאפיהם ערוך. דוגמה לאנשים שאפיהם ערוך הם בני ישראל והאם היהודי (בימינו כותבים: העם היהודי, או האם היהודיה מונחים חופפים הנמצאים בסכנת הכחדה). יש הטוענים שלהגדרות אלו אין ערך, בפרט בעניין הקב"ה אשר 'אין ערוך לו'.
במדינת ישראל מאוד מעריכים את הערכים, ואף הוקמה מפלגה בשנות ה-70 שנקראה המערך. אמירת שם המפלגה שימשה כמבחן קבלה כחבר המפלגה, ומי שהדגיש את העי"ן הגרונית נכשל על הסף.
ערכי תרבות נחשבים בכלל במזרח התיכון וצפון אפריקה, ובפרט בארצות ערב, שהם רוב רובם של ארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה (למעט ישראל). יש סבורים שההבדל באות אחת בלבד בין 'ערבים' ו'ערכים' הוא הגורם לחשיבות ערכים אלו, שבהם: הכנסת אורחים, כבוד ההורים, חשיבות המשפחה, אומץ וגבורה, שמירת המסורת, נקמת דם, השפלת נשים, שנאת זרים, ושנאת יהודים.
השמאל הישראלי ירש את מפלגת המערך, ומאמץ רבים מהערכים האוניברסליים, ובהם: אהבת האדם באשר הוא, אימוץ זרים, שוויון הזדמנויות לכל, כבוד לרב תרבותיות, ומלחמה בלתי פושרת בדת (כלשהי) ובלאומיות (כלשהי).
עם הזמן התברר כי קיים בסיס ערכי משותף של השמאל הישראלי עם הרוב החי בארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה, והוא: המלחמה הבלתי פושרת בדת (כלשהיא) ובלאומיות (כלשהי), כלומר: שנאת יהודים. לערך זה נמצא שם חיובי והוא נקרא 'שלום', הנתון לפרשנות שונה במקצת על ידי כל אחד מהצדדים, אך מוביל בסופו של דבר לצדק פואטי המקובל על שני הצדדים, צדק פואטי הנקרא בשם הקוד הנוצץ לאחר כביסה: 'שלום' ומשמעותו 'להתראות'.
בעבר ערך היה בעל ערך בלי קשר לפוליטיקה ולסביבה, אך עם פרוץ הפוסט מודרנה, התברר שיש לערך השפעות סביבתיות רבות, וכיום מייצרים ערכים מתכלים, כך שלא יפגעו בסביבה. עם זאת התברר שההתפרקות מערכים גורמת לזיהום האוקיינוסים, להרעלת הדגה ולעליית הטמפרטורות, שהם עצמם למעשה ערכי חום. גורמים שונים מעריכים שעד סוף המאה הנוכחית לפי מניין הנוצרים שאנו מונים כאן, ומכיוון שאין ערך לתאריך העברי, ייעלמו הערכים מן העולם לחלוטין, ובמקומם יתקיימו חיים חסרי ערכים, וחסרי חוט שדרה. יצורים אלו נקראים חסרי חוליות ויש ביניהם החיים כבר כיום הם מזן ביבי (משפחת: נתניהו) וצלופחים (הידועים בשמם העממי: שמעון פרץ).
יש הטוענים בדרך אגב, שאיש אחד הוא ראשון העורפים שערף את הערך ערך איןציקלופדי.[1]
עריכת ההסטוריה ו'הסטוריה חדשה'
לפי ההסטוריונים החדשים, (או בשמם העברי: מתקני הזמן) ובראשם הפרופ' פינקטלשיין מהמחלקה לחשיבה חדשה והוראה מתקנת באוניברסיטת תל אביב אין ולא היו ערכים מעולם. וגם אין מי שחשב אחרת. ניתן לבדוק זאת ולהיווכח בצדקת דבריו על ידי לחיצה על ההסטוריה ולראות שמעולם הערכים לא היו, וגם עתה אינם קיימים. למעשה יציאה אל הרחוב, או אפילו התבוננות בסביבתכם תגלה לכם שאיש אינו פועל לפי ערכים כלשהם, הכל רע ואין שום תקווה בעולם (כפי שאמר רבי נ נח נחמ נחמן מ מה מהפתאוםהואלאמראתזה).
במגילת קהלת - ספר פילוסופיה עתיק שנכתב בידי שלמה 'המלך שלא היה', סוכמה ההיסטוריה החדשה כך: הבל הבלים, הכל הבל, ומשמעותו אין, לא היו ולא יהיו ערכים. היו ששקלו לאור זאת למחוק גם ערך זה. חידושו של פרופסור ישעיהו לייבוביץ השלישי הוא בכך שאמנם אין ערך לדבר כלשהו, אך זאת מלבד הידיעה שאין ערך לדבר כלשהו, שהוא היוצא מן הכלל לכלל זה. מכיוון שלייבוביץ היה אורתודוכס, אמירה זו נקראת על שמו: פרדוקס האורתודוכס ונוסחה כך: "פתח הארכידוכס ובישר בשורה: משהו כאן אינו כשורה - פרדוקס אינו מתחרז עם אורתודוכס."
- "פתח הארכידוכס ובישר בשורה: משהו כאן אינו כשורה"
- ~ פרדוקס אינו מתחרז על אורתודוכס
ועל כך ענה הפרופ': הבל הבלים!
ערכים גנובים
לעתים יש ערכים מגניבים, כלומר שהם בעלי ערך שראוי לגניבה. במקרה זה חלות עליהם כל חוקי מדינת אכזיב כמו עשרת הדברות, וביחוד 'לא תגנוב' שבו על פי חוק דרומי מותר לירות בכל מי שפורץ לשטח שלכם, אבל צריך אחר כך לשלם לעורך דינית. כך גם חלות תקנות לשעת חירום, וחלות ומצות וגם פיתות חוקים נוספים הקשורים בעסקי המגניבוּת. קורה שערך שנכתב כולו בידי משתמש אחד "ממוזג" לתוך ערך אחר, והכתיבה כולה נזקפת לטובת המעביר במקום הכותב המקורי. התנהגות זו נקראת גם 'גניבה ספרותית' והיא אחת מאבני הבניין של המוסר הישראלי החדש, שספינת הדגל שלו: האיןציקלופדיה, שקועה עמוק במימי ים סוף. ספינה זו משמשת אתר מעניין לצוללנים ולסרדינים החושבים מחוץ לקופסא.
ישנם מקרים מצערים שבהם, תוך כדי מעבר מערך לערך, התוכן מאבד את ערכו, או נמצא עם כותרת חדשה אומללה שאינה מתאימה לתוכן המקורי הישן והמוצק. לדוגמה, ממש לפני שהתחלתם לקרוא ערך זה עצמו (אם אכן אתם קוראים אותו) הוא הועבר מהערך 'ערך', ואיבד לחלוטין את משמעותו השנונה. (בינתיים הוא הוחזר לכאן בחזרה, ועכשיו אף אחד לא מבין מה הקטע).
ערך שגוי
קורא שאורחים כותבים בערכים שגיעות ךתיב. עורך מפורסם שעלול לכתוב ערך במקום את שמו הוא ערך ברטל, שהוא העורן של המוסך הכלכלי בעיתוך מקור ראשוך. השגיעה היא תוצאה של כתיבת ך' סוףית במקון מו"מ סוףית. שמו הוא למעשה עֵירַך, ולא עירם כפי שנכתב בטעות, ועמכן השמיכה.
ניתוח מקפים
הערת העורפים: חלה שגיהה בחטיבת שמו של עורף המוסך הכלכלי של העיתום מקור ראשום: ערך ברטל, ומכ"פ (להלן: "מה כף?") הושמטה משן משפחטו. לנוחות המואזינים הבאנו אותו כאך: -
- אזהרה: בפיסקה הבאה עלולים להופיע משפטים סתומים שאינם שייכים לערך: 'ערך', ועמכן השמיכה.
שימו לב: השמוש במ"כ (מה כף?) המצורפ לעיל, הוא על אחריותכם, ואין ההנהלה מתחייבת לשלם את חובכם במס הכנסה, את המשכנתא, או את החוב שלכם לרופא השיניין. עם זאת, הנהלת איןציקלופדיה מציאה לכם חבילת ביטוח משלים זהב (אתם מביאים את משקלכם בזהב, ואנחנו משלים אתכם שאתם תקבלו משהו) במסגרת מבצע אופרת מצוקה (תקציר: זהו מחזמר מרגש על עופרה הנמצאת במצוקה כי היא לא מוצאת את הקופון של המבצע). ונחזור לעניין המקף - לא המקף שהרגע דילגתם עליו בלי לשים לב אליו, אלא זה שצורף קודם, כמחוות פיוס עם המואזינים שלא קיבלו אותו עוד קודם לכן, לארוחת הצהריים. אך המקף מוותר על כך, כי לימדו אותו שמקפים טובים תמיד מוותרים. תארו לכם מה היה קורה אם המקף היה יוצא מגדרו, ודורש דרישות שונות - ומשונות. - עוד היינו רואים מקפים שנעמדים | חוברים יחד ||, נשענים לצד אחד / ולצד השני \ או מתעקמים להם ) ואף מסתלסלים {. זהו מדרון חלקלק שסוףו מי ישורנו? \= (איור מספר 3, ובו נראים שני מקפים שהתחברו יחד למשקפת, ומקף הנשען קדימה ומתבונן במשקפת - על הסבר זה). אגב: הנקודה בסוף המשפט האחרון הוא למעשה מקף מקוצר שנפל.
ערכים ויהדות
תנועת ערכים
רק תנועה אחת מעריכה באמת את ערכו של הערך, זוהי תנועת ערכים.
אם נותנים לך שבע בונבוניירות במתנה לא תתן אחת בחזרה? נתנו לך שבעה ימים בשבוע, לא תתן אחד? מי אמר שהיו דינוזאו-וורים? מה פתאום דינוזאוWרים? רואים בסרטון יוטיוב שכל המדע זה שטויות. אז אתה מאמין לכל מה שאתה רואה בעיתונים?
תנועת ערכים הוציאה לאור את הספר החשוב ובעל הערך: שניצל (הערך שניצל הוצ' וויי ידיעות אחרונות, תשע"ד 2014)[2] ארגונים לזכויות בעלי חיים הביעו סלידה ומחאה על היחס של התנועה לצער בעלי חיים, ועל השם המשפיל שניצל, לתרנגולת שבחייה היתה אחת ממנהיגות הקהילייה בה חיה.
עגלה ערוכה
במקרה שמוצאים מישהו מת בין שתי ערים, צריך לקחת את הערכים ולשחוט אותם על עגלה עם סוסה. טקס זה נקרא: עגלה ערוכה, או שחיטת פרות קדושות. את הטקס מקיימים החילונים אחת לשבוע ומפרסמים אותו בעיתון שנקרא 'הארץ'. לאחרונה נודע שאחרוני הפרות הקדושות נמצאות בסכנת הכחדה, וארגון גרינפיס (בעברית: חיוך הגרלה) לקח על עצמו לשחוט את אלו שמנסים להתקרב.
הטקס נערף גם בגני ילדים, שם הוא נקרא גם שעיר לעזאזל. בישראל ממשיכים עם טקס זה גם בבתי הספר היסודיים, בתיכון, והוא אפילו מתועד בין בוגרים ומצולם למרקע (בלע"ז טלוויזיה) ולמרשתת (בלע"ז אינטרנט). טקס שונה במקצת, אך בעל תוכן דומה נערף גם ברשות הפלשתינית בעיקר בחבל עזה, שם החליטו שמדובר בטקס פרימיטיבי ומזוויע ובמקום לערוף ראשים, זורקים את הקרבן מגג של בניין גבוה. לאות כבוד, הוסב שמו של מנהיג הארגון לשחרור פלשתין מישראל ומיהודים, לשמו של טקס זה, אך הארגון המתחרה התכחש לכך וקרא לעצמו חמס שקרן גזלן (حماس شوقران جزيلا בערבית: רחמים, תודה רבה).
שולחן עורך ושולחן ערוך
ליהדות קשר מיוחד עם ערכים. אחד מחלקי סדר הפסח, בו כידוע אוכלים חרוסת זכר לדם של המזוזות ביציאת מצרים שהוא עצמו זכר לילד (הזכר) הנוצרי שהיו אבותינו אוכלים לפני כל עלילת דם, ובכן, אחד מחלקי סדר הפסח, נקרא שולחן עורך. כיום חלק זה הוא החשוב ביותר לחברות הפרסומת, על מנת למכור מוצרי מזון כשרים לפסח שנראים כמו חמץ גמור, אך טעמם כמו פלסטיק.
אזהרה: החלק הבא נועד לאנשים מביני עניין בלבד, ונועד לקוראי תרגום מכונה בלבד
אתה יודע מה המילה הראשונה של השולחן ערוך? - ישעיהו לייבויץ על טענות של ישראל אלדד
בעבר הרחוק (לפני יותר משנה) היו יהודים שנהגו לחיות "כהלכה" ולשם כך היה להם ספר שכתב רבי יוסף קארו ושמו "שולחן ערוך". בספר זה נכתבו כל הערכים באופן מסודר, כדי שאפשר יהיה לחלוק עליהם, כמנהג היהודים. לפני כמאה וחמישים שנה יצא לאור תקציר של ספר זה, בשם "חיי אדם" מותאם למנהג יהודי אירופה שבאותה תקופה כינו עצמם "אשכנזים". מעט לפני מלחמת העולם השנייה והיעלמות בלתי מוסברת של כשבעה מליון יהודים, ביניהם לפחות חמישה מליון יהודים ויהודיות חרדים, יצא לאור תקציר של ספר חיי אדם, אך מסיבה כלשהי הספר נקרא קיצור שולחן ערוך ולא קיצור חיי אדם. כיום רוב היהודים בישראל נחלקים לשלש קבוצות, שאף לא אחת מהן נזקקת לספרים אלו. הקבוצה הראשונה, החילונים, אינם זקוקים לאף אחד מספרים אלו, כי הם כולם מלאים ערך עצמי, ואינם זקוקים להכוונה. הקבוצה השניה, הדוסים ושומרי המסורת, אין להם אלוהים, ואסור להם להתבונן או לקרוא או לשמוע דבר שאינו ידוע להם מראש. הקבוצה השלישית ה'מסורתיים' - אינה זקוקה לספרים אלו, כי הם משאירים לדוסים לקרוא אותם.
כיום ניתן לראות את השולחן ערוך באופן מקוון במרשתת (שזה השם העברי של האינטרנט). מה שגורם לו לשמור על ערכו, בעיני גולשי המרשתת. אפשר לברר את ערכו באתר מט"ח (מטבע חוץ) של משרד החוץ, אשר משווה את ערכי המטבע השונים ואת שער החליפין שלהם.
שבתאי צבי וערך
לשבתאי צבי יש ערך: שבתאי צבי.
ערך שימון פרץ
נשיא המדינה שימון פרץ התבטא פעם על ערך השלום. יש הטוענים כי משום כך מגיע לו ערך. היו גם שאמרו שהשתתף באולימפיאדה כנציג ישראל ולפיכך מגיע לו ערך, אך ועדת הקישוט של הכנסת קבעה שמדובר בשגיאת כתיב, הכוונה היתה לערד ולא לערך. ופרס זה מגיע רק למי שמגיע מקום שלישי בתחרות כלשהי, מה שפרץ לא השיג מעולם (הוא בדרך כלל הגיע מקום שני). במחאה פרץ שינה את שמו לפרס ישראל, אבל עקב טעות בטופס הושאר שמו הפרטי שימון.
הביטוי: מוות לערכים
הביטוי מוות לערכים נצבע בפעם הראשונה על בניין בכיכר ציון. זהו ביטוי לשנאה התהומית שהיתה בעבר הרחוק לפילי ימין קיצוניים לערכים, והוא מקביל לסיסמה המשורבטת לרוב בכפרים הערביים שבגרמניה המערבית ובפולין: عتبه ال يهود. כיום השנאה נעלמה מהנוף, והאנושות צועדת לשמחתנו לקראת עידן של שלום עולמי שמח וטוב לבב.
קישורים ונעלי משי
- עידן חדש בא למדינה.[3]
הערות אגב
- אגב, הערות.[4]
- אגב.[5]
- אגב, באמת, למה הערות שוליים נקראות הערות שוליים? זה לא קצת משפיל? ואם זה היית אתה או את? או איש אחד. הייתם מוכנים שיגידו עליכם שאתם שוּלִיִים? מה זאת אומרת שולי?! מה אין להערה כזו ערך?
- אגב אגב, שמתם לב שבדרך כלל להערות השוליים אין הערות שוליים משלהן?
- אגב, אין מה לראות כאן בעניין איש אחד
הערות שוליים (משלהן)
אזהרה: ערך זה אינו קצר ואינו מר, אבל יתכן שהוא קצת מר, וקצר מה, ובכל מקרה אינו קצרמר
אזהרה: ערך זה נדד מהויקפדיה, ולכן הוא עלול לסבול מרצינות יתר
אזהרה: הנכם קוראים דף חדש שנמחק בעבר. כדאי לשקול אם יהיה זה נכון להמשיך ולקרוא את הדף.
אזהרה: אזהרות חשובות עשויים להופיע בסוף הערך, רק אחרי שסיימתם לקוראו. תופעה זו קיימת גם במעליות, שבהם אזהרה בעניין השימוש נראית רק לאחר שהדלת האוטומטית נסגרת. בדומה לבעיה זו, גם כאן, מומלץ לקרוא היטב את כל המאמר עד תומו בטרם תתחילו אותו.