פוגה
|
ערך זה הינו ערך ליודעי דבר אלו שלא מכירים את הדבר הזה מוזמנים ללכת לקרוא ערכים אחרים. בינתיים אנחנו נצחק ונהנה, לבד! הא! |
- "זה אולי "דשא"?"
- ~ עמיר פרץ כאשר נשאל מזה פוגה
פוגה הנה צורת כתיבה מוזיקאלית פוליפונית אשר מאופיינת בעיקר מריבוי קולות ונושא אשר מתפתח ועובר הסולמות והקולות. השיטה הומצאה לדעת מומחים רבים על ידי המלחין יוהן סבסטיאן באך, אך יש אלו החושבים שהשיטה פותחה על ידי עז.
מקור השם
רבים מין המומחים סבורים כי המילה "פוגה" הגיעה מין המילה האיטלקית "Fugire" שפירושה "עוגה". לפני הופעת הפוגה כסגנון היה פתגם איטלקי שאמר "La bella kampala berichi fugire" ("כשיש שמחה יש עוגה"). כאשר הפתגם הובא לגרמנים, הם אינם הבינו את תרגום המשפט שנאמר עד לכך שבאך הביא לו משמעות על מנת לצאת הכי "חכם" ו"גיבור" ו"מלפפון" מכול הסיפור.
הופעת הפוגה לראשונה
לפי תיעוד במאה ה - 17, הפוגה פותחה לראשונה על ידי באך בשנת 1699 לכלי ההצ'מבלו כאשר למלחין היה מחסור בנייר, אשר שימש כנייר טואלט באותה עת. לכן, נדרש באך להכין יצירה הכוללת את כול רעיונותיו מבלי להשתמש בנייר יתר על המידה. לאחר שבועות של מחשבה ואכילת בננה המציא באך את שיטת הפוגה הכוללת בה ריבוי של יצירות וכן חיסכון בנייר. לאחר שמשבר הנייר כבר חלף, לפוגה כמעט ולא הייתה משמעות בחייו של באך. אך דבר זה השתנה כאשר נכנס באך לחדר צ'אטים ומצא את אהבת חייו: כ!ס*ת XXXשש הכ* ש=ה בע!!!!!!!לם!!!!! לאחר צ'יטוט מסעיר ונוגה עם באך החליטו השניים לאחר דקה של היכרות להתחתן. כמתנה ליום הנישואים כתב באך לאישתו ספר תווים הרצוף בפוגות הנקרא "הפסנתר המוש=ה". הפסנתר המוש=ה היווה להכרה העולמית של הפוגות וכן להכרתו כסגנון.
בתקופת הבארוק המאוחר במיוחד הפוגות היו פן חשוב שתקופת הבארוק לא יכלה בלעדיה, בגלל העובדה הפשוטה שתקופה זו הייתה משעממת במיוחד וחסרת אירועים כליל. לאחר באך, מלחינים רבים החלו להשתמש בז'אנרים פוליפונים כמו הפוגה שכן ניתן לומר שהפוגה בתקופת הבארוק המאוחר הייתה טרנד של ממש.[1]
התפתחות הפוגה לארבע קולות
מומחים רבים סבורים כי במאה ה - 18 החלה תפנית בסגנון הפוגה כאשר הוכנס לסגנון גם אלמנט של ארבע קולות, בניגוד לשלושת הקולות היחידים שהיו מקובלים עד אז. הכנסת הקול הרביעי למעשה, היוותה קושי מסוים כלפי המלחינים למול הסגנון החדש בארבע קולות, שכן לא ידוע עם הקול הרביעי מבחינת הרמוניה הוא הכפלה של הראשון, דרגה חמישית שבע או דרגה ארבע טרצקוורט מוגדל ברה דיאז מינור הרמוני, או כול בלבול שכל העולה בדעתכם. עוד חסרון בפוגה בעלת 4 הקולות הוא שלרוב פוגות הועברו גם לביצוע שירתי, ולכן היה צורך בהוספת עוד זמר, שכן עלה יותר כסף.[2]
למול כול החסרונות היו כאלה שניצלו היטב את המצב כמו המלחין פליקס מנדלסון שהושפע רבות מבאך וכן ניתן לומר עליו כי הוא הממשיך של באך בנושא הפוגות. קל וחומר, רוב יצרותיו של מנדלסון היו בסגנון הפוגה ויצירותיו הידועות לשמצה גם כן.
מבנה מוזיקאלי
המבנה המוזיקאלי של הפוגה הינו מוגדר מראש. בהרבה חלקים בפוגה למלחין יש המון חופש (צבע הדיו בה תיכתב הפוגה, הנושא והמעברים) אך קיימת תבנית מסודרת בכול העניין. המבנה שנקבע על פי באך היה:
- כניסת המוטיב בקול האלט
- הופעת המוטיב (לרוב בסולם של הדרגה החמישית) בקול הסופרן ומעבר בקול האלט
- מעבר הכולל רעיונות מין המוטיב (פיתוח)
- כניסת המוטיב בקול הבס והופעת קולות המשנה באלט ובסופרן
- מעבר הכולל פיתוח של המוטיב
- הופעת המוטיב בסופרן בסולם אחר ונושאי משנה באלט ובסופרן
- מעבר הכולל רעיונות מהמוטיב
- הופעת הנושא בקול האלט וקולות משניים בקולות הבס והסופרן
- מעבר הכולל פתיוח של המוטיב
- הופעת המוטיב בקול הסופרן וקולות משניים בקול הבס ובאלט
- מעבר הכולל פיתוח של המוטיב
- פיתוח של המוטיב
- הופעת המוטיב בקול הבס ונושאים משניים בקולות האלט והסופרן
- מעבר קצר, ואז המוטיב וקודה
- שבתאי צבי היה פה!!!!
רבים מין המלחינים הסתבכו עם מבנה מורכב זה, לכן הובאה להצבעה במאה ה - 18 לועדה המוסיקאלית העליונה והשולטת את השאלה האם הפוגה צריכה להישאר במבנה המקורי והמסובך שלה. החלטת הועדה הייתה שפוגה תיהיה יצירה שמופיעה בה מוזיקה בעלת המון קולות שיצר באך. החלטה זו לפי דעתם של מומחים רבים, הייתה מפגרת מאוד ובנאלית במיוחד, שכן כול יצירותיו הפוליפוניות (מרובות בקולות) של באך היו פוגות; משמע הועדה לא עשתה כלום בעניין. כאשר המלחינים הבינו את התרמית הם ניסו להגיש נגדם תלונה שנסתיימה בהצלחה והועדה כונסה מחדש לחקר הנושא. החלטת הועדה לאחר התכנסותה בפעם השנייה הייתה שפוגה היא פוגה כאשר כתוב בכותרת "פוגה".
יצירות מפורסמות בסגנון הפוגה
- הפסנתר המושווה של יוהן סבסטיאן באך
- אומנות הפוגה של פליקס מנדלסון
- הפוגה של ג. יפית
- פרלודים ודברים בסגנון של פרנץ שוברט
- הפוג'ירה של אלכסנדרו סקרלטי
הערות שוליים
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הפסנתר המוש=ה באתר אגודת הפסנתרנים