איןטקסט:השפן הקטן/פרק ראשון - דירה להפציץ
השפן הקטן לא אכל ימים, כי איבד תיאבון. לא שזה הטריד אותו במיוחד, אחרי הכל, הוא היה רגיל לא לאכול ימים. במצבו הנוכחי, כשמפגיזים אותו ואת אנשיו על ימין ועל שמאל, השפן ברנבאוס הקטן השלישי ואנשיו שירתו את המלכה, ג.יפית, במלחמת האזרחים כבר שלושה חודשים. הוא מעולם לא הפסיד בקרב, אבל שלשום בלילה, אנשיו והוא הותקפו על ידי חיילי ההתנגדות, מאמיני ה"חופש" האלו. הוא ירק. המפלצות האלו והרעיונות הבלתי שפניים שלהם! הם רוצים שאנשים יוכלו לחיות בלי שבבים לשליטה מוחית ויוכלו לחשוב באופן עצמאי! הרעיון עצמו הגעיל אותו.
- "אדוני! אדוני!"
נשמעה הצעקה מחוץ למחילה שלו [1], זה היה באגסיבוס הארנב
- "יחידת המודיעין אומרת שיחידת הקומנדו העילית של האויב מגיעה!"
השפן קפא על מקומו
- "מה!?" הוא צעק על הארנב האומלל "אתה רוצה לומר לי ששבעת הגמדים מגיעים?!"
הוא נזכר איך לפני שלוש שנים, הוא נפגש עם גנרלית צבא ההתנגדות, שלגיה, ושבעת חיילי הקומנדו שלה, הוא גם זכר איך הוא בקושי יצא מזה בחיים.
- "תודיע לכל החיילים לסגת לעמדות ההגנה. לתותחי הגזרים לעבור למבנה הגנתי ותודיע למגדלי התקשורת לבקש תגבורת אווירית!" הוא אמר במהירות לארנב
- "כן אדוני!" באגסיבוס אמר, הצדיע ויצא מהמשרד.
שפן שקל מה לעשות, הוא יכול לקחת את נשקו ולצאת לקרב כפי שהיה עושה בעבר, הוא יכול לנסות לדבר בהגיון עם מנהיגי האויב ולנסות להציל כמה שיותר מחייליו, או שהוא יכול לעלות למגדלי התקשורת בעצמו, ולנסות לשכנע את הממונה עליו, המפקדת עליסה, לשלוח כמה שיותר תגבורת. לאחר תהיה של חמש דקות שלמות שפן בחר בפעולה ההגיונית והפרקטית ביותר, ונשאר במשרדו ושתה כוס תה גזר.
- "אדוני?" זה היה באגסיבוס, שנכנס בהיסוס למשרדו "בדיוק קיבלתי דיווח ממגדל התקשורת, הם אומרים שכל היחידות האוויריות עסוקות בקרבות אחרים, והם לא יכולים לוותר על כמה כדי לשלוח אלינו" הוא אמר
- "מה זה השטויות האלה?! ולמה אני מדבר כמו עדי אשכנזי?!" אמר השפן
- "אני לא יודע" ענה לו באגסיבוס
- "הם לא מסוגלים לוותר על כמה דבורים בשביל להציל את החיים שלנו!? אנחנו הגדוד הראשון!" אמר השפן ובעט בשולחנו "אוווווו!!!1" הוא צעק "זה כאב!" הוא תפס את רגלו והחל מקפץ במשרדו, מעוות את פניו בכאב.
באגסיבוס שצפה במפקדו מקפצץ במשרד ועושה קולות "אווו! אההה!! אייי! אייה!! איי גבאלט!!! ציפי חוטובלי!!!" באגסיבוס החל לחשוב על חיילי ההתנגדות שהתקדמו לקראת ה"מחילה", ואנשי הצבא הממלכתי שנסוגים, אותם גברים, שנשלחו על ידי המלכה הדגולה לקרב, עם השרירים המרהיבים שלהם, והריח הנהדר שלהם, והבליטות הנהדרות שבין רג...
- "אדוני!" באגסיבוס עורר מחלומו בעקבות ג'קרואיי, קצין ראשי במחילה, שנכנס לתוך המשרד ופנה לדבר עם השפן, באגסיבוס, שפתאום היה מודע לכך שיש לו זקפה, מיהר להסתיר את חצי גופו התחתון מאחורי כורסא במשרד.
- "פלוגת ז' הותקפה על ידי לוחמי-עכבר, אדוני!" ג'קרואיי אמר "אנחנו לא יודעים מה קרה להם, יש לנו סיבות להאמין שמספר מהם נחטפו לבסיס הארטילריה שבראש הגבעה" הוא אמר. השפן הפסיק מצעקותיו והביט בעיניים חוקרות בג'קרואיי.
- "יש לך לכלוך פה על הסנטר" הוא אמר
- "איפה? הנה. הורדתי את זה?" ג'קרואיי שאל
- "לא, זה קצת יותר ימינה... הנה.. לא.. עוד קצת.. הנה." השפן אמר "מה אמרת?" הוא שאל
- "יש סיכוי שהאויב חטף מספר מחיילים מפלוגת ז'" ג'קרואיי אמר
- "מה?! זה נוראי! מה אנחנו הולכים לעשו..." השפן נכנס לפאניקה "רגע, פלוגת ז'... זה לא הפלוגה שכפו עלינו שמורכבת מאוגרים?" הוא שאל והסתכל על ג'קרואיי
- "כן..." ענה לו ג'קרואיי בהיסוס
- "אה. אז בסדר, לא נורא, אין מלחמה בלי נפגעים ושטויות בנושא" אמר השפן
- "אדוני" אמר ג'קרואיי "מה נעשה?" ג'קרואיי המשיך "מה אנחנו מתכוונים לעשות?" ג'קרואיי שאל "אתה לא מתכוון לבקש תגבורת?" ג'קרואיי שאל את השפן
- "הסמל ג'קרואיי! איך אתה מעז לדבר אלי ככה, אתה בא אלי ככה, קוראים לך ג'קרואיי, ואת אומר לי" והשפן החל מכווץ את פניו, באגסיבוס, שהבין שזה אומר שהוא הולך לעשות אחד מה"חיקויים" שלו סתם את אוזניו
- "אני ג'קרואיי" השפן התחיל בקול צפצפני "אני קצין בצבא" הוא המשיך "אני מפקפק במפקד" קול של זכוכית מתנפצת נשמע, כוס התה של השפן נשברה "אווו אני ג'קרואיי" והוא התחיל לפזז במשרד, ג'קרואיי הביט בו וזעם, איך השפן הזה מעז להכפיש את השם ג'קרואיי האצילי, אחרי הכל, השם הזה עבר מדור לדור, ג'קרואיי הביט לעבר באגסיבוס וראה שהוא רועד בפינה, הוא לא היה מסוגל לשמור את זה בתוכו רגע אחד נוסף, והוא לא יעמוד שם או ששמו לא ג'קרווווווווווווווווווו...............................
קטע זה נקטע על ידי הכותב בעקבות חטיפת שבץ מכתיבת יתר של שמות מגוכחים כגון "ג'קרואיי" או "באגסיבוס". לאחר ההתמוטטות הכותב נפטר, והוחלף על ידי כותב נוסף, שפנה לסט הצילומים והרביץ נמרצות לדמויות, והכריח אותם לקחת שמות נורמליים כגון ג'ק ובאגסי. הסופר החדש גם העניק את השם לפרק הראשון, "דירה להפציץ", שהוא, לכל אדם שמנת האייקיו שלו נמוכה מים המלח, פרודיה על הספר "דירה להשכיר" בהוספת מוטיב צבאי.
- "איפה הייתי?" שאל השפן ומגרד בראשו, סיניליות [2] היא אכן מחלה קשה "אה כן! ואני בא להתלונן על המפקד ואני חושב שאני יכול לעשות עבודה יותר טובה" הוא המשיך בקול הגבוה.
- "אה.. אדוני?" שאל באגסי בהיסוס "אתה לא חושב שאנחנו צריכים לדאוג בנוגע לתגבורת הדבורים שלא מגיעה אלינו?" הוא שאל
- "אתה צודק באגסי." אמר השפן "ג'ק! תקרא לפלוגת העילית ה' ותודיע להם שילכו למבצע קומנדו לשחרר את החטופים. באגסי! לך תקרא לקצין נחמן ותודיע לו שיורה על מצב חירום באזור ואז תלך למטבח הראשי ותאמר להם שלא היה מספיק גזר בתה שלי הבוקר, ואם זה לא ישתפר מחר אני אדאג שאנשים יפוטרו. ברור?" הוא פקד
- "כן המפקד!" אמרו ג'ק ובאגסי ביחד ויצאו מהמשרד.
השפן הרים את הטלפון במשרדו והקיש מספר
- "הלו? אמא? תקשיבי, אני צריך לבוא שתכבסי לי כמה תחתונים... מה? אה! כן, מגדל תקשורת, מה החדשות שלכם? לא שולחים לנו תגבורת? מה?! קשה להם לשלוח כמה דבורים!? אבל... הם חתמו על חוזה לסרט בניו יורק!? ימח שמו של הג'רי סיינפלד הזה!!1" הוא אמר, ובזמן שסגר את הטלפון חשב על איך שהוא באמת חייב ללכת לאמא שלו כדי שהיא תכבס את התחתונים שלו.
- "אה!!! ג'ק! באגסי! נחמן! נהדר שהגעתם. אני יכול לכבד אותכם בקפה? עוגה? פסולת רדיואקטיבית?" השפן אמר כשהשלושה נכנסו למשרדו
- "לא תודה" הם אמרו
- "תקשיב אדוני" אמר נחמן "כוחותינו מתפרקים. אנחנו צריכים תגבורת עכשיו. השמועות על הטילים הבליסטיים שניתן לשגר מהמחילה הגיעו אף לאויב, אם הם נכונות אתה חייב להורות על פינוי כוחותינו מהשטח ותפוצץ את בני הזונות האלו עד לשמיים!" והוא דפק את אגרופו בשולחן
- "הטילים הבליסטיים?" השפן חשב "-הכנס בעיה בשימוש בנשקים להשמדה המונית אקראית לפיתוח הדרמה כאן-"
- "אני יודע, אדוני! אתה צודק, אבל אין לנו ברירה אחרת!" אמר באגסי
- "אתה צודק, אני יודע את זה" הוא אמר "תקשיבו שלושתכם, אם אנחנו מתכוונים להשתמש בטילים הבליסטיים אנחנו צריכים לפנות את האנשים מהשטח, לסגור הרמטית את ה"מחילה" ולהחליף תחתונים כל יום כמו שאמא של אש מפוקימון אמרה." הוא אמר "נחמן, ג'ק, אני צריך את שניכם בשטח, תאספו את החיילים ותביאו אותם לפה. ההסגר יהיה מחר בחצות [3]. אם לא תגיעו לפה לפני כן, תנעלו בחוץ כשהטילים יפגעו. אתם מבינים?" הוא שאל
- "כן המפקד" שניהם אמרו
- "מצויין. צאו" הוא אמר והם יצאו ממשרדו "עכשיו באגסי, אני צריך שתדריך את אנשי ה"מחילה" ותודיע להם ש.. מי לעזאזל שבר את כוס התה שלי!?!?!?" הוא התחיל לצעוק, לזעום, למשוך באוזניו לזרוק דברים. באגסי יצא והלך לתדרך את אנשי ה"מחילה", בעוד השפן שובר את התמונה החתומה שלו עם מייקל ג'קסון.
למחרת בבוקר השפן הלך למגדל הפיקוד כדי לנהל את ההסגר, ושמע שבאגסי ומספר ילדים קטנים נעלמו ואפילו שג'ק ונחמן עדיין לא חזרו. הוא החליט שיש לעשות משהו, לכן הוא החליט ללכת לשטח ולאזור לאסוף כמה שיותר חיילים בעצמו אבל בדרך הוא ראה מטבע שנייקל הזרוק על הרצפה, הרים אותו, ומיהר למשרדו להחביאו [4]. בינתיים באגסי חזר וסיפר לשפן שהתדרוך עבר מצויין, והם מוכנים להסגר ברגע שהחיילים יחזרו.
- "איפה הם לעזאזל" אמר השפן והביט מחוץ לחלונו
- "אני לא יודע המפקד" ענה לו באגסי
- "דאמיט באגסי! אני איבדתי את הגרביים הצהובות שלי ואני לא מוכן לסגור את ה"מחילה" בלעדיהן!" הוא צעק
- "אני אדאג שימצאו אותם אדוני" אמר באגסי ומיהר החוצה
- "מצויין, בינתיים אני אשב פה ואצפה בשידורים חוזרים של האח הגדול" אמר השפן ופנה לצפות בשידורים חוזרים של האח הגדול, בחוסר ידיעה שניתן כבר לראות שידורים חוזרים של האח הגדול V.I.P(!).
הערות העורך
- ↑ ה"מחילה" הוא שם הקוד לבונקר הפיקוד הראשי.
- ↑ בכתבי המקור מופיעה המילה "סיניליות" עם גרשיים, כך: סניל"יות. פרשנים רבים ניתחו את המילה והגיעו למסקנה שמדובר למחלה הקשורה לסינים החברים בארגון ניל"י.
- ↑ ושוב מופיע "מוטיב החצות" בספר רבים מאמינים שהוא מסמל על התפתחות דרמטית קרובה, רבים אחרים מאמינים שזה קיים בגלל ששפן לא הכיר שעות אחרות, אך על פי טענת הארכיונים המלכותיים זה היה שפן שהתקין את מערכת הטילים האטומיים ולמרות התואר השלישי שלו בהנדסת חשמל, הוא לא הצליח לכוון את השעון, שהראה רק 12:00.
- ↑ ככל הנראה גם בתרבות ההיא למטבע השנקל ייחסו ישות אלוהית המגנה על המחזיק מכל צרה.