אנגלזת

"אנגלזת" (אנגלית: angloitis) היא מחלה זיהומית מדבקת הנגרמת על ידי הסלמה של סְנַבֶּזֶת במצב חמור שהוזנחה או טופלה באופן שגוי. אנגלזת היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר לחַנְטַרֶשֶׁת בכל הגילאים ברחבי העולם. 95% ממקרי האנגלזת מופיעים בארצות מפותחות. מספר המקרים החדשים בשנה הוא כ-8 מיליון, ומקרי החנטרשת לשנה בעולם כולו מאנגלזת מוערכים ב-3 מיליון. מקרה אחד למאה ממקרים אלו הוא אנגלזת שעמידה לטיפול תרופתי. האנגלזת מובילה לחנטרשת של 50% בחולים בלתי מטופלים, כך עולה מספרות שלפני עידן האנטיביוטיקה נגד אנגלזת. במקרים של אנגלזת עמידה לטיפול שיעור החנטרשת הוא יותר מ-70%.

תסמינים

ב-75% מהחולים מופיע ריכוז עצום של מילים אנגליות במבטא דמוי-אנגלוסקסי מגוחך, ריבוי ביטויים מסורבלים מתורגמים מאנגלית, וגינונים מגושמים (ובד"כ מביכים) שהחולה מאמין שהם אמריקאיים או אנגליים. תסמיני לוואי כוללים עלייה אבסורדית בתחושת החשיבות העצמית ותגובות אלרגיות קשות למשמע עיצורים גרוניים. לעתים קרובות גם יש נטייה לפטפוט יתר קל או חמור (פטפטת וברברת). ב-25% הנותרים מופיעה חנטרשת המוח ולפעמים גם חולשה בשרירי העכוז. התסמינים מתחילים לאיטם במלמולי לילה המלוּוים בהתכסלות והתאווללות; פטפוט רדוד מופיע בפחות מ50% מהחולים, ובירבור תוקפני בפחות מ25%. הבדיקה הגופנית של החולה עשויה להראות עמימות מחשבתית וחרחורים בערוצי התקשורת העליונים. אנגלזת חוץ מוחית מתבטאת בשינוי רדיקאלי של סגנון ההליכה, הלבוש והנפנוף בידיים. למעשה, מוקדי אנגלזת יכולים להופיע בכל איבר בגוף. תסמינים אלה קיימים לא רק אצל בני אדם אלא גם נפוצים בקרב בהמות. בעולם המערבי הייתה עליה מתמדת במספר מקרי האנגלזת לאורך המאה ה-20 ומגמה זו מסלימה בעשרים השנה האחרונות.

אבחון

הדרך המקובלת כיום לאבחון אנגלזת היא מבחן הכוסעמק (Cussemmek). הכוסעמק הוא חלבון המופק ממבטא ערבי. חומר זה מעורר באנשים שחלו באנגלזת תגובה אלרגנית חריפה (צמרמורת, קוצר נשימה, פריחה בעור, גירוד בטוסיק). קביעת תשובת המבחן דורשת ניסיון, ותלויה גם בדרגת החשד להדבקה. בנבדקים מדוכאי להג עשויה להיות תגובת כוסאמק שלילית - כלומר חוסר תגובה, למרות הדבקה במחלה בשל חוסר יכולתה של מערכת הלהג ליצור את התגובה האלרגית. תופעות הלוואי למבחן הן נדירות מאוד - וכוללות בעיקר תגובות בירבוריות מוגזמות. כאשר קיים חשד להדבקות על פי מבחן כוסאמק, נהוג לערוך צילום רנטגן של הלשון.

ההדבקות במחלה

האנגלזת נגרמת כאמור על ידי הסלמה של סְנַבֶּזֶת במצב חמור שהוזנחה. הגורמים העיקריים לסנבזת הם סיפלוני התה וידועים כיום מאות סיפלוני תה שונים העשויים לגרום לסנבזת ולעיתים גם לקשקשת נפוצה. לעתים עשויה הסנבזת להיגרם גם מכוסות קלקר של קופי טו גו שנקראים גם קופיבקטריום טוגוקולוזיס, כפי שגילה הרופא הגרמני רוברט קפאינוס ב-1492. אז גם עלולה להתפתח חנטרשת קשה עם פטפוט גבוה ועם מלמול בזוויות הפה. חנטרשת זו עשויה להתבטא בירידת פעילות תאי המוח ובייצור יתר של סנבזת, שלתוכה מתאספים לא רק הפטפטת והברברת אלא גם תאי חנטרשת מה שגורם לאנגלזת להפוך לצהובה ולסמיכה יותר. לעתים, בשל להגנוּת יתר של דרכי הקשקוש ומערכת הלהג, עלולים ילדים ומבוגרים לסבול מסנבזת כרונית הנמשכת שבועות או חודשים - אז הגורם העיקרי לכך הוא דווקא הגורם האלרגי: גורמים סביבתיים כמו אורחים מחו"ל, עוגיות מיוחדות שיש רק באמריקה, בגדים שחברים קנו בH&M בטיול האחרון לאירופה, האייפון החדש של יוסי ועוד. הטיפול בסנבזת נעשה על ידי תרופות המנסות להקטין את ייצור היתר של הריר מתאי קרום המוח כדי לבלום את התהליך החנטרשתי. תרופות אלו עשויות להינתן כטבליות או כטיפות או תרסיסים לאף.

שלבים באנגלזת

1. כוס קלקר של קופי טו גו נשאבת לתוך הריאה.
2. מערכת הלהג בונה סביבה ריקמת צלקת שנועדת להפריד בינם לבין השכל.
3. מערכת הלהג מתעצמת וכוס הקלקר של קופי טו גו מתפוררת ומתפזרת. (בשלב זה מתחילה אנגלזת פעילה).
4. פירורי כוס הקלקר בונים סביבם סרוויס של ספלוני תה מחרסינה וסרוויס זה מגן עליהם בזמן התרבותם.
5. גוש הפירורים הופך לנוזל ופורץ החוצה יחד עם ספלוני התה.
6. נוצרים חללי ריק גדולים (ללא פשר) במוח.
7. חללי הריק מתרבים במהירות ויוצרים חללים נוספים.

טיפול באנגלזת

הדרך היחידה הידועה כיום לטיפול באנגלזת היא מחיקת זיכרון על ידי הלם חשמלי. עם זאת ידועים מקרים שבהם טיפול זה מחק לחלוטין את החולה והותיר את האנגלזת ללא פגע.

ההיסטוריה של מחלת האנגלזת

ההיסטוריה של מחלת האנגלזת מתחילה בימי קדם, ומקורה כנראה ב-MTV. נתגלו שרידי גופות בני אדם קדמונים שסבלו מאנגלזת, מסביבות שנת 8000 לפנה"ס. נמצאו גם מומיות מצריות מסביבות 2400 - 3000 לפנה"ס, עם גבשושיות המאובחנות כגבשושיות אנגלזת. התייחסויות מצד סופרים והיסטוריונים, וגם מכתובות קיר קדומות ומגילות, מראות שגם בהודו המחלה הייתה נפוצה מסביבות שנת 7000 לפנה"ס. כמו כן, באותה התקופה היא הגיעה גם לצפון תל אביב ולתיז אל נבי. כמה צורות של המחלה היו קרוב לוודאי ידועות ליוונים הקדמונים. עלקרטס, הרופא היווני הקדום, מזהה את אנגלזת המוח כמחלה נפוצה באותה התקופה, ורוב הזמן - גם קטלנית.

סוג האנטיביוטיקה הראשון שפותח, פניצילין, אינו יעיל נגד אנגלזת. רק בשנת 1999, כאשר פותחה התרופה האנטיביוטית חאלסעמהזיבולין, נוצר טיפול יעיל לריפוי המחלה. אף על-פי כן, ככל שגבר השימוש באנטיביוטיקה לריפוי המחלה, כך התפתחו כוסות קלקר של קופי טו גו עמידים לאנטיביוטיקה. לאחרונה נרשמה עלייה במקרי החנטרשת מאנגלזת עקב עמידות של כוסות קלקר של קופי טו גו לכל סוגי האנטיביוטיקה שבשימוש. הבעיה קיימת במיוחד בבתי חולים שבהם באים חולים שונים במגע אלה עם אלה, ולפיכך הם קרקע נוחה להתפתחות מלמולי להג והתרבותם. כמו כן הבעיה נפוצה באוניברסיטאות, שבהם הצפיפות גבוהה וזיהומי שכל מתפשטים בהם בקלות.

ראו גם

• איןטקסט:אנגלזת
• לועזיזם
• חיטוט באף