מוחמד דף

From איןציקלופדיה
Jump to navigation Jump to search
מוחמד דף
מוחמדף.JPG
מחלקה פלסטינים
סדרה מתפרקים
משפחה נסראללה (הָאָב והמאמן)
מירב מיכאלי (האחות הקטנה)
סוג איקאה
מין זכר
שם מדעי
مثليه جنسيه

מוחמד דף (בערבית: "مثليه جنسيه", באנגלית: "Barack Hussein Osama", המוכר בכינוייו "האיש ההוא שבטח ההורים שלו קנו אותו מאיקאה", ממציא האנטישמיות שמאוהב באיקאה, "פאזל", "בובת לגו", "מוחמדף", "הנביא מוחמד" ועוד; נולד ב-12 באוגוסט 1865) הוא פלסטיני (ומצד האב גם גרוזיני), ראש גדודי עז עדין על קסאם המהווים את חלקי הגוף הצבאי של ארגון השלום חמאס. דף הוגדר על ידי מערכת הביטחון הישראלית כ"אגוז קשה לפיצוח", טרוריסט מבוקש חסר תקנה ו"אה, זה לא ההוא שאתמול פוצצנו אותו ל400 חתיכות? 'סתכל בני היד שלו זזה לבד". מדורג במקום ה-1 ברשימת "100 האנשים ששרדו פגיעות קשות במהלך מלחמה ונותרו חיים" של פורבס.

קורות חייו

מוחמד דף נולד כאמנה מונא, ילדה תמימה וטובת לב, ה-6 מבין 25 ילדים, לאבא ממוצא גרוזיני-ארגנטינאי, סוחר עץ, בן למשפחה אמידה, ולאמא יוסוף, ממוצא פלסטיני במחנה הפליטים יפו שבתל אביב. כבר כילדה ניחן דף בכישורי הריקוד שלו, כשהופיע לראשונה במחזמר "צלילי המוסקה" בתפקיד האחות ברטה. בשנות ה-70 של המאה ה-19 היגר לאפריקה לפחות ארבע פעמים, ובחמישית נעצר עקב חוסר אזרחות. ב-1901 התנדב לקמפיין פרסומי של האגודה למלחמה בסרטן, במטרה להגביר את המודעות לסרטן העור, לאחר שחלה בו.

עם עליית גל העולים הראשון ליבשת ישראל, מוחמד דף חיפש כיוון חדש לחיים, והחליט לעבור ניתוח לשינוי מין. לאחר שבנה את זהותו החדשה, השקיע זמנו בלימודי כלכלה באוניברסיטת הארוורד והתפרנס ממכירת עתיקות. אחת לחצי שנה חזר לבקר את בני משפחתו בישראל, שהספיקו לרכוש דירת עמידר במחיר מוזל והשתקעו בחברה הישראלית כישראלים לכל דבר (על אף היותם גרוזינים). אחד מאחיו הוא השחקן והבדרן טל מוסרי. בשנות ה-80 של המאה ה-20 הקים את להקת הדורבנים, שהתפרקה שנתיים לאחר מכן, והיה האחראי להצלחתה הרבה ברחבי העולם. בנוסף נהג לסחור בבורסה והשקיע בניירות ערך (שלבסוף שימשו אותו לניגוב הצרכים) ונהג לכתוב סדרות דרמה איכותיות לערוץ אגו. לימים שימש אף כפרזנטור של "מגה גלופלקס" ויזם את הסלוגן "לגוף אין חלקי חילוף", עקב ניסיונו הרב בתחושת פירוק הגוף.

באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 היה בליין ונהג לפקוד מדי יום את מרכזי הבילוי וחיי הלילה העיקריים בתל אביב, שם הכיר את מי שלימים תהיה רעייתו דנה אינטרסקסואל. בתחילת המילניום נפרדו השניים, כשבגד בה עם אמאל אלאמודין-קלוני. דף גרוש בשנית ולו בת ובן אחד, הקבורים בחלקה הצבאית של בית העלמין של חמאס שבחאן-יונס.

חייו כפעיל וניסיונות החיסול הכושלים

דף זכה בחייו לראות אימפריות עולות ונופלות, ממשלות עולות ומתפרקות, אך מעולם לא העלה בדעתו, כי ישרוד הפגזות צבאיות וישאר בחיים. בשנת 1991, בהגיעו לגיל 26, התגייס דף (ע"פ חוק גיוס חובה, התשמ"ד-1901 של הרשות הפלסטינית) לגוף הצבאי של החמאס (שבין היתר מפעיל את תחנת הרדיו גלי צה"ל) ושירת בתפקיד ג'ובניק. הימים שחלפו גרמו לדף לתהות מדוע הוא משרת את הצבא הפלסטיני במקום לעשות קריירה בריקוד עם פטריק סוויזי (הי"ד), אך דף, שקיבל חינוך פטריוטי מבית, שירת את צבא החמאס, ולמעשה, ממשיך לשרת עד היום.

בגיל 28, אחרי מלחמות רבות עם המפקדים שלו בארגון, קיבל דף העלאה בדרגה, והפך מסתם ג'ובניק לנערת המים של הלהקה הצבאית של החמאס (שבין היתר אחראית על טקסי ימי זיכרון ממלכתיים של החמאס). מכשלא היה מרוצה מהתפקיד, איים עליו מפקדו דאז, ג'מאל זחאלקה, כי אם יסרב פקודה, יודח מהצבא. [דרוש מקור] מכשסירב דף לוותר על השירות הצבאי (הוצעה לו כאלטרנטיבה לבצע שירות לאומי, אך הוא סירב בטענה שזה מיועד לילדות ולא לגברים אמיתיים) נלחם בכל גופי השלטון הפלסטיניים ובהגיעו לגיל 30, אישר לו מפקדו שהיה בהליכי פרישה לעלות בדרגה ולזכות בתואר המפוקפק "טרוריסט".

אך לא כאן הסתיים מסעו של דף. בגיל 30 פגש בארגון את חברתו (שלימים תהפוך אף לאקסית שלו), חנין זועבי, אקטיביסטית שוחרת שלום. דף נפל שבי בקסמה של חנין, והשניים יצאו בהגיעו לגיל 30. הם נפרדו כחמישה חודשים לאחר מכן, בטענה ש"זה לא אתה, זאת אני. מגיע לי מישהו טוב יותר." לכו תבינו נשים. דף, שנשבר נפשית, הבטיח לנקום. בהגיעו לגיל 31, הודיעה לו חנין כי הם יאלצו לנתק קשר, מאחר והיא עוזבת את רצועת עזה, ועוברת לסאבלט באזור רצועת עזה, כדי להגשים את חלומה ולהפוך לדוגמנית פנים ומוזיקאית המשכירה דירה בלב תל אביב. דף שהיה המום מהחלטתה לעזוב את הרצועה, אמר לה כי ינתק איתה קשר וכי ינקום בה. ואכן כך היה.

בשנת 1998, שלח דף רקטה ראשונה, עם מדבקה, ועליה הכיתוב "אני אוהב אותך חנין" אל שטחי ישראל. ישראל, שלא אהבה את החיזור הזה, החליטה להחזיר, וניסתה לחסלו, מעשה שלא צלח. בין השנים 1999 - 2002, חמק דף מספר פעמים מניסיונות התנקשות של ישראל בו. ב2002, ירתה ישראל שני טילים מדגם אמריקאי כלשהו אל עבר הטויוטה של דף, שהיה בדרכו חזרה מניחום אבלים ברצועת עזה. הטיל לא הצליח לחסל אותו, וישראל התנחמה בכך שהוא איבד את עינו ונותר בעל מום ביד בלבד. בשונה ממנו, אחרים שהיו לידו ובסביבתו נפצעו הרבה יותר קשה. (אופסי?) לאחר מכן, רופאו, אחמד טיבי תיקן אותו בעזרת קריאת ספרי הוראות של איקאה שנמשכו עם השנים ולבסוף שב לשירות הצבאי בשנת 2003, כשבאותה השנה שוב נכשל ניסיון התנקשות בו.

כשלוש שנים לאחר מכן, שוב ניסתה ישראל להתנקש בדף, וגם אז נכשלה. הנזק היחיד שנגרם לדף היא כריתת רגליו וידיו וריתוקו לכיסא גלגלים. ראשי המדינה שמחו לשווא שכן הוא רק שותק, אך לא מת. אלא שאז נוכחו לדעת שטעו, שכן ב-2012 שיגר קלטת מאיימת לישראל (על אף שכבר באותה שנה ה-DVD היה קיים) ובה אמר כי ישראל עשתה טעות איומה כשנתנה לערוץ 10 את הרשות להמשיך ולשדר את אודטה, ועל כך היא תשלם מחיר כבד [דרוש מקור] .

במבצע צוק איתן הכושל, המשיך דף לשמש כמפקד הזרוע של צבא חמאס, ובימים בהם נמנע מלשרת בתפקידי לחימה, הכשיר שדרנים לקורס הותיק של גל"צ. ב-19 באוגוסט באותה השנה, הטילה ישראל פצצה של כמה טונות על ביתו אך בתקיפה נהרגו גרושתו וילדיו. אחרי הרבה תאוריות ספקולציה רבות, ב-2015 הכירה ישראל בהיותו אדם חי ונושם, אך משותק, וגרוזיני. בשעות הפנאי שלו דף לוקח חלק בסדנאות הריקוד של מתנ"ס קריית חביבה ומנהיג את מיזם "יום שני ללא איברים" הטבעונאי ברצועת עזה. באמצע 2015 נחנכו על שמו רחובות רבים ואף מרכזי מסחר, ומצבה אחת בודדה המחכה לו, לצד ילדיו וגרושתו.

Bouncywikilogo.gif
עבור אנשים חסרי חוש הומור, לחכמולוגים בוויקיפדיה יש ערך על מוחמד דף.