משתמש:Oronik/דמוקרטיה
דמוקרטיה היא שיטת ממשל בה שולט הרוב על המדינה, תוך דריסה מוחלטת של המיעוט. זאת בניגוד לדיקטטורה, בה שולט המיעוט (הדיקטטור) תוך דריסה מוחלטת של הרוב (העם). כיום רוב המדינות המתוקנות מתנהלות בצורה של דמוקרטיה. על אף זאת, ישנם גם קולות הקוראים לשינוי שיטת הממשל, תוך שימושים במונחים מגוהצים כדוגמת "זכויות אדם", "הפרדת רשויות" ו"שלטון החוק". קולות אלה מנסים לפורר את הדמוקרטיה, תוך שהם קוראים לשימורה.
יסודות הדמוקרטיה
במדינה דמוקרטית, דעת הרוב היא השלטת. השליטים, הנקראים "ממשלה", נבחרים על ידי הצבעת העם במהלך המכונה "בחירות". בניגוד לדיקטטורה, בה העם אינו יכול להדיח את השליט, בדמוקרטיה רשאי העם להדיח את שליטו כשאינו מעוניין בו, באמצעות רצח, איומים או ציוצים בטוויטר.
בחירות
כל כמה שנים, נערכים במדינה דמוקרטית הליך הנקרא בחירות. בהליך זה, מצביעים האזרחים לאדם או מפלגה אשר בידיהם רוצים האזרחים להפקיד את גורל המדינה. לאחר ספירת הקולות, האדם לו מרבית הקולות נבחר לראשות הממשלה. זאת לאחר בדיקת נאותות שעושה הממשלה על מנת לוודא שלא בוצעה הונאת בחירות ותוצאות הבחירות אכן משקפות את דעת הציבור.[1]. מרגע זה ואילך, מושתקים כל הקולות שאינם זכו בבחירות, זאת על מנת לא לפגוע בשלטון הרוב.
תקשורת מאוזנת
במדינות לא דמוקרטיות, נוהגת התקשורת להתייעץ ב"מומחים" (משפטנים, כלכלנים, מדענים וכו') שהינם למעשה פקידים שלא נבחרו על ידי הציבור. אלה מציגים דעות ועובדות שלא אושרו על ידי הממשל, ובכך חותרים למעשה תחת שלטון הרוב והדמוקרטיה ככלל. במדינה דמוקרטית, על התקשורת לשקף את דעות הרוב כפי שנבחר בבחירות.
זכויות אדם
בדמוקרטיה ניתנות זכויות טבעיות לכל אדם[2]. להלן הזכויות:
- הזכות לחיים - הזכות להכיר אדם בשם חיים.
- הזכות לקניין - הזכות לקחת מהמיעוט כל קניין שאתה רוצה.
- חופש הביטוי - הזכות לקלל, להדיר, להביע סלידה, לקרוא לרצח ולאלימות ולהביע דעות רפואיות בנחרצות גם איננו רופא, כל עוד הוא מסיים את המשפט במילים "זו דעתי".
- חופש דת - החופש לקיים את מנהגי דתך. תופעות רבות, כגון הומוסקסאוליות, מסקנות חופש זה שכן הן כופות על האדם הדתי לקבל תופעות שמנוגדות לדתו. במדינה דמוקרטית, רשאי האדם לרדוף את אלו שמחוללים את מצוות הדת ובכך לממש את אמונתו.
- זכות השיבה - הזכות להגיע לשיבה טובה.
שלטון החוק
במדינות שאין דמוקרטיות, מומחים מטעמם, הנקראים חוקרי משטרה רשאים להטריד ולהציק לנבחרי ציבור בטענת חשד לעבירות (כגון שחיתות). לאחר תהליך מפוברק הנקרא "איסוף ראיות" רשאית המשטרה להגיש את הטענות ל"מומחים" אחרים מטעם עצמם הנקראים שופטים. השופט רשאי להחליט אם הנאשם אשם או לא, זו תוך התחשבות ב"עובדות" ו"ראיות". במשטר דמוקרטי מתוקן, השופטים רשאים להתייעץ בנבחרי הציבור בלבד, שכן העובדות והראיות נקבעות אך ורק על ידי נבחרי הציבור.
איזון רשויות
במדינה דמוקרטית, הכוח כולו נמצא בידי הרוב ונבחריו. הרשויות כולן כפופות לתוצאות הבחירות ועליהן לשקף את דעת הציבור.
חופש הביטוי וחופש המחאה
לא קיים במדינה דמוקרטית, שכן כל המחלוקות יכולות להיפתר בבחירות בלבד. כל הבעת דעה לאחר מכן, אם אינה תואמת את תוצאות הבחירות, מערערת את השלטון הדמוקרטי ושלטון הרוב.
היסטוריה
את הדמוקרטיה ייסדו במשותף יוסי סטלין (שמש העמים), לואי ה-16 (השמש והכוכבים) ובנימין נתניהו (שבזמן שלטונו יובאה השמש לארץ[3]). באותה עת, מדינות העולם נשלטו על ידי מלכים. המלכים, בניגוד לשליט הדמוקרטי, לא נהנו מתמיכת העם (וגם לא מתמיכת הקדוש ברוכו, שכן כולם היו גויים). בתחילת המאה ה-16, בארצות הברית, נוצר משבר גדול בייצור הלחם, שכן מרבית החיטה נוצלה בשביל לייצר שמפניות ורודות. המונרך דאז היה ברק חוסיין אוסמה. מתנגדיו, הכינו עצמם המפלגה הרפובליקנית[4], ניסו לחשוב על חלופה שלטונית ראויה שתקבל תמיכה בקרב רוב העם.
לקריאה נוספת
ראו גם
{{שיטות ממשל]]
הערות שוליים
- ↑ לרוב נעשית השוואה בין מספר הקולות שמקבלת המפלגה לבין מספר תגובות הנאצה שהיא מקבלת ברשתות החברתיות. אם מספר הקולות עולה על תגובות הנאצה סימן שתוצאות הבחירות אכן אמינות.
- ↑ אדם, כמוגדר בחוק: "זה שהרוב מוכן להעניק לו זכויות"
- ↑ קודם לכן, בשלטון השמאל, השמש ניתנה למגזר הערבי בלבד. אשכנזים הם לבנים, הם לא צריכים שמש.
- ↑ רפובליקה = אין מלך