נוער שוליים
נוער שוליים (או ניצולי מערכת החינוך) הם קבוצה דמוגרפית עולמית של אנשים, לרוב צעירים, שהצליחו להימלט ממערכת החינוך בארצם. נערים אלו מכונים נוער שוליים שכן רבים מהם נהגו לצייר בשולי המחברות בזמן עינויים בבית הספר, ובכך שמרו על שפיות. נוער שוליים קיים בעיקר באזורים עניים, בהם מערכת החינוך אינה חזקה מספיק בשביל לשעבד את התלמידים באופן מוחלט, וכך חלק מהתלמידים מצליחים לברוח ולהתחיל בחיים חדשים.
החברה המודרנית נוהגת להתייחס לנוער שוליים בדחייה וזלזול, ובדומה לפליטים ממלחמות אזרחים הם נדחקים אל עיירות פיתוח או במקרים מסויימים אל בתי מעצר. אף שהצליחו לברוח ממלתעות מערכת החינוך, וזכו לחופש, זכויות אזרח וחיים מודרניים, ההדרה שלהם מהחברה מדרדרת רבים מהם לעוני, אלכוהול וסמים.
על פי מחקרים על פרופ' מיקיאגי הסיבה להדרת נוער שוליים מאזורים ברי קיימא טמונה בהתנהלות מערכת החינוך, שמטפחת סלידה ואף דחייה בבוגריה מאנשים שהצליחו להימלט. בצורה זו, משמרת מערכת החינוך שני יתרונות עיקריים: שטיפת המוח שמבצעת מערכת החינוך גורמת לעבדים תלמידים לרצות להישאר ולעבור את בחינות הבגרות, אף שמעשה כזה ישעבד אותם באופן סופי לממשלה; הלחץ החברתי שמפעילה מערכת החינוך מונעת מאנשים לנסות לברוח, מחשש שיתדרדרו לעוני ולרעב כמרבית נוער השוליים.
רקע - מערכת החינוך
- ערך מורחב – מטרד החינוך
מערכת החינוך, או מטרד החינוך[1], היא מערכת ממשלתית הקיימת כמעט בכל מדינה אוטו-דמוקרטית כיום[2] ומעוגנת בחוק. מטרת המערכת היא לשעבד באופן גורף כל נער צעיר במדינה ולגרום לו למכור את נשמתו לממשלה. מערכת החינוך פועלת בצורה של בתי מעצר מקומיים, המכונים "בית ספר" - בכל מועצה מקומית קטנה יימצא לפחות אחד, ובערים גדולות יימצאו אחד בכל שכונה לערך[3].
בבתי מעצר אלה פועלת מערכת החינוך באופן שיטתי ואגרסיבי בהחדרת ערכי הממשלה לילדים. עובדי הממשל, המכונים "מורים" בשל היותר מרים כנפט, מרביצים לילדים בילדים ערכים ועובדות מוטות, בכוונה לעצב את אישיותם כפי שהמדינה מעוניינת[4]. במרבית המדינות, כל ילד החל מגיל 6-7 חייב להגיע לבית המעצר לפחות לארבע שעות שלמות. מדינות האו"ם אף חתמו על אמנה המאפשרת להם להכריח כל ילד להגיע כחוק, על ידי סעיף "חוק חינוך חובה".
עינויי בית הספר עשויים להתמשך בין 12 ל-14 שנה (השנתיים הנוספות מיועדות לתלמידים שלא נכנעו לממשל עד אז), ולאחריהם משוחררים התלמידים לבלות את שארית חייהם במתן כספי עבודתם למדינה (ידוע גם כמיסים[5]).
מערכת החינוך הישראלית
- ערך מורחב – משרד החינוך
בישראל, כמו כל דבר אחר, המצב ממש גרוע. הממשלה משתמשת במערכת החינוך ככלי המרכזי לשליטה באזרחים. כדי לשגשג בחיים, מוכרחים לעבור את בחינות הבגרות, שבהן על התלמידים להוכיח את נאמנותם למשטר. לא בכדי, שבשכבת י"ב בישראל רוב המרץ של מערכת החינוך עוסק בהחדרת ערכי צה"ל לילדים, והכנתם מנטלית להתגייסות לצבא. בכך, מערכת החינוך שוטפת את מוחם של התלמידים עד כלות, ומיד לאחר מכן הם מגוייסים לצבא מורעלים וצמאי דם[6].
בישראל, מדינת היהודים, התנ"ך הוא ערך ממשלתי עליון, ודרך מצויינת להנחיל את ערכי המשטר בילדים. על כן, בבית הספר היסודי בארץ, כ-90% מהשיעורים עוסקים בתנ"ך וביהדות, תחת שמות שונים: תנ"ך, מורשת, אזרחות, עברית, היסטוריה, אמנות ועוד[7].
מאפייני נוער השוליים
נוער שוליים הוא למעשה קבוצה ללא מין, מגדר או גזע קבוע, אשר מצליחה לפרוץ מחוץ לבתי הספר ומערכת החינוך. נערים אלה לרוב מסכנים את הקריירה העתידית שלהם על מנת להימלט, ואלו מהם שמצליחים זוכים לחופש וחירות. אולם, מערכת החינוך אינה מרפה בקלות. רבים מהנערים שניסו לברוח נלכדו, הוחזרו לבית הספר וקיבלו שעות נוספות של עינויים וחינוך מחדש, עד שנכנעו וענו על בחני הבגרות.
אלו מהניצולים שהצליחו לברוח לרוב נמלטים אל עיירות בפריפריה וערים עניות, בהן מערכת החינוך חלשה ולא יכולה לתפוס אותם. בעיירות אלה בני הנוער המשוחררים מנסים להתחיל בחיים חדשים, אולם זה לא תמיד קל. החברה המדינית, הבנויה על יסודות מערכת החינוך, אינה מאפשרת לנערים אלו להתקבל למרבית מקומות העבודה הראויים מבלי תעודת בגרות שניתנת מהממשלה. באמצעות חרם כלכלי זה, מכריחה הממשלה את הציבור לשתף פעולה ולעבור את מסכת העינויים של מערכת החינוך[8].
בגלל הקושי במציאת פרנסה לנוער שוליים, רבים מהם מתדרדרים לעוני ורעב. הם עובדים בעבודות כפיים קשות, כמו קיוסקים בדרום תל אביב, פיצה האט או בניית גורדי שחקים, ומרוויחים פרוטות[9]. בעקבות כך, התמכרות לסמים ואלכוהול היא נפוצה בקרב בני נוער אלה, וניתן להבחין בהם יושבים על מדרכות בשעות הלילה ושותים אלכוהול עד כלות. המדינה מסרבת להעניק להם סיוע אלא אם יעברו את מבחני הבגרות, ולכן הם לכודים בחיי העוני שלהם. אדרבא, רבים מהם נשלכים למוסדות מעצר על מעשים בנאלים, כמו השתנה בציבור, שימוש בסמים ורצח[10], כחלק מניסיון מערכת החינוך להפחיד את נתיניה מגורל אלה שיימלטו.
נוער שוליים מהווים סיכון על מערכת החינוך ועל שליטתה בהמונים, ולכן נפוץ השם "נוער בסיכון"[11].
סטטיסטיקה
כיום, אחוז נוער השוליים באוכלוסייה הוא קטן יחסית, זאת הודות להתפתחות המהירה של אמצעי דיכוי הפגנות, שמתאימים גם במערכת החינוך. נוער שוליים קיים בעיקר במקומות עניים, בהם מערכת החינוך חלשה. אזורים כאלה, כמו העיר מודיעין[12] למשל, רושמים אחוזים גבוהים מאוד של ניצולים כיוון שתקציב החינוך הוא נמוך מכדי לאפשר לכידה עוצמתית של התלמידים. לעומת זאת, באזורים בעלי רמה סוציו אקונומית גבוהה, או לחלופין באזורים בהם מספר המזרחים נמוך יותר, מערכת החינוך מתוקצבת למשעי, ולכן כמות הזכאים לבגרות עולה על 90%.
קישורים חיצוניים
- שוטר במסווה מנסה ללכוד נוער שוליים, סרטון באתר אתה צינור
- ניצולי מערכת החינוך פורצים לבית ספר בניסיון לחלץ משם נערים נוספים תיעוד בלעדי
הערות שוליים
- ↑ על פי הנוסח האקדמי
- ↑ מדינה אוטו-דמוקרטית: נראה כאילו העם בוחר במנהיגים, אבל למעשה אלו המנהיגים שבוחרים בעם
- ↑ פרופ' יוני זגוויאשווילי, "נוער שוליים: פליטי מערכת החינוך מדברים", הוצאת אוניברסיטת חיפה 2008. עמ' 56-57
- ↑ זגוויאשווילי (2008), עמ' 523-534
- ↑ קובי פרג' וקובי עוז, "קוביזם בקוביות על היקב - נוער שוליים בישראל ובעולם". הוצאת ספרי ילדים, 1997. עמ' 1009-1010
- ↑ לא כולל ג'ובניקים. אלה סתם אפסים. יאללה גולני!
- ↑ זגוויאשווילי (2008), עמ' 44
- ↑ עוז ופרג' (1997), עמ' 14
- ↑ עוז ופרג' (1997), עמ' 26
- ↑ כיצד ללכוד נערי שוליים באתר משרד החינוך
- ↑ זגוויאשווילי (2008), עמ' 78-91
- ↑ רק 3% זכאות לבגרות! אשכרה!
הבהרה: ערך זה הוא הומוריסטי וסאטירי לחלוטין, ואין אנו מתכוונים לצחוק על נערים בסיכון שמצבם קשה וחשוב.