סרטן (מחלה)

מתוך איןציקלופדיה
(הופנה מהדף סרטן העור)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Attention niels epting 01.png אזהרה!
אנו יוצאים מנקודת הנחה שאם נכנסת לערך בשם סרטן (מחלה), אז את/ה מוכן/ה לצחוק עליו.


סרטן
סרטן.JPG
מחלקה מחלות
סדרה דרמה
משפחה אין ספציפית
שבט מאיה
סוג סופני
מין זה תופס את כולם
שם מדעי
Cancer

סרטן (בשמה המדעי: "Cancer") היא מחלה ויראלית זיהומית, הפוגעת ביונקים ובעופות, ובד"כ תוקפת את דרכי הנשימה. בתחילתה המחלה ידידותית, אך במרבית המקרים, המחלה מביאה להחלמה מהירה ואף לחזרה לחיי שגרה, בעזרת צריכת אקמול במינון מבוקר. המחלה תוקפת את התאים, ואלו מתרבים ומתחלקים במהירות בגופו של החולה, ויוצרת גידול ממאיר.

גילוי המחלה

בשנת 1731, קבוצה של מדענים מפנסילבניה ערכו מחקר בקרב תושבי האזור, מי מהם מגדל סרטן. מכשאתרו מספר בעלי סרטנים בפנסילבניה, בעזרת צו עצרו את בעליהם, והביאו את הסרטנים למחקר. במחקר שהתפרש על שני עשורים בדקו המדענים, למה גורמת נשיכה מסרטן. בעזרת 23 נסיינים מהמין האנושי, בחנו החוקרים את מצב בריאותם לפני הניסוי, במהלכו ואחריו, ושמו לב לדבר מיוחד: כל הנסיינים שהמערכת החיסונית שלהם הייתה חלשה, לקו בחצלת, ואמנם אלו שהמערכת החיסונית שלהם הייתה חזקה מספיק, לקו במחלה מוזרה שלא נראתה כמותה לפני כן.

במשך ארבעה חודשים המדענים הפצירו בנסיינים להישאר במעבדה לאחר הניסוי, על מנת להשתיל להם תאים גרביליים במוח. ע"פ הדיווחים של אותה התקופה, 22 מאותם נסיינים שהסכימו, נפטרו, כתוצאה מהתרבות תאים במוח ושפעת אכזרית עונתית שתקפה אותם. הנסיין היחיד שסירב מת 25 שנה לאחר מכן, שבמהלכן מדי יום דאגו לבשר לו כי ביום שלמחרת יגיע יומו האחרון, עד שנפטר בגיל 69. אותו אחד היה אלברט פרס, סבו של השחקן והבדרן שמעון פרס.

בסרט תיעודי שאותר במרתף מאולתר בבניין משרדי מקדונלדס שבפנסילבניה, דיברו כמה מהנסיינים בקלטת וידיאו באורך של 25 שעות, על מטרות הניסוי ועל מצבם הבריאותי מדי יום במשך ארבעת החודשים שלאחר הניסוי. אותם האנשים אז דברו אנגולית ספרותית, מה שהקשה על מוצאי הסרטון להבין מה התרחש. שעות ספורות לאחר שהקלטת נמצאה, חברת מקדונלדס יצאה בהודעה כי קבוצת המדענים מומנה על ידי החברה וכי אחד מהם, לימים הפך לממציא ההמבורגר הראשון ולעבריין מין מורשע, ששמו הותר לפרסום רק שנים אחדות לאחר מכן - רונלד מקדונלד. ע"פ ההנחה הרווחת, רונלד באותם הימים היה לאל בעיני צרכני ההמבורגר, שכן ההמבורגר באותם הימים היה עשוי לפחות מ20% גרביל (דבר שנדיר למצוא כיום במחוזותינו) ומעבר להיותו מדען בלתי נלאה, הצליח לפצח את גילוי מחלת הסרטן.

שלבי המחלה

בדומה לחיים (שהם מחלה חשוכת מרפא שאין לה כל פתרון ולא ניתן לשער מתי ימותו הלוקים בה ומהי תקופת הדגירה - ע"פ הסברות מוות ממוצע לוקח 80 שנות סבל), גם למחלת הסרטן יש סוף אכזרי וטוב - מוות. מחלת הסרטן היא מחלה שניתן למנוע ולעצור בזמן, אם כי, לא תמיד. בשונה משפעת, שהיא מחלה סופנית ואינה ניתנת כלל לריפוי, הסרטן ניתן לריפוי בדרכים שונות ומשונות, בהן יעסוק הערך בהמשך. מאחר ומחלת הסרטן היא שם כללי לקבוצת מחלות שהסרטנים מפיצים, לכולן יש את אותו מהלך המחלה.

  • שלב ראשון: גילוי. במרבית המקרים, פונים אל משרד הבריאות, לאחר שננשכים על ידי סרטן, כדי לקבל חיסון נגד כלבת. הרופאים במשרד הבריאות הינם מנוסים בהחלט ויודעים מהי העבודה הנדרשת מהם, ועל כן, הם מפתחים נוגדן התוקף את מחלת הסרטן בתוך שניות מספר, בעזרת מחלה אחרת, הנקראת כלבת. במקרים אחרים, בהם המתלונן לא הוכש/ננשך על ידי חיה מדגם סרטן, החולה עשוי להזות את אחד או יותר מן התסמינים הבאים:
1. נפיחות במערכת הלימפה;
2. נקודת חן גדולה, ו/או מגרדת, ו/או מדממת, ו/או א-סימטרית;
3. כאבי ראש חזקים עד כדי עוצמתיים;
4. כאבים חזקים באזורים שונים בגוף;
5. הקאות ושלשולים תכופים;
6. תחושת צירי לידה;
7. רצון עז להתאבד;

ועוד.

יתכנו מקרים קשים יותר, העלולים להביא מחלות שונות, כגון: הריון, שלבקת היחמור, דלקת גרון, דלקת ריאות, דלקת ירקות וחומצה תת-סרעפתית שחלקן אף מחלות קשות וחשוכות מרפא ואינן ניתנות לריפוי.

  • שלב שני: אבחנה. מרבית הרופאים אינם יודעים להבדיל בין סרטן לבין שפעת, שכן השפעת שולחת סימנים לחלקים אחרים בגוף, כדוגמת הגרון, הלוע, הכבד והריאות. האבחנה נעשית במשך מספר חודשים, בהם מטרטרים את החולה בין רופאים שונים שבהשכלתם הם בכלל שפים, שדרי רדיו ו/או מזכירות של רואי חשבון ברוסיה הסובייטית, ובמהלכם מבצעים בו ניסויים אכזריים המכונים בדיקות דם - לקיחת דם החולה בעזרת הכשתו ומציצת דמו, ביופסיה - לקיחת דגימות עור ו/או תאים סרטניים בגופו של החולה למטרות סחר ותעשיית הפרוות, ולאחר שממצים איתו את כל סדרת הניסויים האכזריים, שולחים אותו לבית החולים.
  • שלב שלישי: מיון. החולה מחכה כמה ימים במחלקת מיון בבית חולים הקרוב ביותר למקום מגוריו, שם מייבשים אותו במשך שעות בהמתנה ובכך תורמים לזירוז מחלת הסרטן בגופו. מכשמגיע תורו, החולה סובל מכאבי תופת עזים, שאינם מאפשרים כל בזבוז זמן, ולאחר מכן שולחים אותו ישירות אל מחלקת ההוספיס של בית החולים.
  • שלב רביעי: הוספיס. שם בודקים האם הסרטן שלח את תאיו לחלקים שונים בגוף, וממה הוא נגרם אם לא מנשיכת סרטן (סרטן יכול להיגרם גם מהדברים הפשוטים ביותר, כדוגמת, העברת רוק או מגע בין דם לדם, ואף נשימה) ומחכים למותו בסבל של החולה על מנת לבשר לו שאם הוא היה מגיע שעתיים קודם לכן הוא יכל להינצל בעזרת קנאביס רפואי.

סוגי סרטן

בשונה משאר המחלות הפשוטות והניתנות לריפוי (איידס), לסרטן יש מגוון של מחלות-בת המשתפות פעולה עם המחלה הראשית.

לכל אחת מהן יש שם:

  • סרטן העור - סרטן שכיח בקרב ג'ינג'ים ולבנים (מאחר ואצל שחומים עד שחורים בלתי ניתן לראות שומות שחורות ועל כן להם אין נקודות חן) שתופס אנשים מדגם אשכנזים, מאחר והוא הסרטן הכי גזען בקרב שאר הסרטנים. בעבר דווח כי הסמיילי של חכם בשמש מת מסרטן העור. הדרכים להילחם בו, הם פשוטים - קרם הגנה.
  • סרטן המעי הגס - בשונה מסרטן העור הגזען, סרטן המעי הגס סובל מתסמונת טורט. דרכי הגילוי שלו הם, בעיקר במהלך שהות עם אנשים זרים לצדך. כדי לדעת אם תקפה אותך המחלה, עליך לשים לב לאחד או יותר מן הסימנים הבאים:
1. האם המעי שלך קילל ו/או השמיץ אותך בשלושת החודשים האחרונים?
2. האם המעי שלך קילל ו/או השמיץ אדם אחר בסביבתך בשלושת החודשים האחרונים?
3. האם המעי שלך נופח ו/או מאלץ אותך להטיל את תכולתו בצדי הכביש בשעות בהן אתה מבצע כל פעילות ספורטיבית, כדוגמת: הליכה, אכילה, ריצה, שתייה, מנוחה וכיו"ב?
1. האם המעי שלך כואב?

במידה וכן, אין צורך לגשת לטיפול רפואי. המצב חולף מעצמו בין שבוע לחצי שנה.

  • לוקמיה (או בשמה הפחות-אשכנזי: סרטן הדם) - מחלה דמויית מלריה, המופצת בקרב ערביי ישראל, במטרה להביא שפיכות דמים בתוך הגוף. יש הסוברים כי מחלה זו היא בין המסוכנות שידעה האנושות ועל כן, מנסים להביא להיכחדותה בעזרת טרנספר פלסטינים לשטחי יו"ש. בהצהרת הבחירות שלו, אמר ביבי נתניהו ראש הממשלה כי ידאג למוטט את שלטון הלוקמיה בעזה. המילה "לוקמיה" נפוצה במילון העברי-אשכנזי ובשפת היומיום.

ישנם עוד סרטנים רבים וטובים בחברה הישראלית. צריך רק למצואלחטוף אותם.

פחד מסרטן

אנשים הנוטים להפרעות חרדה עלולים לפתח פחד מסרטן. הפרעה כזו נקראת קרצינופוביה - מקור הכינוי בנטייתם של אנשים אלו להצביע על סימנים לא ספציפיים ולא משכנעים לסרטן שכביכול שוכן בגופם, מה שסוחט מהסובבים אותם תגובות נוסח "רד ממני, יא קרצייה". הטיפול בקרצינופוביה הוא לרוב בהידבקות מכוונת במחלה, שלאחריה דיווחו אנשים אלו על הקלה משמעותית בחרדה, עד כדי הפגתה המוחלטת.