צאלה כץ
צאלה כץ-סוחמי ז"ל היא משוררת ואמנית ישראלית, מהמשפיעות ביותר בתחום השירה, האמנות והיצירה בת-זמננו בארץ ובעולם.
ביוגרפיה
צאלה כץ-סוחמי נולדה ב-31 בדצמבר 1976 בפתח תקווה לזוג הורים ששברו צלחות ביוון וצעקו את שם החברה האהובה עליהם יאסו.
על פי אחד מסיפורי המשפחה, אביה של צאלה לקח אותה אל ארמון השושנים ואמר לה: צאלה את תהיי מהמשפיעים ביותר בארץ ובעולם. צאלה פרסמה שני ספרים "ניוקי" (2001) ו"זהו אינו שיר אהבה באמת נו, זהו אינו שיר אהבה ראבאק" (2004) וכמו כן מפרסמת בצורה תדירה שירים באתרה האישי ובעיתונים הגדולים ובכתב-העת מעיין. תערוכות שלה הוצגו בארץ ובעולם, היא השתתפה בערב מחווה למוזיקאי דניאל ג'ונסטון והופיעה בלונדון ובפסטיגל.
פועלה של צאלה כץ
את חייה ויצירתה של צאלה כץ עיצבו חוויות קשות שחוותה בעשרים שנותיה הראשונות, ולדבריה, היא חבה להן את שריטתה.
תקופת הילדות והצבא
צאלה כץ נולדה בפתח-תקווה לזוג הורים שהרבו בנסיעות בין ישראל ליוון. כבר בגיל 9 כתבה את שירה הראשון "מוסד, מוסד" ובו המשפט: עירי אינה קיימת, אינה קיימת/ ומשטיפת צלחות אין כסף לנסוע לחו"ל, נו באמת. הוריה של כץ גילו את הפוטנציאל הטמון בה ושלחו אותה מיד לפנימיית בנות במטולה. צאלה לא הפסיקה להתגעגע לעיר הולדתה ובגיל 17, בתיכון, כתבה את השיר שפרסם אותה כמשוררת חברתית, "פערים חברתיים באם המושבות" שהורכב משתי שורות: בגלל הרמזור שהוצב בשטמפפר / האוטובוס מאחר. השיר פורסם במוקימון החיקוי של פוקימון וצאלה לא הייתה יכולה עוד להסתובב בעירה מבלי שיטרידו אותה, עד להצלחתו המסחררת של צחי אירני בתכנית הטלוויזיה האקדמיה לצחוק. את שירותה הצבאי בחרה צאלה כץ לעשות כסמב"צית מבצעים בבסיס צאלים. אז פרסמה את קובץ השירים "צאלה מצאלים, סמלת מבצעים במבצעים - סמלי, לא?!" שהכיל את השיר שלימים יהפוך להמנון מלחמת לבנון השנייה לאחר פרסומו במגזין "מעיין" 3, השיר "מלחמה במבצע": במבצע כולם מרוויחים / במלחמה אין מנצחים.
תקופת לונדון
לאחר הצבא ניסתה צאלה כץ ליצור קשר עם ירון לונדון ולשלוח לו משיריה. לאחר שלא השיב, החליטה כץ ללמוד מתמטיקה ומדעי-המחשב ולעזוב את השירה. עם סיום התואר השני, בשנת 2000, התחרטה ונסעה ללונדון. היא התגוררה ברובע איזליניגטון ויצרה בסדנאות יזע בברביקן חולצות תוצרת סין יחד עם מהגרים מפקיסטן. את לימודי המחשבים שלה ניצלה כץ כדי לייצר דגימות צבע ייחודיות על-מנת להדפיס על החולצות וכך יצרה טכניקת אמנות מיוחדת, שפרסמה אותה בלונדון כאמנית. היא השתתפה בערב מחווה למוזיקאי דניאל ג'ונסטון, הציגה את החולצות בגלריות והייתה לסולנית להקת האינדי הישראלית שפעלה בלונדון, Aleph-Zero. ב-2001 פרסמה את הספר ניוקי בהוצאה עצמית במהלך חופשת מולדת, אך גנזה אותו מיד מטעמים עליהם היא מסרבת לדבר.
תקופת האינטרנט
ב-2004 העתיקה צאלה כץ את מגוריה ליד אליהו לאחר שהוצע לה להשתתף כמשוררת בפסטיבל מטולה לשירה. היא בחרה להשתתף באירוע קריאת השירה בעירום, לאחר שהובטח לה שהיא תקרא את השירים מאחורי דוכן נואמים שיסתיר את גופה. נוכחותו של יהודה ברקן במקום לא עוררה את חשדה ולאחר התפוררות מפתיעה של הדוכן החליטה צאלה שלא להופיע יותר אל מול קהל (החלטה ממנה חרגה שלוש פעמים לבקשת סבה החולה, מנוליס כץ). החלטה זו הייתה משמעותית ביותר, שכן מאז מרבה צאלה כץ לפרסם על-גבי האינטרנט. היא פרסמה באותו שבוע את ספרה השני "זהו אינו שיר אהבה, באמת, נו, זהו אינו שיר אהבה, ראבאק" אך הביקורות עסקו בעיקר בגופה של צאלה ואז החליטה גם שלא לפרסם ספרים.
ב-2005 פרסמה כץ באינטרנט את השיר "השלמה/נשיות": אינני דובשנית/ אני עוגיית עבאדי מתוך הקובץ "ההרכב הפותח". השיר זכה לתגובות פנטסטיות ובאורח מפתיע הפכה צאלה למשוררת הפופולרית בישראל, עם עשרות אלפי כניסות לאתרה מדי יום. שיר אחר מאותו קובץ, "סופרפארם", פתח את גליונו השני של כתב-העת מעיין והפך לשיחת היום בבתי-הקפה של המשוררים. "סופרפארם" נחשב לאחת מן היצירות המורכבות והשלמות ביותר בשירה העברית, נכתבו עליו אינספור מאמרים ובעקבותיו נטען כי צאלה כץ חשובה יותר מנתן אלתרמן. השורה אל תטפטף עלי שמש/ קח אותי לסופרפארם הפכה למטבע-לשון ולבסיס למשחקי מילים של עורכים במדורי הספורט. בביקורת השירה של רשת שוקן, הגדירה המבקרת דנה רוטשילד את השירה בת-זמננו כז'אנר שהתגבש בעקבות השיר סופרפארם.
ב-2006 כבשה צאלה כץ גם את המעוז האחרון שהתנגד לה - האקדמיה. הקובץ "To go and 2.0" שהיה המנה העיקרית בכנס שירה ואינטרנט באוניברסיטת תל-אביב בראשות פרופ' מנחם פרי מיצב את כץ כמובילה אמנותית וטכנולוגית בשירה העברית עם השורות יש הרבה כוסיות / ורק אינטרנט אחד. באותה שנה שיכללה את עצמה צאלה כץ והייתה למשוררת הראשונה שפרסמה שירה באתר ספורט. כמו כן זכתה במספר תחרויות שירה ואף למחווה בפסטיבל שדה-בוקר בו בחרו להקריא שישה משיריה לכבוד בחירת "סופרפארם" לשיר השנה. באותה שנה פרסמה כץ שתי תערוכות-רשת שעסקו באמנות גרפית ברשת. כמו כן היא תכנתה מערכת מחשב המדמה פסיכיאטר המטפל בחולים באמצעות ציטוטים משיריה (כמחווה למשורר דוד אבידן).
ב-2007 פרסמה צאלה כץ שני שירים במגזין מעיין 3 על מלחמת לבנון השנייה, מנקודת מבט נשית. השיר "מחבקת" עורר גלים רבים בעקבות סיומו המפתיע: קצתי באפלטוניות/ של באתי לחבק ויצאתי מחובק/ אני נותנת לכולם/ יהודים, ערבים וגאידמק. היה זה אזכורו הראשון של גאידמק בפואטיקה הישראלית. כמו כן היא הובילה את רשימת הכותבים באנתולוגיה החברתית אדומה.
צאלה כץ נחשבה לאחת מהגדולות שבמשוררות הישראליות ושירים שלה נלמדים בבתי-הספר ובאוניברסיטאות. שיריה הנחשבים ביותר הם "טנקה", "סופרפארם", "מרקורי" ו-"התשעה עשר בינואר". שיריה תורגמו לאנגלית, גרמנית, רוסית ועוד.
מותה
במוצאי יום הכיפורים 2007, לקתה צאלה בחולשה פתאומית ונפטרה כעבור מספר שעות. הניתוח שלאחר המוות הראה בסיבוכים שנוצרו בעקבות וירוס מסנג'ר. היא השאירה אחריה חברים, מעריצים ושירים לרוב.
קישורים חיצוניים
|
הבהרה: לאיןציקלופדיה אין כל אחריות על האתרים החיצוניים. |