בוזגלו בוזגלו
בוזגלו בוזגלו היה ראש הממשלה המזרחי הראשון בישראל מטעם מפלגת "לא באמת", שנבחר בשנת אף פעם וכיהן במשך 0 שנים. בוזגלו, שהיה קודם לכן שר הפופוליזם במפלגת הציניות הדתית ושר הריצה לרוחק בשתי ממשלות מפלגת הליקוק, קידם רפורמות רבות הנוגעות לחיי המצביעים שלו בעיקר מהפריפריה החברתית, כמו סבסוד החומוס כמאכל לאומי, הסרת מדרכות אספלט והחלפתן במדרכות לבנים וכמובן העברת כספים רבים לישיבות החרדיות מעבר לקו הירוק (כחלק מהמו"מ הקואליציוני).
ביוגרפיה
בוזגלו בוזגלו נולד בשם בוזגלו בוזגלו אמסלם בן זכאי אינשללה אינשללה אוחנה בעיר מרקש שבמרוקו למשפחה בת 26 ילדים לאמו בת אל, עקרת בית שבילתה את מרבית זמנה בייצור קוסקוס, ושימי, ליצן החצר של מלך מרוקו. בגיל 16 אביו נפטר מעישון מסיבי של נרגילה ואמו של בוזגלו נאלצה לגדל לבדה את 26 ילדיה. בשנת 1970 עלתה משפחתו של בוזגלו למדינת ישראל שם התגוררה בדירת חצי חדר בשיכון בקריית גת. בראיון סיפר בוזגלו כי כשהגיע לארץ התבקש על ידי שוטר מקומי ברחוב לסור אליו. משום שעורו היה לבן יחסית, חשש השוטר כי למעשה הילד הוא אשכנזי שנחטף על ידי המשפחה המרוקאית, ורצה להצילו מפני חיים נוראיים בעיירת הפיתוח. הוא נלקח לבית מחסה בקיבוץ עין חפץ הסמוך, אך עד מהרה התברר כי הילד הינו מזרחי לגמרי, כאשר רוקן את כל התבלינים החריפים שהיו בחדר האוכל בעת ארוחת הבוקר. עוד באותו יום הוחזר לחיק משפחתו, שבטח לא שמה לב שהוא חסר, יש להם מלא ילדים גם ככה.
דרכו הראשונית לפוליטיקה
את צעדיו הראשונים לפוליטיקה עשה בזמן שהיה סטודנט באוניברסיטה הלא קיימת של ירוחם, ולמד את מקצוע מדע המדינה. ללימודים התקבל משום שדיקן האוניברסיטה, אלברט שטיינסקיוויץ, חשב שזה נורא חמוד איך שבוזגלו מדפדף במחברת הקטנה שלו. במהלך שהותו באוניברסיטה, התקיים דיבייט פתוח בנושא "מערכת המשפט או התקשורת, מי אשם בכך שהממשלה לא מפתחת את הפריפריה". הדיבייט גרם לבוזגלו להתעניין עד מאוד בכל הנוגע לפוליטיקה, והוא הצטרף למפלגת "הציניות הדתית".
בתוך המפלגה שימש תחילה בתפקיד "המזרחי העצבני שימשוך אלינו קולות מהפריפריה", ועד מהרה הצטיין בתפקיד זה. בין נאומיו הידועים במליאת הכנסת נמנים נאום המכוניות הלבנות, נאום החתולים, נאום התקשורת השמאלנית ועוד. לאחר שנתיים במפלגה קיבל הצעה מפתה לג'וב טוב במפלגת הליכוד, שידועה בתור מפלגת המזרחים הרשמית של ישראל (על פי ישראל בידור).
כשר בממשלות הליכוד
בממשלת הליכוד קיבל בוזגלו את משרד הריצה לרוחק, משרד שהומצא בממשלה זו למען צרכים קואליציוניים לצד משרדים חשובים אחרים, כמו משרד קופסאות הזכוכית, משרד הספרות שבין 4 ל-76 ומשרד העבודה בסביבה דינאמית וצעירה. כשר הריצה לרוחק פעל רבות על מנת להוכיח את קיומה של תחרות המכביה (אף על פי שהמחקרים הרבים בנושא עדיין מעידים כי אין הוכחה חד משמעית שתחרות זו אכן קיימת), וייבא לארץ עשרות סוגים שונים של נעלי ריצה. במהלך כהונתו השנייה במשרד פעל לגירוש סודאנים מדרום תל אביב בריצה קלה ועשה בעצמו את שביל ישראל בריצה בחסות קפה עלית, משום שהיה צורך למצוא חסויות לפעילויות ממשלתיות לאחר שמרבית הכסף הממשלתי הוענק למפלגות החרדיות.
באמצע ביקור שגרתי בלשכת המשרד בתל אביב, נהג הרכב של בוזגלו חטף התקף שבץ שלא אובחן כראוי, והחליט לנסוע לקריית שמונה במקום לתל אביב. הטעות התגלתה רק כאשר בוזגלו התעורר משנתו ומצא את עצמו על כביש 40 לצד הרי הלבנון. בוזגלו החליט לעצור כבר בקריית שמונה למען התרעננות, ובדיוק כשיצא מהאוטו נשמעה אזעקה בעקבות ירי רקטות, דבר שגרתי באזור. בוזגלו החל לרוץ יחד עם עוברי האורח אל המקלט הקרוב ביותר שהיה במרחק 17 קילומטר משם, ולאחר ריצה קלה שבמהלכה נהרגו חמישה עשר איש מירי רקטות הגיע בוזגלו אל המקלט. בתוך המקלט תפס את תמונתו צלם חדשות שהיה במקרה באזור, ולמחרת התפרסם מאמר בעיתון המרכזי ידיעות היום שכותרתו הייתה "בוזגלו בוזגלו, נציג הפריפריה, בורח מרקטות בקריית שמונה". בתוך שבוע ניבאו לו הסקרים 31 מנדטים והוא החליט להקים מפלגה ולרוץ לראשות הממשלה.
ראש ממשלת ישראל
בוזגלו נבחר לראשות הממשלה מטעם מפלגתו "לא באמת" בשנת אף פעם ונהפך לראש הממשלה המזרחי הראשון. הוא לא זכה ברוב של 31 מנדטים, והקים קואליציה עם שותפיו הטבעיים מפלגת הליקוק, יהדות התורה, ש"ס, יהודי היהודים, היידה תנ"ך, משה רבנו המלך הגבר ומפלגת הציניות הדתית.
בתור ראש הממשלה המזרחי הראשון פעל בעיקר למען תושבי הפריפריה, על ידי האשמת התקשורת בכך שאין בתי חולים בפריפריה. בנוסף, האשים את בג"ץ בהיעדר רכבת מקריית שמונה ועד אילת, האשים את הממשלה הקודמת בכך שפרוייקט שיקום שכונות הוא בגדר המצאה, ואף הגדיל לעשות והאשים את רוג'ר ווטרס בהיעדר מקלטים בעוטף עזה. על תרומתו הרבה לפריפריה הוענק לו אות כבוד מטעם אוניברסיטת "פחחח בחיים לא תהיה פה אוניברסיטה" בדימונה. כמו כן הוא קידם רבות את התרבות המזרחית בישראל, למשל בהתערבות ממשלתית ברדיו הציבורי על מנת ששירו של אייל גולן "מי שמאמין" יושמע לפחות ארבע פעמים ביום.
לאחר 0 שנות שלטון החליט בוזגלו לפרוש מהפוליטיקה ולהיות זגג (בינינו, מקצוע יותר מתאים למזרחי). מורשתו נטמעה בתרבות הישראלית, ולא נקראו על שמו רחובות, לא הוקמו על שמו בתי ספר בפריפריה ואף לא נבנה על שמו מתנ"ס בעיר ילדותו קריית גת.
כיום
כיום בוזגלו עובד למחייתו כזגג בעיר קריית גת, ומצביע מדי בחירות למפלגה הטבעית שלו, הליכוד, בראשות נציג עדות המזרח, בנימין נתניהו.