גרבילופיליה

מתוך איןציקלופדיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
.jpgגרביל.JPG
ערך זה נשלט ונעקב בידי גרבילים!

אסור:

בתודה, המועצה לשלום הגרביל.


גרבילופיליה מוגדרת על ידי אגודת הפסיכולוגים הבינלאומית כהפרעה נפשית קשה, המתאפיינת באהבה מוגזמת לגרבילים, אוגרים, חברי כנסת ומכרסמים בעלי יכולת מנטלית נמוכה אחרים. המונח "גרבילופיליה" נקבע על ידי הפסיכולוג זיגמונד פרויד, לאחר סדרת ניסויים ומחקרים שניסו להסביר מדוע השכן שלו מלקק גרבילים לעיתים קרובות.

היסטוריה

גרבילופיליה בעת העתיקה

ידוע שבעבר הגרבילופיליה הייתה מקובלת בארצות המזרח וביוון העתיקה, ידוע שהפילוסוף היווני איןפלטון גרס כי משכב אישה מביא לפורקן גופני בעוד משכב גרביל מביא גם לפורקן הנפש. איןפלטון נפטר במהלך אורגיית המון באתונה, שבה השתתפו חמישה גברים ושישה מיליון גרבילים. בין העמים הנוספים שקיימו יחסים גרבילופיליים היו הרומאים, היוונים, הקלטים, המונגולים והאיןציקלופדים הקדומים, רובם האמינו כי יחסים כאלו משפרים את כושר הלחימה של הגבר והגרביל, ואת תהליך החשיבה של שניהם.

גרבילופיליה בימי הביניים

במהלך ימי הביניים הגרבילופילים נרדפו על ידי הנוצרים והמוסלמים ברחבי העולם. הנצרות, שכידוע מגנה כל דבר שעלול בצורה עקיפה להיות מהנה ו/או יעיל לאדם כלשהו ברחבי העולם, פסקה כי יש להעניש את כל הגרבילופילים בעונשים הנוראיים ביותר שניתן לחשוב עליהם. לדוגמא:

  • העונש על גרבילופיליה בבריטניה היה דקירה בסכין שחומם במיקרוגל.
  • העונש על גרבילופיליה בצרפת היה כפיה להקשבת שירי עם בריטיים. היו עריצים אכזריים במיוחד, כגון לואי ה-14, שנהגו אף לכפות על הגרבילופילים לאכול אוכל בריטי (סוג מפורסם של רעל נוירוביולוגי, שאסור ב-15 מדינות ברחבי העולם, בריטניה ביניהן).
  • האינקוויזיציה הספרדית נהגה להאכיל יהודים במאכלים גרבילופיליים, וגרבילופיליים בגפילטע פיש. לא היו ניצולים, חוץ מצ'אק נוריס.
כרזת גיוס גרמנית הקוראת לגיוס גרבילופילים.

העונש המפורסם ביותר על גרבילופיליה היה ברוסיה. הרוסים, שרובם מאופיינים במצב בריאותי המכונה "גרבילופוביה", האמינו כי העונש הנוראי ביותר שאדם יכול לעבור הוא להקבר חי בבריכה מלאה בגרבילים. משום מה, לאותו עונש נוראי לא הייתה השפעה מרתיעה כלפי הגרבילופילים ורק עודד את קיום הפשע, בדומה לעונש הערסי "אני אזיין אותך" שניתן לכל אדם שהורשע בהיותו הומוסקסואל.

האסלאם לעומת זאת, לא אסר על גרבילופיליה בבסיסה, כלומר המשיכה של גבר אל גרביל, אלא רק מעשים מסויימים שנחשבים "לא ראויים", כגון המעשה של ליקוק גרביל ללא הסכמתו, או יחסי מין בין אישה לגרביל.

הגרבילופיליה בעת המודרנית

הפעילים החברתיים הגרבילים הראשונה התחילו להופיע לראשונה בגרמניה במהלך מלחמת ויאטנם. גרמניה, שהייתה ממורמרת גם ככה שלא היא התחילה את המלחמה, החלה לגייס חיילים מסיבות לא ברורות. ובעוד שעשרות צעירים באו להתגייס לפלוגות הצבא, הצבא סירב לגייס גרבילופילים, כך קרה שההנהגה של הקהילה הגרבילופילית בגרמניה קראה למחאה חברתית, וקראה לחברי הקהילה "לצאת ממחילת הגרביל". לאחר מחאות רבות, מספר מהומות ושלושה "מחנות קיץ" לגרבילופילים, הוחלט לאשר את גיוסם של השניים וחצי גרבילופילים שהתנדבו.

לאחר שגרמניה הואשמה באשמת פריצת מלחמת ויאטנם, הגרבילופילים כבר היו קהילה מקובלת בגרמניה, ומספר שנים אחר כך ברחבי אירופה ואפילו בארצות הברית.

קידום הקהילה הגרבילופילית בישראל

הגרבילופיליה הוכרה לראשונה על ידי הממשלה הישראלית כאשר רה"מ מנחם בגין התייחס לפעילי הפתח כ"חבורת מלקקי גרבילים", לאחר האמירה הגזענית/סקסיסטית הזאתי החלו פעילים גרבילופילים לדרוש את התפטרותו של בגין. כך נולד מאבק ארוך בחברה הישראלית, שבמהלכו נערכו עשרות הפגנות ומחאות ציבוריות, עד שלבסוף, בשנת 1997, רה"מ בנימין נתניהו הסכים אם הגרבילופילים והורה למנחם בגין, שנפטר בשנת 1992, להתפטר מיידית מתפקידו.

הסיבות להתפתחות גרבילופיליה

אם כי אין הוכחה משמעית לדבר שגורם להתפתחות גרבילופיליה בפרט, הדעה הרווחת קובעת שמקור הנטיה המינית הוא בהורמונים גרביליים שמופקים על ידי נשים שאכלו מנות גדולות מדי של צואת גרבילים במהלך ההריון, וגרמו לשינוי במבנה הגנטי של העובר. ישנה אמונה, ברובה דתית, הקובעת כי המקור לגרבילופיליה הוא נשיכת הגרבילופיל על ידי גרביל רדיואקטיבי, למרות מספר ניסויים שנערכו בנושא, התגלה שנשיכה על ידי גרביל רדיואקטיבי מובילה לרוב, למוות, או לחלופין, למוות.

רוב הגרבילופילים אוהבים להאמין כי גרבילופיליה היא תכונה גנטית, אבל, הכיצד יתכן שגרבילופיליה היא תכונה גנטית אם גרבילופילים לא מתרבים?

דגל הגאווה הגרבילופילי.

דגל הגאווה הגרבילופילי

דגל הגאווה הגרבילופילי הוא בין הדגלים היחידים בעולם שמציינים מיעוט בעל נטיה מינית, כמו דגל הגאווה, דגל הביסקסואלים ודגל פלסטין. הדגל צויר על ידי יורם שולמית ארגוב, גרבילופיל פעיל חברתית וצלם עקרבוטים חובב, שצייר אותו לאחר שעישן מריחואנה [1]. על הדגל נמתחה ביקורת חריפה ביותר ממספר גורמים, בטענה שהדגל גרפי ואירוטי, ועלול להוציא שם רע לגרבילים ולגרבילופילים בעולם כולו.

קבוצה נוספת שמתנגדת נחרצות היא הקהילה הדרוזית, שהתבלבלה וחשבה שדגל הגאווה הגרבילופילי הוא בסך הכל הדגל של הדרוזים, שמעליו צויר עיגול לבן והודבק תמונה של גרביל בפוטושופ, דבר שידוע לכל שהוא מגוחך לחלוטין, בלתי אפשרי, ואם יקרה יוגדר כ"נס", "פעילות על-טבעית" ו"שיעור מחשבים".

סטטיסטיקה גרבילופילית

  • שלושת המדינות בעלת אחוז הגרבילופילים הגדול ביותר הן: אוסטרליה 14%, גרמניה 12%, ישראל 11%, הומוטופיה 10% וערב הסעודית 0.00000000000000000000000000002% (בממוצע).
  • הפלג הדמוגרפי בעל אחוז הגרבילופיליה הגדול ביותר הוא כמובן, איןציקלופדים עם 99.99999%.
  • גרבילופיליה הוכרזה כחטא על ידי כל הדתות המונותאיסטיות, ע"פ הפסוק הידוע האומר "ואת גרביל לא תשכב משכב זכר כי זה איכסה" ויקרא י"ח, כב.

הערות שוליים

  1. מסיבות רפואיות כמובן.

ראו גם