נצרות
|
ג'יזס כרייסט (בעברית ישו) מחבב את הערך הזה מכיוון -
|
|
אזהרה! דף זה הוא רדיואקטיבי ולכן אסור לצפות בו. נוסו על נפשותיכם!!!!! |
- "לא הבנתי את הקטע עם הלחי השנייה"
- ~ שבתאי צבי על הנצרות
- "תבוא פה, אני אסביר לך..."
- ~ יצחק זוזיאשווילי על הלחי של שבתאי צבי
- "מי זה ישו?"
- ~ ג'ניה הרבנית פוק על ישו
- "תעשה לי ילד!!!"
- ~ מריה על אלוהים
נצרות- אמונה דתית, הנסמכת על ההנחה, כי ניתן להביא ילדים לעולם ללא מגע מיני.
הנצרות היא דת שדומה ליהדות, רק הרבה יותר מגניבה: השבת חלה גם על יום ראשון ואת שתיהן לא שומרים, אין יום כיפור, מותר לאכול חזיר ובמקום אליהו הנביא שגוזל מאיתנו יין יש את סנטה קלאוס שנותן מתנות. כמו כן בכנסיה יש פסלים ותמונות במקומות שבהם בבית הכנסת יש חורים של עכברים וקורי עכביש.
מחולל הנצרות
תחילת הנצרות ביהודי בשם יוסף שארוסתו הבתולה הופרתה בלילה על ידי אלוהים (ראו תמונה בצד). יוסף היה חבר בסתר בקהילה מורמונית קדומה שהנהיגה חילופי זוגות כאשר הנביא, ראש הקהילה ידע לקבוע מי הופרתה על ידי מי.
במהלך ההריון שלח אלוהים מלאך שיעיר את יוסף באמצע הלילה וישכנע אותו לברוח למצרים לקיום הכתוב (בראשית ל"ז, כ"ח) "ויביאו את יוסף מצרימה". המלאך גם קבע כי לתינוק יקראו ישו כדי לקיים את הפסוק "וקראת שמו עמנואל" (ישעיה ז', י"ד). גרסאות מאוחרות יותר טוענות כי השוני הפונטי בין "ישו" ובין "עמנואל" רב מדי וסיבת השם שונה: המלאך התבדח וקרא לתינוק ישו כאוקסימורון. ישו זה ראשי תיבות ל"ימח שמו וזכרו", בעוד שעצם אמירת ראשי התיבות פועל את ההפך ממחיית השם. אכן הלצה הראויה לשמה.
עוד בהיותו בבטן אימו ידע ישו את כל הכתובים על-פה וחולל ניסים רבים, ולמרות זאת סירבו כבר אז היהודים להאמין בו (היו אלו אותם יהודים ששלושים שנה מאוחר יותר אף תלו אותו על איקס נטוי ולשו את דמו במצות של פסח). לאחר לידתו הוא הוטבל על ידי יוחנן, נווד פראי שניזון מחגבים בדבש בלבד. יוחנן היה גם ההשראה להקמת כת קתולית מסוכנת בשם "אופוס דאי".
עם השנים לישו ולזונה שהכיר נולדה בת אשר הוסתרה על ידי "מסדר ציון", מסדר שבין הידועים שבאנשיו היו ניאו וטריניטי. הבת עצמה הולידה שושלת שהאחרונה ממנה בימינו היא סופי נווה, בתו של ז'ק סונייר (ז"ל), אוצר מוזיאון הלובר בצרפת שפיתח את "צופן דה-וינצ'י", עמו הצפינו הגרמנים את תשדורותיהם במהלך מלחמת העולמות.
בתקופתו של ישו המציאו האיטלקים את הפיצה, וישו עצמו גם פתח סניף גדול יחסית ובו 12 שליחים. היה גם שליח שלשה עשר בשם יהודה איש כליות שפוטר לאחר שבגד בישו עם אהובתו מריה מגדלנה, וקיבל אתנן בסך 30 שקלי כסף. ישו נהג לפתוח את הפיצריה בשבתות ובחגים ואפילו בפסח ולכן היהודים שכעסו על מכירת החמץ שרפו לו את הפיצריה ותלו אותו על איקס נטוי (פלוס).
ישו מת בגיל 35 כשברקע מתנגן השיר "Always Look on the Bright Side of Life" (שיר רומאי פאגאני לכבוד אלת השמש ובעלה בריאן הכוכב העליון). הוא נקבר בכנסית הקבר ולאחר שלשה ימים קם לתחיה. כדי למנוע ממנו לעשות זאת שוב, תקעו בו הרומאים יתד עץ בתוך הלב וקברו אותו מחדש מתחת ליסודות של בנין בשכונת תלפיות שבירושלים.
על פי האמונה הנוצרית, ישו עלה לשמים לאחר מותו והפך שם לשה אלוהי. הנוצרים מאמינים כי באחרית הימים יחזור השה הקדוש ויקח אותם לשמים ללחך עימו את עשב האמברוזיה באבוס שמימי.
מנהגים
מיסה- בנצרות הקתולית נוהגים לאכול את בשרו של ישו ולשתות את דמו בתוך מציה, בטקס שנקרא מיסה. המיסה (או בלטינית: "קניבליזם". מתורגם גם כ"טראנסאובסטאנטיציה") התפתח מנוהגם של היהודים הקדומים למהול במצות את דמם של הנוצרים.
פלוסים- נהוג בנצרות להתפלל אל פלוסים גדולים (איקסים הנטויים על הצד). בנצרות הפלוסים רב שימושיים, פלוסים בוערים משמשים למשל לתהלוכות של קו-קלוקס קלאן ויחד עם שום ויתדות עץ אפשר גם להילחם עמם בערפדים. ישנם שלשה סוגים של פלוסים: פלוס אבא (גדול), פלוס בן (קטן) ופלוס רוח הקודש (בינוני). באופן עקרוני ככל שלכומר יש פלוס גדול יותר, כך הוא מוערך יותר.
חיבור פלוסים-
- ערך מורחב – פדופיליה
מסמל את החיבור הישיר בין האב (פלוס גדול) לבן (פלוס קטן) בלי צורך בבתולה מתווכת. חיבור הפלוסים (או בלטינית: "פדופיליה") נפוץ בקרב הכהונה הקתולית אם כי לא כל הפדופילים כמרים ולא כל הכמרים פדופילים. לדוגמא, יש כמרים שאינם פדופילים ויש פדופילים שאינם כמרים. נהוג גם לפנות אל כמרים בתואר "אבי" כדי לסמל את ההערכה לפלוס הגדול שלהם. בדרך כלל הכומר בעל הפלוס הגדול ביותר בנצרות זוכה להתמנות לאפיפיור (למעט כושים שפסולים מראש מאחר שישו היה לבן, זו למעשה הסיבה שמייקל ג'קסון לא מונה מעולם לאפיפיור).
וידוי- נהוג בנצרות לבצע בנפטרים וידוי הריגה על מנת לוודא שלא יקומו ביום השלישי כפי שארע לישו עצמו.
זרמים בנצרות
קתולים- על פי המסורת הקתולית ישו בעצמו היה קתולי ולכן זהו הזרם שנחשב מוצדק ביותר מבחינה תיאולוגית, בעיני עצמו. מכיוון שישו היה גם יהודי, אמצו הקתולים לעצמם מנהגים יהודיים כמו ערוב דם במציות (ראה בסעיף "מנהגים"), שימוש בתככים בינלאומיים כדי לסדר לעצמם מדינה עצמאית ("מדינת הותיקן"), מכירת "אינדולגנציות" (תמונות שמן מזויפות) בחו"ל, ועוד.
פרוטסטנטים- זרם שהוקם על ידי מרטין לותר קינג, כומר כושי שטען כי למרות צבע עורו הבהיר ועיניו הכחולות של ישו, הוא שייך לגזע הארי רק בבשר בעוד שברוח הוא בעצם כושי.
אריאנים- האריאנים מאמינים שאמנם האב הוא אכן אב, אך הבן אינו בן אלא יציר האב שהתלבש בבשר ונעשה רוח האב שבבן. זאת בניגוד לשאר הנוצרים המאמינים כי הבן אינו בן אלא התגשמות המהות של האב שהוא שווה במהותו לבן (consubstantial) ברוח, אך בבשר הוא אכן בן שנעשה אב עוד טרם התגשמות הבן ברוח הקודש, מיד לאחר התלבשות האב באביו הוא (שהוא כמובן הבן). למרות (ואולי בגלל) פשטות התיאולוגיה של האריאנים יחסית לזאת של שאר הנוצרים, היא מוגדרת על ידי שאר הנוצרים ככפירה חמורה.
הכנסיה האנגליקנית- כנסיה שעקרונות מתבססים בעיקר על שינאת אפיפיורים צרפתים. הכנסיה שונאת גם אפיפיורים לבד וצרפתים לבד, אך מתמקדים בעיקר בתיעוב מי שהוא גם וגם. הם מכנים אותו "קרפ צרפתי".
הכנסיה האפיסקופלית- בנוסף לשנאת אפיפיורים וצרפתים, כנסיה זו שונאת גם אנגליקנים. כנסיה זו הוקמה למעשה כאנטיתזה לכנסיה האנגליקנית, אם כי יש הטוענים שהמצב הוא הפוך, והיא הוקמה כהזתיטנא ולא כאנטיתזה. ימים יגידו.
הכנסיה הפרבוסלבית- מאמיניה אוהבים אפיפיורים, צרפתים ואנגליקנים (למעשה הכל פרט ליהודים). מבוססת על הרעיון שאת חג המולד אין לחגוג בחג המולד, אלא לאחר ראש השנה (ואת ראש השנה לחגוג לא בראש השנה, אלא לאחר חג המולד). נוהגים לתבל את הפלוס במינוס נטוי, כך שמתקבלת צורת כלבלב צולע.
יהודים משיחיים- זרם יהודי לכל דבר מלבד זה שאינם מאמינים ומקיימים את הדת היהודית אלא את הדת הנוצרית.
נוצרים למען אללה- כמו הזרם יהודים משיחיים תוך החלפת השורש "יהד" בשורש "מסלם". הזרם הוא נוצרי לחלוטין מחוץ לכך שהם מקיימים אך ורק את חוקי הדת המוסלמית.
בריאתנים- נוצרים המאמינים ההפך מתורת האבולוציה, דהיינו שהקוף נולד מהאדם ולא להפך. כיום מתמקדים הבריאתנים בנסיון להכניס לתוכנית החינוך בארה"ב את רעיון "התכנון התבוני", הגורס שבפיתוח של פרוייקטים מדעיים על מדענים להוועץ בתנ"ך ולא בספרי מדע.
אנטי-נוצרים הם יכולים להאמין בכל מה שבא להם בתנאי שהם מאמינים שישו היה ילד רע. הם אוסרים כניסה על ישועיים לשטחים שלהם.
חגים
חג הקרבן (מכונה גם "החג הגדול")- חג ובו מקריבים מוסלמי גדול לקרבן. מקובל לקשר חג זה לסיפור "עקדת ישו", המקביל לסיפור "עקדת יצחק" המופיע במקרא. הפרשנות הנוצרית אוונגליסטית לתנ"ך קובעת כי הבן היה ישו שבשעת העקדה צחק.
פֶּנְטֶקוֹסְט- חג השבועות הנוצרי. מציין את ירידתה של רוח הקודש ל- 12 השליחים במשך כשבעה שבועות (השליח ה-13 היה עסוק עם מריה מגדלנה, ראה למעלה בסעיף "מחולל הנצרות").
יום העַאשׁוּרַאא'- נחוג רק על ידי שיעים מהזרם "נוצרים למען אללה". בזרם "נוצרים סונים למען אללה" זהו צום רשות בלבד.
חג המולד- בניגוד למה שרבים חושבים, ישו לא נולד בעשרים וחמשה לדצמבר וזהו למעשה חג לידתה של חברת קוקה קולה. לקידום מכירות, החברה ניצלה זקן נורדי בשם סנטה קלאוס כשהעמידה אותו בלבוש אדום לבן על מזחלת בקוטב הצפוני וצילמה אותו שותה קוקה קולה עד שקפא למוות. בחג המולד נוהגים הנוצרים לשקר לילדיהם ולומר להם שזרקו את סנטה קלאוס הזקן והקפוא לתוך ארובת הבית כדי לחמם אותו, סנטה קלאוס הפך לעץ אשוח קסום והביא להם מתנות נפלאות.
| ערכים בנצרות | |
|---|---|
| נצרות | |
 | |
|
זרמים עיקריים
אישים מרכזיים
חגים מרכזיים
פסחא • חג המולד • התענית הגדולה • חג ההתגלות כתבים נוצריים
| |
פסחא- המקבילה של פסח ביהדות. בשונה מהיהודים שנוהגים לערב במצות פסח את דמם של תינוקות נוצריים, בנצרות עושים זאת כל השנה (ראה בסעיף "מנהגים") ולכן בפסחא נוהגים הנוצרים דווקא לצום חלקית (אוכלים רק חצי מכל דבר: חצי נקניק, חצי כיכר לחם, חצי אבוקדו, וכו'). בארצות מסויימות נוהגות הנשים בפסחא להכות את בעליהן (מנהג "הכאת ביצי הפסחא"), ובמדינות קתוליות בעלות מורשת ספרדית נהוג לקיים תהלוכות שבסופן מתקיים אירוע צליבה של יהודי, כושי, או כל מיעוט אחר שניתן להשיג באותו מקום.
אמונות עיקריות
השילוש הקדוש- על פי האמונה הנוצרית זהו איחוד מושלם של שלשה משתתפים. נוצרים רבים מוטבלים בשלשות וכך לרוב מתחילים החיים הנוצריים. בין טקסי השילוש הקדוש המפורסמים ידוע זה שאיחד סנטורית רומאית בשם צ'יצ'ולינה עם נחש קדמון וגלדיאטור חטוב וקדוש.
החטא הקדמון- בנצרות קיום יחסי מין נחשב לחטא והכנסיה ממליצה להמנע מכך ולהעדיף רביית בתולים כמו אצל אימו של ישו, לכן נוצר עבור כמרים נוצרים התחליף של חיבור פלוסים (ראה בסעיף "מנהגים"), כשהחריג היחיד זה באירן ששם התופעה אינה קיימת.
הברית החדשה- אוסף של בשורות משמחות ושל מכתבים ישנים ששלח מוכס יהודי לדודותיו לפני אלפיים שנה. זה ספר מאוד חשוב לנוצרים והם נוהגים להקריא ממנו לילדיהם לפני השינה.
ספר הברית החדשה פותח ביחוסו של ישו וקובע כי אמו היתה מיוחסת לדוד המלך, מצאצאיה של רחב הזונה, וממשיך ומתאר מקהלה של מלאכים מעל לערש לידתו של ישו הקטן. אנליזה פרוידיאנית מאוחרת מצביעה על החשיבות של שני נושאים אלו כנושאי הפתיחה של הספר, ומעלה מכאן את ההשערה שיחוסו הכפול של ישו לזונה היה מה שגרם לכנסיה לתעב מין רגיל ולהעדיף רביית פלוסים של נערי מקהלה.
הגביע הקדוש- פריט סודי ויקר ערך זה הינו גביע שבו נהגו האפיפיורים הקדמונים לעשות את צרכיהם. על פי השמועה חבוי הגביע כיום בארכיונים הסודיים של הותיקן ויש אומרים שהוא עדיין משמש לאותה מטרה.
קדושים נוצריים
פולחן הקדושים החל כאשר השליח פאולוס רצה לעודד את המכירות על ידי הוספת קלפי אספנות לקופסאות הפיצה.
על הקלפים צוירו דמויות של ידועני התקופה, שהוכרזו כקדושים, והם הפכו ללהיט מיידי. הלקוחות הנוצרים נהגו לאסוף קלף כל יום, ולקרוא לילדיהם של שמות הקדושים. אם מצא ילד קלף של קדוש בעל אותו שם נערכה חגיגה הנקראת "יום השם".
בדורות מאוחרים יותר נאלצו המועמדים לקדושה לעבור מבחנים בחילול ניסים - למשל לשבש פעולת רמזורים, להסיט טילים ולהפנט תרנגולים.
קדושים ידועים
ג'ורג' הקדוש (לא לבלבל עם ג'ורג' הסקרן) - נודע במנהגו להדביר בעלי חיים נדירים, כגון חדי קרן ורודים ופטרודקטילים. מופיע על הקלף המקורי כשהוא נועץ רומח בדרקון.
פרנציסקוס הקדוש - היה נוהג לשוחח עם ציפורים ושאר בעלי חיים (ולכן קל להבין מדוע האפיפיור הנוכחי נטל את שמו). נאלץ לחדול לאחר שג'ורג' הקדוש, ששאף להדביר את כל בעלי החיים המדברים, החל לעקוב אחריו ולהדביר כל מי שדיבר איתו. פרנציסקוס שכנע דרקון שיפטר מג'ורג', אך ללא הואיל.
פטריק הקדוש - מדען חובב אשר לכד את כל הנחשים באירלנד. את הנחשים הוא רוקן מארס והשקה אותם בבירה "גינס", אשר מלאה את בלוטות הארס שלהם. אז שלח את הנחשים (בדואר שליחים כמובן) לרחבי העולם. הנחשים החלו להכיש אנשים ולהזריק לגופם בירה, דבר שגרם תגובות פסיכוטיות חמורות - הקורבנות פתחו צורך חמור בבירה "גינס", בעיקר כתגובה לצבע ירוק ולעלי תלתן. כך הזניק את תעשיית הבירה האירית וזכה להיות הקדוש הפטרון של אירלנד.
אונופריוס הקדוש - יצור מדברי עם שיער על כל גופו, הלובש אזור חלציים. ניזון מלחם ומים המופיעים באורח פלא. נולד כאישה, אך לאחר שאולץ להתחתן עם עשיר זקן, הצמיח זקן. כתוצאה מכך נזרק ונודה, הפך להיות מתבודד והצמיח שער על שאר גופו. על שמו נבנה מנזר בירושלים (לא המצאתי את זה, באמא שלי - תבדקו כאן וכאן).
איגניציוס מלויולה - מייסד מסדר הקישואים. הוכרז כקדוש על ידי אגודת הדיאטניות באותה תקופה לא רק בגלל הערך התזונתי של הירק, אלא גם מהאפשרויות הנוספות והמענגות שגלומות בירק הקישוא.
תרזה מהוילה - קדושה נוצרית ששהתה בוילה סמוכה למטע הקישואים של איגניציוס מלויולה, בה צולמה התכנית "האח הגדול". בזכרונותיה מתקופת הצילומים תיארה חוויה כואבת ומענגת שבה נגלה אליה מלאך מחייך שהחזיק בידו קישוא מהמסדר של איגניציוס והחדיר אותו לגופה: "כאב חודר זה הביא עמו עונג כה רב וכה עז, עד כי לא שאלתי אלא שלא יחדל ולא ייפסק... לא היה זה כאב גופני, אלא כאב רוחני, אף שגם לגוף היה בו חלק, ואפילו חלק נכבד" (ציטוט מויקיפדיה). מפיקי התכנית מכחישים כל קשר בין החזיון לבין הכדורים שלכאורה סופקו למשתתפת. לפי אמונת "הכנסייה הטבעולית", מזיווג זה נולד גארי יורופסקי.
ראו גם
 (למופלצים נוספים)
|
העמידו ערך להפלצה או הצביעו למועמדים קיימים כאן! |
מיתולוגיות: מיתולוגיה מצרית • מיתולוגיה נורדית • מיתולוגיה יוונית • מיתולוגיה קנדית • מיתולוגיה סינית • מיתולוגיה הודית • מיתולוגיה אינדיאנית • מיתולוגיה קלטית • מיתולוגיה ישראלית • מיתולוגיה פקאצית • מיתולוגיה גרבילית • מיתולוגיה גרוזינית • מיתולוגיה תל אביבית • מיתולוגיה צ'רקסית • מיתולוגיה כלבית • מיתולוגיה בורמסית