חוק איסור השימוש בסמלים וכינויים נאצים

חוק איסור השימוש בסמלים וכינויים ***** הוא הפתרון של ממשלת ישראל לתופעה המגונה של שימוש בכינוי "****" כלפי אזרחים, קישואים, טבעונים ושאר רוצחי המונים.

הצורך בחוק

לאור התגברות תופעת השימוש בסמלים ובכינויים ****** בשנים האחרונות התעורר צורך בעיגון האיסורים בחקיקה, על מנת למנוע את התפשטות התופעה.

כינוי אדם בכינויים ****** נחשב לעלבון זכר השואה. השוואת פעולות יום-יומיות, כגון חציה באור אדום ואונס ילדות, לפשעי הנאצים נחשבת לזילות זכר השואה.

לפיכך החליטה ממשלת ישראל למצוא פתרון סופי לבעיה ולאסור התבטאויות כאמור.

תוכן החוק

החוק החדש, בדומה לחוקי נירנברג, אוסר על הצגתם של אזרחיה היודונאצים של מדינת ישראל, ובפרט חברי הרייכסטאג שלה, כאילו הם דומים באופן כלשהו לצוררי הרייך השלישי.

נוסח החוק

פעילויות אסורות

כינויים *****

כינוי אדם, בהטיותיה של מילה זו ("*****", "****ות", "ולכשנ****ותינו" וכדומה), בכינויים המתקשרים ל****זם ולראשיו (היטלר, קיפי בן קיפוד וכדומה) או במילה בעלת צליל דומה ("נעצים", "נצרתים", "שלמה ארצי" וכדומה).

סמלים *****

שימוש בסמל ****, למשל צלב הקרס או שפם היטלראי, לכל מטרה (להוציא דיג שמפנונים למטרות חינוכיות).

סמלי השואה

סמלי שואה הם למשל טלאי צהוב, טלאי בצבע אחר, דברים אחרים בצבע צהוב, דברים אחרים בצבע אחר, דברים שאינם בעלי צבע, או שיש להם מספר צבעים, שאחד מהם הוא צהוב, או שאינו צהוב, וכל דבר אחר אשר עלול לפגוע ברגשות ניצולי השואה, קורבנותיה או מבצעיה.

כל שימוש בסמל כזה, שלא נועד במישרין לעידוד רצח עם, יחשב להתנהגות ****ת.

הבעת משאלות להגשמת מטרות ה*****

הבעת משאלה לפיה היטלר יקום מקברו וישלח את כל הסמולנים הלאומיים-סוציאליסטיים למחנות ריכוז, כדי שלא יוכלו למכור את המדינה לבני הגזע הערבי הנחות תמורת טובות הנאה הומוסקסואליות, אסורה בהחלט. יש לייחל לביצוע משימה חשובה זו ע"י גי'נגיס חאן, טיטוס או ג'ק המרטש.

יוצאות מכלל זה משאלות אשר מובעות באמצעות פתק בכותל המערבי.

ענישה

לצורך אכיפת החוק תוקם יחידה בשם "איסור סמלים, אמירות וססמאות" (בקיצור אסא"ס). האסא"ס יבצע מעקבים גלויים וסמויים לגילוי והשמדת האייכמנים הקטנים שבקרבנו.

מפירי החוק ירוכזו במחנות אשר יוקמו למטרה זו, וישונעו אליהם באמצעות רכבת ישראל. מפירים סדרתיים יועברו למתקן "חולות".

תגובה ציבורית

התגובה הציבורית היא כמובן אוהדת ביותר, בקרב הציבור היהודי המוסרי וטהור הדם. האזרחים הנרגשים מחכים לפתיחת המלשינון של האסא"ס, על מנת לדווח על שכניהם, כפי שנהוג היה במשטרים אפלים מסויימים.

עם זאת, מספר קטן של חסידי גבלס, תחת מסווה של דאגה לזכויות האזרח טהור הגזע, טענו שהחוק מהווה פגיעה ב"חופש הדיבור", "חופש המחשבה" וה"חופש לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם". הם, כמובן, נרשמו ויטופלו כראוי.