מלחמת זכרון יעקב - בנימינה הראשונה
- "לא ניתן להומלסים לשלוט עלינו"
- ~ אלי אבוטבול באספת העם הזכרונאי
- "נשמיד את כל תושבי זכרון יעקב, נתחיל מהשיכון"
- ~ פנחס זוארץ על זכרון יעקב
- "פינקי פינקי יא חזיר, את אמא שלך לגבעת עדה נחזיר"
- ~ שיר הנכתב על-ידי חייל זכרון יעקב בזמן המלחמה
- "אין פלא שגם זכרון וגם בנימינה לא רוצים את השיכון"
- ~ שבתאי צבי על השיכון בזכרון
| מלחמת זכרון יעקב - בנימינה הראשונה | |
|---|---|
| צדדים | בנימינה/זכרון יעקב |
| שנים | 1917 - 1945 |
| תומכים ראשיים | ערסוסטרליה/אתיופיה |
| אבדות |
הרבה/המון |
| מנצח |
בנימינה |
| ראשי מדינה | |
| רמטכ"ל |
פנחס "אבו פינקי" זוארץ /צילה "מלכת המוות" רשף |
| כוחות |
2 מיליון חיילים רגליים וכ10,000 רכבים משוריינים, 10 טנקים מסוג מרכבה 4, לייזר לעיניים מבית "אופטיקה עדי", 2 אופנועים תוצרת "אמריקן פיצה" |
מלחמת זכרון יעקב - בנימינה הראשונה (או בשמה המלא "מלחמת הלוחמים החופשיים של ברית הזכרונאים - הרפובליקה הפדרלית של בנימינה הראשונה") הינה מלחמה שנמשכה בין השנים 1917 - 1945
רקע
במשך 1917 שנות קיומה של בנימינה תושבי זכרון יעקב נהגו להתייחס בצורה משפילה ומזלזלת כלפי תושבי בנימינה, הסיבה לכך היא מעמדה הסוציו-אקונומי הנמוך של תושבי בנימינה. בשנת 1914 בחרו תושבי בנימינה בבחירות "דמוקרטיות" בפנחס זוארץ לראשות המועצה, פינקי ניתק את כל הקשרים בין שני המעצמות והחל במוביליזציה. בזכרון יעקב שלט המנהיג המהולל אלי אבוטבול, אלי לא ראה את בנימינה כאיום ובחר שלא להגיב למוביליזציה הבינימינית. פינקי תכנן להתחיל את המלחמה בשנת 1920 אך בגלל תקרית "ליל הבדולח במרתף היין של זכרון יעקב" המלחמה החלה ב-13 ליולי 1917.
מהלך המלחמה
ליל הבדולח במרתף היין של זכרון יעקב
ב-13 ליולי 1917 נכנס למרתף היין גבר הלבוש במדים שחורים וקסדת אופנוע, הוא הגיע עם משלוח מ"וולף" אשר הזמין אלי אבוטבול בזמן שישב במרתף עם חבריו. אבל זה לא היה משלוח רגיל, בקופסאת ההמבורגר הותקן חומר נפץ מסוג "אוריאו-מטוגן-4", מיד לאחר פתיחת הקופסאה המטען הופעל והתפוצץ. הפיצוץ הורגש בכל סביבת המדרחוב, בעלת חנות בגדי הווינט'ג פאני טענה ש: "זה היה יום רגיל, לבשתי חזיה שקטנה עלי ב-3 מידות ושתתי קפה. פתאום שמעתי פיצוץ עז והאדמה רעדה, חשבתי שעוד-פעם הערבים מפציצים." מטרת הפיגוע הייתה לחסל את אלי אבוטבול ולהחליף אותו בזיו דשא אשר היה מתפקד כ"ראש מועצה בובה" לפינקי.בפיגוע נהרג בן אדם אחד ו2 נפצעו, ההרוג היה מאיר ואנונו אשר היה מנהל לוגיסטיקת המזרחים במועצת זכרון יעקב ואחד מחבריו הטובים של אלי אבוטבול. האירוע קיבל את השם "ליל הבדולח" לאחר שבגלל הפיצוץ כל הכוסות הזולות של מרתף היין התנפצו ושבריהם נראו כבדולח.
תגובת זכרון לליל הבדולח
עוד באותו יום (13 ליולי 1917) אלי אבוטבול שלח שני מתנקשים לבנימינה אחת מהן לימים תהפוך להיות מפקדת הלחימה בזכרון יעקוב. שני המתנקשים הגיעו לבניין מועצת בנימינה רוכבים על אופנועי "אמריקן פיצה" ונכנסו לחדרו של פינקי, להפתעתם הוא לא היה שם, הם לא ידעו שהוא הלך לחגוג את המימונה אצל חברים שלו מאום-אל-פאחם. הם התעצבנו והחליטו להרוג את כל עובדי המועצה, הם הרגו 21 עובדי מועצה בסך הכל. בדרך חזרה לזכרון יעקב אחת מהמתנקשים (צילה רשף) החליטה לפנות ולסוע לכיוון "אורט בנימינה". היא הגיעה ל"בית ספר" ושלחה הודעה אחת לאלי והרסה את הטלפון, בהודעה היא כתבה: "החזיר השמן הזה לא היה בבנין, העובדים אמרו לנו שהוא הלך לחברים שלו. אני עצרתי באורט בנימינה כדי לטפל במשהו, היכולות לימוד של הבית ספר הזה הם ברמת האוניברסיטה של החיים. כל מי שייסים את הבית ספר הזה לא ימצא עבודה וייתגיס לצבא של פינקי, אבל אל תדאג אני מטפלת בזה". לאחר מכן נכנסה צילה חמושה בתת-מקלע "עוזי" וחרב סמוראי אשר גנבה לטבח במסעדת הסושי "אומה", צילה רצחה 738 תלמידי אורט בנימנה, לאחר אירוע זה היא קיבלה את כינויה "מלכת המוות".
פינקי אלפא שבע
אחרי טבח אורט בנימינה המלחמה כבר הייתה רשמית. כוחות משני הצדדים התבצרו בצדם של הגבול וחיכו לצד השני לתקוף, הם לא תקפו אחד את השני במשך 4 חודשים ו8 ימים עד ל-22 בנובמבר 1917. ב22 לנובמבר גדוד פינקי אלפא 7 פרץ בתקיפת פתע, הגדוד תקף דרך כביש ארבע בתמיכת הפצצות מטנקים בבנימינה, ואחרי שעתיים של לחימה הצליח להכניע את הכוחות הזכרונאים והשתלט על מתחם "מול-זכרון" ואזור תחנת המשטרה.
הקרב על אלדו
ב28 לאפריל 1932 יצאה טייסת G-O-L-D-A-2-7 של בנימינה בהובלת מפקד צי האוויר של בנימינה תא"ל מוטי קירמאיר. הטייסת הפילה פצצת מרגמה מסוג Burekas8 על אלדו, הפצצה לא פגעה באלדו אלא פגעה בסניף של בנק מזרחי טפחות והרסה אותו, כוחות זכרון החלו ליירט את הטייסת והצליחו ליירט את כולה בעזרת תותח מופלטות מתקדם. בתגובה בנימינה ניסתה להעביר 500 טנקים מסוג Smadi 0.4.1 ו7000 חיילים רגליים דרך פארק זכרון והגיעה עם כולם חוץ מ4 שנחטפו בדרך. כשהם הגיעו לאלדו הם הצליחו לכבוש את עמדת הפרוזן יוגורט בעזרת זה שהשומרים של אלדו לא הסתכלו והיו עסוקים באונס ציד ציפורים. כשהשומרים גילו שבנימינה הצליחו לכבוש את אלדו הם ברחו לסלובקיה על מנת שלא יגלו שהם עזבו את עמדת השמירה. תגובה לכך זכרון יעקוב שלחה 3 פצצות סרטן רדיואקטיביות לכיוון אלדו, מה שעלה בחייהם של יותר מ895,000 אנשים, 3 כדורי גלידה ושני זקנים שהשתינו בשיח במקרה. צילה רשף הכריזה על המבצע כהצלחה מוחלטת בטענה ש: "התכוונתי לעשות את זה". לאחר שהקרב הוכרז בסתר כאבוד לזכרון יעקוב על ידי סגנה של צילה רשף, ניסים עמור, בנימינה החלה בחגיגות גדולות אשר כללו מספר זונות. זכרון יעקב החלה לבצר את מקומותיה החשובים ביותר והכפילה את תקציב האבטחה.
המלחמה בעולם
בעקבות הקרב על אלדו, ברית המועצות החלה לתמוך בסתר בזכרון יעקוב, על ידי אספקת ריטלין ונשק AK-47 חדשים ונתינת מעבר בשטח האווירי שלה. ארצות הברית גילו על כך דרך המרגל הפנימי שלהם, [[אלי אלדו], והכריזו: "אנו לא מתכוונים לתמוך בזכרון יעקב, מכיוון שהם מפרים את זכויות האדם הבסיסיות של החיילים שלהם". זכרון יעקב הגיבו בטענה שזה שקר חריף וכל החיילים שלהם מקבלים לפחות משולש אחד של פיצה פיקס ליום ושירותים נקיים. צרפת ששמעה על המלחמה הכריזה במפגש פומבי של הנאט"ו שהיא נכנעת ושתתמוך בכוחותיהם של בנימינה.
קרב אירופה המזרחית
בתגובה להרס אלדו, החליטנ רמטכ"ל זכרון יעקב, צילה רשף, בהחלטה החלטית בהחלט שהייתה נועזת לצאת לכבוש את פולין(שכבר התרגלה לכיבושים בזמן הזה) כדי לקבל שליטה אווירית בכל שטח אסיה ואת כל הקבנוס שלהם. הקרב הסתיים בניצחון גדול של זכרון יעקב בעקבות שימוש בטקטיקת מזרחי וברח אשר הוכחה כיעילה נגד בנימינה אשר הם בעלי חוש ריח מפותח במיוחד בעקבות המבורגרי וולף שהם אכלו. מממשלת בנימינה לא פרסמה את תוצאות הקרב, על מנת להשאיר את מנת המשכל של תושביה בגובה סדיר.
הקרב הגדול על דוריס
- "אפילו אני לא הייתי עושה דברים כאלה"
- ~ אדולף היטלר על הקרב הגדול על דוריס
הקרב הגדול על דוריס, הוא הקרב הגדול שקרה במלחמת זכרון יעקב - בנימינה שקבע את גורל המלחמה. הקרב החל כשזכרון, שהייתה במגמת הפסד לאחר איבוד 13 רחובות בחלומות, פוצצה את מגדל המים המסריח של בנימינה, והרג כ450,769 אנשים ו3 זקנות. בתגובה לכך בנימינה החלה לחמש את עצמה בכוח התקיפה הגדול ביותר שהיה ברשותה אי פעם שכלל כ20 חיליים אשכנזים עם השכלה, שבע מאות מפציצי B-7 מגדם מחודש, 300 מטוסי תקיפה Pinki-9000, עשרים ושניים אלף טנקים בעיצוב של ניב גלבוע, וכ1,700,995 חיילים רגליים. עם הצבא הזה יצאה בנימינה לתקוף ישירות את זכרון יעקוב, כשיצאו מתוך הבסיס הסודי שלהם בפארדיס דרך בית אל והישר אל בניין המועצה. זכרון יעקב ניסו להדוף את המתקפה בעזרת צבא גדול של טרנס-ג'נדריות ומרוקאים עם מחטים, אך הם לא ידעו שבנימינה הביאו איתם כושים מפרדס-חנה לנטרל את המתקפה, ושכל המרוקאים עם המחטים, עברו לטירה. בנימינה הצליחה לכבוש את בניין המועצה ולחטוף את אלי אבוטבול, מה שגרם לזעזוע רב בעולם ובזכרון בפרט. לאחר מכן הפך זיו דשא לראש המועצה.
הסכמי מנואלה
הסכמי מנואלה נחתמו ב1945 לאחר סיום הלחימה וכניעת זכרון יעקוב. ההסכמים אמרו ש:
1. לזכרון יעקב לעולם לא תהיה עצמאות.
2. תושבי השיכון של זכרון לא יקבלו שום זכויות. ז 3. כל הטקסים החשובים יועברו מדי שנה לאחריות זכרון, כדי לחסוך את הטרחה לבנימינים.
4. כל זכרונאי הפוגש בנימיני מחוייב להתכופף ולישוק לו על הרגל.
5. חל איסור על זכרונאים ללבוש מעילי פרווה.
6. מדי שנה, מוטל מס על מועצת זכרון בסך 5,000,000,000 ליש"ט. אם המועצה לא תצליח לגייס את הסכום עד הפרוטה האחרונה, כל שנה ישלחו זכרונאים לעבודות כפייה בפרדס חנה ובכרכור.
7. זכרון יכולה להחזיק בכוח משטרה שמנוהל על-ידי צבא בנימינה, אך זכרון לא יכולה להחזיק בכוח צבאי.
8. אלי אבוטבול לא יהיה ראש מועצת זכרון לעולם.
8.א. אף אחד מהמפלגה של אלי אבוטבול לא יהיה ראש מועצת זכרון לעולם.
8.ב. אף אחד מחבריו של אלי אבוטבול לא יהיה ראש מועצת זכרון לעולם.
9. במקרה וזכרון יעקב לא תתן את כל משאבי הטבע שלה לבנימינה, זכרון תפסח את פארדיס ליישוב משותף(זכרון יעקב - פארדיס)