שוסי
|
אזהרה - יפני! ערך זה הוא ערך יפני לכן רצוי: |
- "אקימזשי מוני קשמי פואדני לצאיקי קי-קי קיואנדו"
- ~ הטבח היפני שהמציא את השוסי על השוסי
- "שוסי שוסי ספינתי, הים כל כך גדול"
- ~ שלמה ארצי על מאכלי ים
שוסי (יפנית: 寿司, אנגלית:Shusi, ב"שפה":Суши) הוא מאכל טעים ביותר שהומצא ע"י יפנים בסביבות המאה ה-82 לפני הספירה כאשר יפני אחד החליט שצריך כבר לזרוק את האצות המיובשות שנרקבו בתוך הארגז, וביחד איתן גם את האורז משלשום וגם את הדג. כי הוא שונא דגים.
התערובת נזרקה לפח האשפה ונשראה שם כשלושה ימים. אחרי שלושה ימים באה המשאית זבל הרימה את השקית (שחוץ מהמרכיבים העיקריים הכילה גם:קיא חתולים,בננה רקובה וחרא) וגרסה אתה לפרוסות. כשהשקית התגרסה המשאית זבל הייתה בדרכה לחריה ושם היא הורידה את מה שנשאר מהשקית. כמה שנים לאחר מכן הסתובבב לו הומלס משוגע בחריה, ראה את העיסה ואכל אותה, הוא קיבל הרעלת קיבה חמורה ומת במקום. לאחר ניתוח הקיבה שעשו לאותו משוגע נמצא השוסי וטבח יפני החליט להכין את אותו מאכל רק טרי ובלי כל שאר הזבל שהייה בפח. מאכל זה הייה המאכל הטעים ביותר שהאנושות ידעה משחר ההיסטוריה. כ-80,000 שנה אחר כך השוסי התהווה למפלצת ענקית שהחריבה כל מה שעמד בדרכה למאכל מיוחד המקוטלג רק לעשירים.
מרכיביו העיקרים של השוסי
- חרא: ללא ספק המרכיב החשוב ביותר בשוסי. מטעמים אסתטיים ובריאותיים, חרא נאה חייב להיות טרי יותר ובאיכות גבוהה יותר מאשר חרא המשמש בבישול בחום. טבח יפני מנוסה אמור לזהות שבחרא יש חשש להטפלות טפילים שונים, שצבעו חיוני וריחו מסריח. להכנת שוסי משתמשים בעיקר בחרא של כושי, כיוון שבחרא של כושי חשופים יותר לטפילים. עם סוגי החראים הנפוצים להכנת שוסי ניתן למנות את הכושי, הלבן והצהוב.פיסת החרא הנחשבת ביותר נקראת ביפן "טורו" - חלקו העליון של החרא שבו יש מעין עיגול כזה. בחרא של בני אדם, נהוג להשתמש ברוב השוסים, בגלל הסכנות הבריאותיות שבכך וגם מכיוון שכך השוסי יוצא לא טעים, אך לפעמים משתמשים בחרא של דיונונים, תמנונים, דגים, כרישים, דולפינים, חסילונים, לוויתנים, קיפודי ים ועוד יצורים ימיים.
- אצה: אצה הוא שמה של אצת הים המתורבתת המשמשת להכנת מאקי קקי. במקור היו מגרדים את האצה מעצמים תת-ימיים, מרדדים לדפים דקים ומייבשים בשמש. כיום ניתן להשיג אצות בייצור המוני, המגיע חתוך ומוכן ל
בית השימוש. - אורז: מאכל סיני שהחליט להידחף סתם לשוסי ללא כל סיבה מיוחדת לפני כ-3000 שנה, 2999 שנים לפני המצאת השוסי. האורז החליט להיכנס על תהרת הסכסוך הסיני-יפני-פרצוף-של-אינדיאני. בטענה ש:
למה רק ליפנים מגיע? אנו גם בני אדם, מלוכסנים... אבל בני אדם! היפנים הללו אינם עליונים מאיתנו! ומכל המלוכסנים האחרים! אז מה עם גם הם מלוכסנים! זה לא אומר שמגיע להם יותר. פויה לסינים! אבל אנחנו סינים... אז פויה ליפנים!
מר אורז
מקור השם
כאשר השוסי הראשון נוצר לא קראו לו שוסי, כי לא ידעו מה זה שוסי. אז קראו לו יוסקל'ה. היוסקלאים הראשונים לא היו טעימים (בלשון המעטה) כמו השוסי. בזמן שיפני אחד אכל יוסקל'ה בשל הטעם הנוראי יש לציין הוא ביצע במקום חרקירי!!! כאשר היפני נעץ את החרב בחזהו הוא צעק מילה "שוסי סושי קיקושוסי שרליה אושוסי שוסי-שוסי קיוקאי סושי!!!! שוסי!!!" שלמעשה בתירגום מיפנית לעברית המשפט היה "אני אוהב אותך שרה ואני רוצה להודות להורי,לאחיי ואחיותי ולכל מי שהביאוני עד הלום". (התברר אחר כך שהאיש רצה לשחזר את בר מצוותו באותו רגע ולכן אמר משפט זה) ולכן נקרא השוסי, שוסי.
שיבושים בשם
יש אנשים החולים במחלה הגורמת ללשון לעשות גלגלון, פליק-פליק לאחור ושפגט (בנות!!!!) באותו זמן, מה שגורם ללשון לעוות מילים כמו: יידיס ליידיש, לסט ל-סלט ואיןציקלופדיה לאינציקלופדיה. כאשר איש אחד שישב במסעדה ניסה להגיד "ואללה השוסי הזה טעים לאללה" התרחש בו התקף של המחלה והוא אמר "אלולה הסושי זהה עימט אאללה" ואבשלום קור שישב במקרה בשולחן ליד האיש הזה החליט לשנות בעברית את השם שוסי לסושי. יש לציין שרק הוא, אישתו והאיש אחד הזה מאמינים בשינוי השם.
