אהבתי את רחל (אך לא בקטע מיני)
אהבתי את רחל (אך לא בקטע מיני)
אהבתי את רחל (אך לא בקטע מיני) הוא סינגל מאת להקת השייגעץ שיצא בשנת 1843 בפולין, והיה הלהיט הראשון בקהילה החסידית. את השיר כתב הרלב"ד (הרב יוסף ברל"ד) והוא הולחן ובוצע על ידי הלהקה שהורכבה מברלד, עובדיה יוסף ושבתאי צבי.
תוכן
- ערך מורחב – איןטקסט:אהבתי את רחל
לשיר פרשנויות שונות ורבות. בשל הצלחתו הגדולה פסיכולוגים ועסקנים יהודים רבים העמיקו בשאלה מהו נושאו ולמה בדיוק התכוון הרלב"ד בכתיבתו; כמו שיהודים יודעים לעשות הכי טוב. על פי התפישה הפוסט-סוריאליסטית מקובל להעריך כי השיר עוסק באהבה בלתי ממומשת בין הרלב"ד לכוסית מקומית, שיוצגה בשיר על ידי השלכה מטאפורית לסיפורה של רחל אמנו, אשר יעקב עבד שבע שנים עבור אביה, משה, לפני שיכל להתחתן עם אחותה, אסתר, ובנה מרדכי.
אולם במאמרו של הרב יורדן קהטסנהלנבוגן, מראשי יהדות ברגן בלזן ובצעירותו סולן להקת משינה, הוא סוקר את השיר כמחאה של ממש כלפי מוסד היהדות החרדית, ומונע מתנועות הקוביזם והטרום פומנדליזם, שמתבטא בפזמון השיר. על פי תאוריה זו, המקודמת בעיקר על ידי רבנים אימפרסיוניסטים ונאו-מזוכיסטים, מוחה הרלב"ד על מניעת מימוש האהבה שלו לאותה רחל בדיונית, המייצגת את אידאל ה"אסור" וה"רחוק" שאינו בהישג יד עבור החרדי הפשוט, שנאסר עליו "לשפוך זרע לבטלה".
לחן
לחן השיר נכתב יחד על ידי כל חברי הלהקה. בתחילה, הצליחו החברים לשתף פעולה ויצרו בסיס ריתמי על בסיס משקל 6/8 המושפע ממוזיקה שחורה, רוק ומוזיקה חסידית. עובדיה יוסף, אז עם זקן מגודל ומשקפי הארי פוטר, היה הזמר המרכזי ונגן הגיטרה; שבתאי צבי היה נגן הבס והזמר המשני; הרלב"ד קיבל את הגיטרה הראשית והוצב בפינה; בשביל לתופף הביאו איזה ארחי פרחי שישתוק ויעשה מה שאומרים לו, גוי בשם רינגו סטאר לימים חבר בלהקת חיפושיות הקצב. אלא שאז, יוסף הביא עמו בחורה - גויה ממזרית בשם יוקו אונו, שבאמצעות עיניה המוזרות הפנטה ככל הנראה את עובדיה וגרמה לו לעשות כרצונה.
מילא אם רצונה היה לשמר להיטים, אבל היא הייתה בלתי נסבלת ממש: היה לה חזון אמנותי! תוך זמן קצר החלו ריבים בין שבתאי לעובדיה, והרלב"ד נתקף חרדת נטישה כילד שהוריו מתגרשים. לרוע מזלו גם הוריו התגרשו בדיוק באותה עת, מה שהפך את הכל לקשה אף יותר. לבסוף התפשרו החברים על מנגינה קצבית ובנאלית, ולאחר שהוציאו את התקליט נפרדו איש איש לדרכו.
ביקורות
הסינגל נחשב עד היום לקאלט בעולם החרדי, ומאמרים, ביקורות וספרים רבים נכתבו אודותיו. אריה דרעי, בעצמו מעריץ מושבע של עובדיה יוסף, כתב על השיר באתר AllMusicHaredim כי "בשירו, הרלב"ד מביא כמה מהדילמות הגדולות בחברה החרדית, כמו האם מותר לזיין נשים אבל אסור לראותן, וכהנה וכהנה. בכישרון רב, מצליחים הלהקה לייצר את אחת המנגינות הבאנליות והקליטות ביותר שידע העולם היהודי". גם המבקר רוג'ר ווטרס מצא את השיר "יצירתי" ו"מעניין", אולם במאמר שפרסם אודות השיר נמנע מלשבח אותו ובמשך 354 העמודים שלו נכתבו רק צמד המילים "Free Palestine" כ-22,785,903 פעמים.
הסופר דני קושמרו ציין את השיר לשבח בספרו "אני נוסע על אופנוע כדי להרגיש חי" (הוצאת קשת 12, 521 עמ', 2011) וכתב עליו: "מלבד המועקה שהביאה יוקו אונו אחרי שהתחתנה עם עובדיה יוסף, הלהקה התגלתה במיטבה. כאשר שמעתי את התקליט בעת שאני רוכב מעל הר געש פעיל באיסלנד הרגשתי, שוב, כמו הילד הצעיר שהייתי, ואני עדיין צעיר, אם שאלתם".
הצלחה מסחרית
|
ראיתי אותה בישיבה / אבל הקושיות קשות / אהבתי את רחל! / נתקלתי בה בכניסה / ידה כמעט נגעה בשלי / אהבתי את רחל! / |
הסינגל היה עד מהרה הלהיט הראשון בקהילה החרדית, וכבש את צמרות המצעדים של יהדות פולין והסביבה.
| מדינה | שם המצעד | מיקום |
|---|---|---|
 פולין
|
מצעד הסינגלים החרדי האשכנזי | 1 |
 הממלכה המאוחדת
|
המצעד הרשמי של הרשמיות הרשמית | 2 |
 גרמניה
|
מצעד הסינגלים של היהודונים | 1 |
 צ'כיה
|
מצעד הסינגלים של יהדות צ'כיה | 3 |
 שוויץ
|
אנחנו ניטרלים. | 2 |
 צרפת
|
מסעד הסינגליים הטסורפתיים היהודיים | 1 |
 ארגנטינה
|
מצעד הנושפים הגולים (מנג"ל) | 4 |
 בוסניה והרצגובינה
|
מצעד הסינגלים של בוסניה, הרצל וגבינה | 1 |
וידאו קליפ
לאחר פירוק הלהקה התגלה כי הד ארצי עקצו אותם בחוזה - מסתבר שהם התחייבו ליצור וידאו קליפ לשיר. קליפים לשירים היו אז בתחילת דרכם, אולם כמו כל דבר אחר כמובן, העולם החרדי הוא מהמובילים והמתקדמים בעולם. לכן נאלצו החברים להתקבץ פעם נוספת אף שהשנאה ביניהם הייתה עדיין מרה. לבסוף הצליחו להפיק וידאו שלמרות איכויותיו הירודות זכה להצלחה גדולה יחסית בקרב מי מהיהודים שהיה לו חיבור לחשמל בבית (18%).
במהלך הקליפ נראים חברי הלהקה בתלבושות ייחודיות ושונות - מעיל לא שחור לגמרי, אלא שחור בהיר יותר; זקן מעוצב; כובע מעט משופע על הצד; חליפה טיפה כהה מהרגיל וכו'. כמובן שתלבושות אלה הכו גלים בעולם החרדי, שהופתע מהתעוזה של הלהקה. בקליפ גם הופיע סולו גיטרה שלא היה קיים בשיר המקורי, אשר נכתב על ידי דני סנדרסון, בנו הפחות מוצלח של גידי גוב.
לאחר צילום הקליפ התפרקה הלהקה סופית, עד להופעת האיחוד שלה בשנת 2002.
לקריאה נוספת
- דני קושמרו, אני נוסע על אופנוע כדי להרגיש חי, (הוצאת קשת 12, 2011) עמ' 201-231
- רינגו סטאר, הלהקה המצליחה באמת שהייתי בה (הוצאת חברה אמתית לגמרי, 2006)
הערות שוליים
- ↑ לא, הרלב"ד לא נראה כמו ליצמן, אתם גזענים.