החדשות

האם התכוונתה להאנוורג'רסיות

=החדשות
תכנית החדשות ה= ביותר
ז'אנר	=חדשות
אורך פרק	=4 דקות ללא פרסומות
יוצרים	=חיים יבין
שחקנים	=יונית≠דני
ארץ מקור	ישראל
רשת שידור	12=
תקופת שידור מקורית	1948 – אתמול=
מספר עונות	12=
מספר פרקים	13≈

החדשות (הידועה גם בשמות "==החדשות 12", "חדשות 13", "כאן חדשות" ו"חדשות 14") היא תכנית טלוויזיה ישראלית, מז'אנר ה"אקטואליה", המופקת על ידי לע"מ, משרד הבריאות וממשלת ישראל, בהפקה משותפת של כלל ערוצי הברודקאסט בישראל.

המטרה העילאית והגדולה ביותר של ערוצי החדשות היא הפצת תעמולה שקרית לעדר הכבשים (העם) ושליטה בו. תוכן התעמולה של החדשות בישראל מתבסס בעיקרו על הגנה על אוכלוסיית החמוסים הטנזניים במדינת ישראל, לשכנע אותך להשתין במיקסר החדש של אמא שלך ולרמות זקנים עריריים.

היסטוריה

עד לשנת 1968, החזיקה מדינת ישראל בבעלותה בתחנות רדיו אשר הפיצו פרופגנדה ממשלתית לציבור במסווה של "חדשות", בעיקר במסגרת תחנות הרדיו "רשת ב'" ו"גללי צה"ל". מנגד, החזיקה מדינת ישראל, באופן לא רשמי ולא מוצהר גם בבעלות בעיתונים השונים שהיו אז ב"בעלות פרטית". בשנת 1968, עם המצאת הטלוויזיה, החליטה מדינת ישראל להעמיק את אחיזתה בתחום האקטואליה ולהפוך למונופול שידורים בלעדי, עת החלה להפעיל את שידורי הטלוויזיה הישראלית (אז נתקראו "הערוץ הראשון").

בין השנים 1968-1990, הצליחה מדינת ישראל לבסס את מעמדה הבלעדי כמכתיבת סדר היום ושליטה בשוק הדעות, עם שידור ידיעות חדשותיות המתאימות לרוחה של ממשלת ישראל ושל הפוליטיקאים השונים לדורות. את מהדורת החדשות ששידרה מדינת ישראל בערוץ הראשון עד לשנת 2017, שידרה תחת השם "מבט לחדשות". השם נבחר מתוך ידיעה ברורה כי קהל היעד של הטלוויזיה לא באמת מביטים לעומקם של דברים, הם טיפשים, חסרי השכלה, הבנה וחושי התמצאות, ולכן הטלוויזיה היא זו ש"תעניק להם את האפשרות להסתכל על דברים מהזווית הנכונה", כשכאמור הזווית הנכונה היא זו המשודרת ב"מבט". כיאה למדינה קומוניסטית בארון, גם מדינת ישראל מצאה את הדרך הנכונה לממן את שידורי הפרופגנדה - באמצעות אגרה. אזרחי ישראל מימנו, באופן ישיר ועקיף, את שידורי ההסתה, הרמיה והנוכלות של מדינת ישראל באמצעות מס מיוחד שנקרא "אגרת הטלוויזיה והרדיו", אשר לימים הפך ל"אגרת הרדיו" בלבד. באמצעות שלל תשדירי הפחדה, שנועדו לאלץ סרבני אגרה לשלם את אגרת הטלוויזיה, הצליחה מדינת ישראל להגדיל את קופתה ולהפיק לציבור עוד שקופיות המבשרות על שביתת טכנאים עד למחרת הבוקר. עם זאת, הציבור מאס בשידורי הערוץ הראשון, וכאשר הגיעו הכבלים, אנשים רבים בחרו להימלט מן הערוץ הראשון אל ערוצי הכבלים, המציעים מבחר מגוון של תוכן, ואינם נכפים על הציבור.

בממשלת ישראל ראו בתדהמה כיצד עדר הצופים מרגיש מרומה ונבגד, והיו עדים לקריסה הולכת ומתמשכת של השידור הציבורי. מכשהבינו שמכרה הזהב שבידם איבד את שנות התהילה שלו, החליטו לנטוש את פרויקט "הערוץ הראשון", ולהקים את "הערוץ השני", אשר שווק לציבור כערוץ אינדי רענן שהוקם על ידי צוות חתרני שבחר "להמר על כל הקופה" ולהתחרות בדינוזאור הארכאי עם 10,000% רייטינג על שקופית מחאה. בממשלה האמינו, וצדקו בדיעבד, כי אם לא ידע הציבור שהערוץ השני הוא פרויקט של ממשלת ישראל להשתלטות על עוד גופי תקשורת, יצפו בערוץ השני ויצרכו את תכניו ללא כל ספק.

הערוץ השני החל כשידורי ניסיון, במהלכם הפרויקט היה מאוד סמוי, ובממשלת ישראל החליטו למדר את ראשי הערוץ הראשון מן הידע הרלוונטי והוא כי הערוץ השני אינו באמת מהווה תחרות או תחליף לערוץ הראשון, אלא רק ניסוי כלים קטן לבחון את רמת הטיפשות של הציבור. מכשלא ידעו בערוץ הראשון כי הערוץ השני הוא למעשה "פרויקט-אחות", החליטו ללכת לקרב ראש בראש עם הערוץ השני, ובימים בהם שודרה אופרת סבון בערוץ השני, שידרו בערוץ הראשון שקופית מחאה לפיה גם הערב הטכנאים ישבתו. כך למעשה, ירו לעצמם ברגל קברניטי הערוץ הראשון, ולאחר שידור מהדורת החדשות המסורתית, כיבו את המסך והלכו הביתה לנמנם. באותם זמנים, הרייטינג של ערוץ 2 על פני ערוץ 1 נסק, והגיע לכ-700% רייטינג.

בשנת 1993 הפכה מדינת ישראל את הערוץ השני למסחרי באמצעות אאוטסורסינג, וכפתה על 3 חברות מסחריות להקים חברת חדשות - "חברת החדשות של ערוץ 2", לימים "החדשות 12". חברת החדשות הצליחה לגבור באחוזי הרייטינג על ערוץ 1 במספרים אסטרונומיים, וכתוצאה מכך בערוץ הראשון החליטו לתלות את חיים יבין על סמל העיגול האלמותי בכניסה לבניין ברוממה. את חיים יבין הפופולרי ובעל הסקס אפיל הגמלאי מן הערוץ הראשון החליף בוי-טוי חדש, יעקב אילון, ולימים הצמידו לו את נערת התפוזינה מיקי חיימוביץ'.

מיקי ויעקב, מאלדר וסקאלי של ערוץ 2, הצליח להביס את הערוץ הראשון ערב אחר ערב ללא רחם, ולאחר שכתשו את חיים יבין הצליחו להרוס גם את הופעת הבכורה של געולה אבן-צער בכובעה כמחליפתו של חיים יבין - תפקיד אשר היה שיא הקריירה שלה, ההולכת ומדשדשת מאז. על אף התחרות העקובה מדם בין הערוצים, השב"כ סירב לחשוף כי ערוץ 2 וערוץ 1 היינו הך הם, ערוצי תעמולה בשירות הממשל. הציבור היה מודע רק להיות הערוץ הראשון כערוץ פרופגנדה, ובחר לתמוך בערוץ השני מתוך הזדהות עם מגישיו השונים, משיכתו (המינית) אליהם והרצון להיות מפורסם ב"אמריקה הישראלית", ערוץ 2 החדש.

לאורך השנים שידר ערוץ 2 שלל ידיעות כזב, בדיות, שקרים, הסתות ותעמולה במסווה של חדשות, ונצרך על ידי כמות בלתי מבוטלת של משקי בית זומביים, אשר צרכו בהנאה רבה את תוכן הכזב. בניגוד לערוץ הראשון שפעל בשיטת "המקל והמקל", בערוץ 2 פעלו בשיטת "המקל והגזר" - לאחר המקל, בא הגזר. כך, כל מי שצפה בחדשות והיה מעורה באקטואליה המקומית שהוכתבה על ידי השלטון, יכל מיד לאחר השידור להשתתף בשעשועון אינטראקטיבי נושא פרסים, לענות על שאלות הקשורות בשידורי החדשות ולזכות ברכב שטח יוקרתי או במיליון שקלים. בערוץ הראשון דל האמצעים הביטו בקנאה רבה בהצלחתו של הערוץ השני, והביעו תסכול על כך שלא חשבו על הרעיון הזה לפני הערוץ השני - אך כעת זה כבר היה מאוחר מדי ואחוזי הרייטינג של מהדורת מבט, אשר שידרה בדיוק את אותן הידיעות החדשותיות (אך בצורה ממלכתית יותר), נגעו ב-0.01%.

קובץ:Danny Kushmaro - Cropped.jpeg

עיתונאי בכאילו

קובץ:Adoni hashoter ter ter ter.png

העיתונאי יקיר בר זהר מראיין "עיתונאי" של ערוץ 9 שאפילו לא יודע להתלבש כמו עיתונאי

בשנת 2003 ניסתה מדינת ישראל לשחזר את הצלחת הערוץ השני עם הקמת הערוץ השלישי, אשר נקרא "ערוץ 10". גם הפרויקט הזה הוסתר מערוץ 2 שהאמין שבאמת יש לו מתחרה חדש. לצורך כך, העבירה מדינת ישראל את מיקי ויעקב לערוץ 10, אך שם הם כבר לא הצליחו לשחזר את ההצלחה של ערוץ 2. מאז פרשו מהגשת הפרופגנדה, מיקי ויעקב מגדלים את ששת ילדיהם - 3 בנות ו-3 בנים, מתוכם אחד קרוי על שמו של הפילוסוף גיא זהר (גיא זהר חיימוביץ'-איילון, נולד ב-2007). מיקי ויעקב, אשר היו הזוג הראשון של הטלוויזיה הישראלית, הצליחו לעורר עניין רב סביבם במהלך שנותיהם כמפורסמים: בין השנים 2002-2003, ניהלה מיקי רומן מתוקשר עם גדי סוקניק, במהלכו הם נצפו מגישים את המהדורה המרכזית יחדיו. בתגובה, בגד בה אילון עם יונית לוי. ב-2011, כשעזבה חיימוביץ' את חברת החדשות של ערוץ 10 ועברה לטפל בילדיהם המשותפים כעקרת בית, ניהל אילון רומן גם עם תמר איש-שלום, כאשר בשיאו נצפו מגישים בנפרד את המהדורה. בריאיון שהעניקו השניים ליעקב אחימאיר במסגרת התכנית "אישים" בשנת 2015, סיפרו לאחימאיר כי "אם יבין המנוח היה מפלפל את מערכות יחסיו עם דליה מזור, בסופו של דבר היא לא הייתה זוממת על הירושה שלו ועוזרת לצוות הטכנאים לתלות אותו בכיכר רוממה לעיני כל רק כדי להוריש את כס המנחה לבתה החורגת, געולה אבן-צער". הריאיון גרר תגובות מזועזעות רבות וגינויים מקיר לקיר.

בשנת 2005 החליטה מדינת ישראל להיפטר מזכיינית ערוץ 2 "טלעד" בגלל שסקרים שביצעה גילו שבטלעד צופים רק בתי חולים גריאטריים והקהל הצעיר לא מחבב את שידוריה. לפי החלטות הועדה שפסלה את טלעד נכתב כי "הציבור צמא לעוד ברז טל, הציבור צמא לעוד צ'חצ'ח טופז, את הציבור לא מעניין המתח המיני בין מרואיין לבין ירדנה ארזי".

בשנת 2007, החליטה מדינת ישראל לרענן את פני החדשות לאור תלונות על מחסור בגיוון, והוסיפה למצבת האשכנזים בתעשיה גם את המגיש דני קושמרו. כך עלה אחוז האשכנזים בתקשורת מ-100% ל-101%. דני קושמרו היה אמור להוות תחליף לגדי סוקניק אשר נטש את יונית לוי, אך השידוך בין השניים לא הצליח ולכן הוחלט להפריד ביניהם כך שכל אחד משדר ביום משלו ואין צורך לריב.

בין השנים 2007 ל-2019, כשל פרויקט "הערוץ השלישי" (ערוץ 10). הערוץ ניסה בכל כוחו להילחם בערוץ 2 בשיטת "המקל והגזר", אך בניגוד לשיטה זו, ואף לשיטת "המקל והמקל" של ערוץ 1, ערוץ 10 בחר להציף את צופיו בשידורי חדשות. כך, לוח שידורי הערוץ במשך כל שעות היממה התמלא בתוכניות "אקטואליה" שונות ומשונות שסווגו כ"סוגה עילית", בשם שונה, אריזה גרפית שונה ומנגינת פתיח שונה - אך התוכן הוא בדיוק אותו התוכן. מדי יום החל מהשעה 6:00 בבוקר ועד לשעה 00:00 בלילה, שידר ערוץ 10 חדשות עם הפסקות לפרסומות ולתוכן שיווקי סמוי על מנת לייצר תמהיל שידורים מגוון. הגישה הזו אמנם הצליחה להחזיק את ערוץ 10 בחיים, אך לא הצליחה להניב לבעליו רווחים גדולים.

בשנת 2017, החליטה מדינת ישראל לסגור את הערוץ הראשון בהתראה של פחות מיממה. ההחלטה לסגור את הערוץ הראשון הכתה בתדהמה את בטלני הערוץ, אשר היו בחרדה למקום עבודתם. בתגובה הם קרעו את דש חולצתם ושידרו שקופית כי "בשל החלטת מדינת ישראל לפגוע בשידור הציבורי (שלכם ובשבילכם), ועד הטכנאים החליט להשבית את שידורי הערוץ". אם לא די בכך השבית ועד הטכנאים גם את שידורי הרדיו, וכנקמה בקהל המאזינים הנאמן, החליף את שירי חוה אלברשטיין בשירי עדן בן זקן. גם הקרב הזה הסתיים בהפסד צורם לערוץ הראשון משום שהשביתה הזו כבר לא עניינה אף אחד. בערוץ השני סיקרו באותו הערב את המאורע ובישרו לצופים כי כל מה שהם אהבו בערוץ הראשון הגיע לקיצו וזהו, כל העובדים הולכים הביתה. על המרקע נראתה געולה אבן-צער בוכייה ודומעת, מבשרת בכאב לב על הנורא מכל, "מקור הפרנסה שלנו נסגר". יממה לאחר מכן, נצפתה אותה געולה מאושרת ושמחה, מגישה מהדורת חדשות מרכזית ב"כאן", תאגיד הבזבוז הציבורי, כאילו מעולם לא פוטרה.

עוד בשנת 2017, החליטה ממשלת ישראל להוציא לפועל מיזם חדשני מסוגו - "פיצול ערוץ 2". ה"פיצול", לכאורה, היה אמור להביא לגיוון בשוק הדעות. אך מאחר ושוק הדעות נשלט על ידי ממשלת ישראל, פיצול ערוץ 2, כמצופה, הביא לאי-גיוון הדעות ביותר ערוצים. כך, שודרו בערוץ 12 ו-13 בדיוק אותן ה"חדשות", ואילו בערוצים 11 ו-14 שודרו "חדשות מתחרות", כאשר כולן אותן החדשות רק בשם אחר, בערוץ אחר, ובעיצוב גרפי אחר.

ב-2019 נכשל הפיצול. ערוץ 10 שהתלונן שאין ביכולתו להמשיך ולשדר כי הוא מפסיד כספים בלע לתוכו את "שידורי רפש" והפך ל"רפש 13". במקור, הייתה זו "רפש" שהייתה אמורה לבלוע את ערוץ 10, וזה גם מה שמדינת ישראל הסכימה לו, אבל למי אכפת.

מאז 2019, שידורי הטלוויזיה כמעט זהים ואחידים בכל הערוצים. מדי יום החל מהשעה 15:00 ועד השעה 22:00, מתחילים שידורי התעמולה ברצף וללא הפסק. הערוץ היחיד בו שידורי התעמולה משודרים ללא פרסומות הוא הערוץ המופעל על ידי תאגיד הבזבוז הציבורי, אך ברדיו מקפידים לדחוף פרסומות כי החוק מתיר לעשות כן. אם לא די בכך ששידורי "החדשות" נמשכים ללא הפסק, כיום אחוז התוכן השיווקי הגלוי בחדשות זינק בכ-80,000% לעומת עשורים קודמים, ונעשית האדרת-יתר (גלוריפיקציה) של אנשי חברות החדשות השונות. כך למשל, בערוץ 12 מפיקים משדרים רבים בהם ניתן לראות את דני קושמרו שוחה עם דולפינים במפרץ אילת, נופל מקיאק בכפר בלום, אוכל קרפ צרפתי עם מנחם הורוביץ בשוק מחנה יהודה וצונח ממטוס כשכרמלה מנשה משמשת לו כמצנח. כל המשדרים הללו כולם, מטרתם אחת - לייצר הזדהות של הקורבן ("צופה") עם המקרבן ("מגיש"), לרבות חיבור רגשי.

ביקורת על שידורי החדשות

בדומה לפשעי סייבר, גם "החדשות" במובן מסוים הם סוג של פשע. השימוש של העיתונאים בהנדסה חברתית בקרב צופיהם מעלה שאלות רבות בעניין האתיקה. בפסקה זו נסקור את השיטות השונות בהן משתמשים מגישים בחדשות ועיתונאים על מנת לייצר "אמון" בין צופיהם לבינם.

הגישה השלילית

• "פרסומת של חצי דקה ואז - משבר האקלים מכה בנו חזק: שיטפונות, הצפות, אסונות, רעב עולמי וצפיפות - האם כולנו הולכים למות? כבר חוזרים". בהפסקת הפרסומות המשודרת לאחר מכן, ניתן לצפות בפרסומת של "בזן" ומלחמתה הבלתי-פוסקת במשבר האקלים. עוד ניתן לראות תשדיר חסות קצר לחברת בניה, אשר בנתה פרויקט מגורים מרשים ביופיו אך ללא ריאות ירוקות כלל.
• "10,999,876,654 מתים, מספר בלתי נתפס, מספר לא הגיוני, כן - זהו מספר המתים מקדחת הדנגי. בימים שבהם נראה שהכל אבוד, הממשלה איבדה שליטה ומכחישי היתושים מסרבים לקחת את מנת החיסון, אנחנו במשדר מיוחד עם מיטב המומחים שלנו שיסבירו כיצד ישראל תצא מהמגיפה הזו, אם בכלל. באולפן איתי נמצאים רא"ל במיל' יהורם לאפה, ראש אגף המבצעים באמ"ן האלוף עזריאל בורקס, ראשת המחלקה הסמי-אפידמיולוגית בבית החולים "ספרא", פרופ' שולמית מבחנה וכמובן, כתבנו לענייני בריאות ובחורות יפות בברים, גלעד אבן, שלום לכולכם, הפסקה קצרה של חצי דקה ומיד אחר כך, שידור רציף, בלי פרסומות, אל תצאו מהבית, אל תתרחקו מהמרקע, כבר שבים". מיד לאחר מספר פרסומות מפחידות, הקהל בבית צופה בפרסומות מעודדות לחיסון הדנגי, כך שמי שיסכים ליטול את מנת הזריקה הנדרשת יוכל לצאת לקולנוע.
• "גל פיגועים נורא, פיגוע רודף פיגוע, בשעה 7:00 בבוקר מחבל מסתער אל עבר 6 בני אדם שמחכים להסעה למקום עבודתם ורוצח אותם, מיד לאחר מכן בשעה 7:01, מחבלת מפוצצת את עצמה בלב מסעדה, [...] בשעה 17:35 שלושה בני אדם נהרגים בפיגוע בו אוטובוס שועט לעברם בלב תל אביב, ובכן, יום רצוף באסונות, ואיתנו באולפן כל הפרשנים, המומחים, השאלות והתשובות - האם אנחנו באינתיפאדה שלישית? האם מסוכן היום לצאת מהבית? שלוש פרסומות, שלוש דקות, וחזרנו למשדר המיוחד". הפרסומות במקבץ הן לחופשה בטורקיה וחופשה בקפריסין, כדי לומר לצופה "תברח מפה כמה שיותר מהר לפני שתמות".

הגישה החיובית/פרסומית

• "האם בעתיד הקרוב נוכל לייצר לעצמנו מזון בריא ומזין בלחיצת כפתור? לא תאמינו, אבל בזכות הטכנולוגיה החדשה של חברת הפוד-טק המתקדמת, החלום הופך למציאות". כתבה המקדמת חברת פוד-טק, במסווה של "שירות לציבור".
• "ישראל יוצאת ממגיפת הדנגי - בזכות פרויקט החיסונים סוף-סוף נוכל לחזור לקולנוע, לים ואפילו לארוחות החג המעצבנות. תודה לאלוהים? תלוי את מי שואלים, אבל אצלנו אומרים בפה אחד - תודה למדע". "החדשות" מרגיעות את הצופה ומבשרות לו כי המגיפה הגיעה לקיצה. "החדשות" עוקצות את ציבור הצופים המאמין, ומהללות את דת המדע אליה הן נאמנות.
• "לא תאמינו אבל גם זה קורה הערב: 30 שנה ל"בושת", הזכיינית בה אנחנו משדרים ממש עכשיו, אירוע מיוחד ומרגש שבו אנחנו בכלל לא עוסקים בעצמנו, נעבור עכשיו לאולפן הזכיינית. שלום ברז טל.
  -שלום דני, מה שלומך?
  -ברוך המדע.
  -ברוך הנמצא, הערב, תוכנית מיוחדת - שלושים שנה ל"בושת", אנחנו מציינים כאן את האירועים הגדולים ביותר ששודרו בזכיינית מאז ומעולם והערב יש לנו אורח מיוחד. רוצה לנחש מי זה?
  -(מובך) מעדיף שלא.
  -אז אנחנו נשאיר את כל זה כהפתעה, מיד אחרי התכנית שלך, אתה מגיע לכאן, להתארח אצלנו ולענות על השאלות הקשות באמת!
  -חח, ברז, אני מסמיק
  -אל תסמיק, תבוא לאולפן, יהיה כיף, וגם: קטורזה יהיה איתנו!
  -רק בשביל קטורזה אני בא, ברז.
  -תבוא תבוא, יהיה כיף.
  -תודה לברז טל, ועכשיו לתחזית לסוף השבוע - חם כמו בג'הנם. חסות וממשיכים"

"החדשות" ותוכן שיווקי

כל תלמיד שנה א' במקצוע העיתונות יודע, כי עיתונות לא יכולה להתקיים בלי תוכן שיווקי. על כן, המציאו החדשות את ה"קליק-בייט", כתבות שמטרתן לפתות את הצופה באמצעות כותרות שלא אומרות שום דבר על נושא הכתבה, או אומרות, אך תוכן הכתבה סותר לחלוטין את כותרתן. בדרך כלל, הקליק-בייט עובד טוב עם תוכן שיווקי, שמטרתו לגרום לצופה להאמין שמה שהוא רואה זה חדשות ולא פרסומת מסחרית לכל דבר ועניין.

• "ועכשיו אל כתבת הצרחנות שלנו, נועה ניב נאמן, את יצאת לסקור את רשתות הסופרמרקטים השונות - מי מציעה לנו את הסל הזול ביותר לחג.
  -כן תפודי, כמו שאתה רואה, אנחנו יצאנו לסקור בשביל הצופים שלנו, מהו הסל הזול ביותר. סקרנו 5 רשתות בכל הארץ, בדקנו היטב בציציות של כל אחת מהן ומצאנו לצופים שלנו את הסל הזול ביותר, במחיר הזול ביותר - ואפילו השירות מעולה. אז מהו הסל הזול ביותר למשפחה? לקחנו שבעה מוצרים שהם חובה בכל בית, והשווינו את המחיר בין רשתות השיווק השונות. נתחיל בסיגריית מרלבורו פלייבור מיקס יחידה - סיגריה אחת מתוך חפיסה עולה בארץ כ-37.91 ש"ח, וכידוע תפודי, יוקר המחיה הולך ומאמיר והמוצר הכה-בסיסי הזה מתייקר ומחירו עומד על כ-371.90 לחפיסה שלמה. אז בדקנו בסניפי רמי לוי, שופרסל, יוחננוף, קרפור וויקטורי ומצאנו כי הסל הזול ביותר הוא אצל רמי לוי, כאשר המחיר הוא זול בכ-85%. בגלל שאנחנו לא יודעים לחשב אחוזים, אז נתנו לחברי המערכת שלנו לזרוק מחיר ולעשות גרף מדהים ומרשים שאמור למשוך את העין, ולגרום לצופים הטיפשים שלנו לקנות רק ברמי לוי. אבל לא רק את רמי לוי אנחנו מקדמים כאן, כידוע לך תפודי, התקשורת היא כמו זונה - מי שמשלם טוב מקבל קידום הוגן, גם את ויקטורי אנחנו נקדם עכשיו ונאמר כי בבדיקה אקראית ומדגמית שמצאנו, מסיר השומנים של המותג הפרטי של "ויקטורי" זול בכ-75% מכלל מסירי השומנים שמצאנו בכל רשתות השיווק המתחרות, מה שהופך את ויקטורי לרשת הזולה ביותר בהשוואת הרשתות שלנו. אבל תפודי, זה עוד לא הכל, ברשת קרפור, המותג הפרטי מציע לך סל מובחר של מוצרים ללא גלוטן, במחיר זול ושווה לכל כיס. אז אם אתה חולה בצליאק, מן הראוי שתבחר רק בקרפור - כי שם המוצרים לאנשים כמוך זולים יותר. אבל אם אתה לא צליאקי, אין לך מה לחפש בקרפור - סע עוד 500 מטר ותגיע ליוחננוף, שם תמצא מבחר של מאפים טריים, בצקים מובחרים, והכל בעבודת יד במקום. ואם אתה בכלל לא אוהב בצקים כי אתה בדיאטה כמוני? אז בשופרסל מצאו לך את תרופת הפלא: כל המעדנייה ב-50% לרגל החג. ומה אם אין חג, אתה שואל תפודי? ובכן: כל יום הוא חג. אם הצלחנו בתקשורת להפוך את יום העצמאות ל"חג עצמאות", את "בלאק פריידי" ל"חג הקניות" ואת מצעד הגאווה ל"חג הגאווה", אז גם היום, ה-23 בנובמבר, הוא "חג יום שני" וההנחות הן כמו מים - פראייר מי שיושב בבית ולא רץ לקנות". ~ מתוך "חדשות" ערוץ רפש 13.
• "האם בקיץ הקרוב מחירי המלונים ירדו? תלוי אם שואלים את בעלי בתי המלון, משחק מילים שכזה. כתבתנו לענייני מחסור באינטליגנציה יצאה לבדוק, באיזה בית מלון תוכלו למצוא את פרי המלון הרענן ביותר? הכתבה של יולן פתאל.
  -כן קרן ערב טוב, כמו שאת יכולה לראות זה מלון, ומאחוריי בית מלון, הם אמנם נשמעים אותו דבר אבל האמנם? יצאנו לבדוק באיזה בית מלון נקבל את המחיר הטוב ביותר, כדי שנוכל לאכול בו את פרי המלון האקזוטי.
  -שלום למר...
  -ערן
  -ערן, אתה מנהל בית המלון "פתאל על הים", בוא ותספר לי בבקשה מה ההבדל בין המלון הזה לבין כל בית המלון.
  -אז כמו שאת רואה המלון קטן וטעים, אבל הוא לא יכול לאכלס בתוכו אותך, ובית המלון הוא גדול ומרשים ויש בו בריכה וצוות הווי בידור מדהים ומחירים שווים לכל כיס.
  -אז כן קרן כמו ששמעת, המלון קטן ואכיל, אבל רק במלונות פתאל תוכלי להנות ממלון על שפת הבריכה. ואני, אם יורשה לי, אנצל את דקות השהות האחרונות שלי כדי לשזוף בטן גב כאן על הדשא הסינתטי". ~ מתוך "התוכנית השיווקית", בושת 12.

ראו גם

• עיתונאי

אזהרה! מערוך הגעת למערוך בנושא החדשות. מערוך הוא ערך שהורחב מעבר לכל פרופורציה עקב פירוט יתר, וכולל בין השאר זיוני שכל העלולים להזיק לקוראים שאינם משתמשים באמצעי הגנה. תוכל לתרום לאיןציקלופדיה בכך שתפסיק לייגע את הקוראים בערכים שהוצאו מהקשרם ומכלל פרופורציה, ומסכנים את בריאוּת הציבוּר.