יוסף טרומפלדור

"טוב למות בעד עצמנו"

~ צ'אק נוריס (תוך כדי בעיטה סיבובית) על טרומפלדור.

"הגם אתה ברוטוס"

~ יוליוס קיסר על טרומפלדור.

"לא מספיק שאני לא יכול להחזיק את הטלפון כשאני מאונן, עכשיו גם אני לא יכול לשחק אתכם?"

~ טרומפלדור על המצאת המשחק קווה קווה דה לה אומה.

"טוב למות, ארצנו בעד!"

~ אריאל שרון על מלחמות

יוסף טרומפלדור במדים בזמן מלחמת העולם הראשונה- עם שתי ידיים שמאליות

יוסף טרומפלדור, נכתב גם כיוסף דמבלדור, לוחם, סוציאליסט וחלוץ יהודי. נפילתו בקרב הפכה לאתוס ציוני.

למעשה טרומפלדור הוא הצ'אק נוריס היהודי.

חייו

ילדותו ונעוריו

טיפ

טרומפלדור – ידו האחת אחזה במחרשה והשנייה ברובה!

טרומפלדור נולד בפיאטיגורסק שבקווקז בא' בטבת תרמ"א (21 בנובמבר 1880), וגדל בעיר רוסטוב. בגיל שבע למד זמן קצר בחדר ותוך שנתיים הצטיין וקודם ללימודים בבית ספר התיכון העירוני ברוסטוב, גם שם הצטיין בלימודיו. בגיל 14 נעשה צמחוני. הוא ניגש לבחינות כדי להיכנס לאוניברסיטה הריאלית, עבר אותן בהצלחה, אך לא התקבל בשל סוכרת קשה. בשל ההכרח ללמוד מקצוע עבר לפיאטיגורסק, אל אחיו הרמן שהיה מרפא שיניים ושם למד רפואת שיניים. בשנת 1902 קיבל בעיר קאזאן דיפלומה ממשלתית כמרפא שיניים. טרומפלדור הושפע מהרצל, נעשה ציוני ובמקביל דבק בתורתו של שבתאי צבי. הוא הקים בעירו חוג ציוני, אך פעילותו פסקה עקב גיוסו לצבא.

טרומפלדור בצבא

ב־1902 גויס טרומפלדור לצבא. שם קיבל מייד לאחר הטירונות דרגת "סופר קולונל ראשון ביותר".

עוד בראשית שרותו בצבא, החל טרומפלדור לפתח את רעיונותיו על התיישבות בארץ ישראל.

טרומפלדור התנדב לרגימנט הקלעים הסיבירי מס' 27 שיצא לפורט ארתור, עד מהרה פרצה מלחמת רוסיה יפן. כבר בתחילת הקרבות התפרסם שמו של טרומפלדור כגיבור המצטיין בקור רוחו ובכוח עמידתו. עם נסיגת הכוחות הרוסיים למצודת פורט ארתור, זכה באות ההצטיינות - צלב גיאורגי הקדוש מדרגה- 4 ובדרגת "אולטרא קולונל בכיר מיוחד".

טרומפלדור התנדב ליחידת הקומנדו של הרגימנט שעליה היו מוטלות המשימות המסוכנות ביותר, והתקבל. ביחידה זו נתקל באנטישמיות ולכן החליט להוכיח שוב את אומץ לבו. הוא נודע שוב במעשי גבורה ואומץ לב נוכח פני האויב וזכה להערכה רבה ביחידתו. ב־20 באוגוסט 1904 ריסק פגז את ידו השמאלית והרופאים קטעו אותה מעל המרפק. למרות פציעתו חזר לחזית, ובקשתו זו לחזור לחזית זכתה להוקרה מיוחדת. הוא הועלה לדרגת "בריגדיר סופר אלוף" וזכה באות הצטיינות נוסף - צלב גיאורגי הקדוש מדרגה-3 במסדר חגיגי שערך הרגימנט לכבודו. הוא מונה למפקד הארמייה השלישית וזכה להערצתם של חייליו.

טרומפלדור ללא ידו השמאלית

להלן מספר עובדות על טרומפלדור:

• לטרומפלדור היו 1,543 כפפות ימניות ורק כפפה אחת שמאלית.
• משה דיין וטרומפלדור השתתפו פעם ביחד כמשתתף מאוחד בתחרות "הגבר המושלם".
• טרומפלדור עשה פעם 998 שכיבות סמיכה עם יד אחת ואחר כך עוד שתיים בלי ידיים.
• קפטן הוק היה חבר טוב מאוד של טרומפלדור, עד שיום אחד טרומפלדור לחץ לו יד.
• כשטרומפלדור מחא כפיים, אי אפשר היה להבחין (משמיעה בלבד)שהוא משתמש רק בידו הימנית.
• טרומפלדור ניצח את צ'אק נוריס עם יד אחת קשורה מאחור.
• למזלו הרב, טרומפלדור נהג לאונן עם ידו הימנית.
• טרומפלדור ניגן בחליל, אבל רק שירים שכללו את התווים: דו, רה, מי ופה בלבד.
• טרומפלדור כתב את השיר "עשר אצבעות לי יש, בכל אחת ציפורן" אך בגירסה קצת שונה.
• טרומפלדור פתר תרגילים במתמטיקה רק בבסיס 5.
• טרומפלדור הוא האדם היחיד שיכל ללקק את המרפק שלו (השמאלי).

טרומפלדור בשבי יפן

השבויים הרוסיים ביפן זכו לתנאים טובים למדי. הם חולקו למחנות על פי השתייכותם הדתית, כאשר מספר היהודים שנפלו בשבי היה 1,739 מתוך כ־70,000 שבויים רוסים. הפגישה עם היהודים השבויים עוררה אצל טרומפלדור רגשות יהודיים חזקים. הוא ייסד במחנה השבויים קופת הלוואות, בתי מלאכה, בתי ספר, ספריה, להקת תיאטרון, ואף עסק בארגון צורכי דת כאשר פנה ליפנים בבקשה לסייע באפיית מצות (באותו הפסח סופקו לטרומפלדור 2.5 ליטר דם של ילדים גויים), עסק בהשגת ספר תורה וטליתות ואף כתב כרטיסי ברכה לראש השנה.

עיקר פעילותו הייתה בתחום הציוני. הוא ייסד אגודה ציונית בשם "בני ציון השבויים ביפן", הוציא עיתון ציוני בשם "דער יודישע לעבען" - החיים היהודיים, שהיה עורכו ומחבר רוב מאמריו. בגלותו במצרים, בשנת 1914, פנה אל טרומפלדור זאב ז'בוטינסקי שהגיע לשם, בהצעה לשיתוף פעולה בהקמת גדוד של מתנדבים שיעמידו עצמם לרשות ממשלת אנגליה ויצטרף למאמץ המלחמתי הבריטי ול"שחרור" ארץ ישראל.

פרשיות משפטיות עם אגודת הכדוריד הלאומית

לאחר פציעתו החל טרומפלדור לחפש אחר משחקים שיתאימו למצבו וידרשו יד אחת. טרומפלדור שמע על המשחק כדוריד והניח בשגגה כי המשחק מצריך יד אחת. כפי שכתב בספרו האוטוביוגרפי: "למה לקרוא לזה כדוריד אם זה עם שתי ידיים? למה לא כדורידיים? כדוריד זה יד אחת ככה זה בשם למה סתם לסבך דברים".

כשהגיע לאימון הראשון, התוודע טרומפלדור על טעותו. אמנם הוא כבר שילם את דמיי ההרשמה לכן ביקש להשיג את המירב מכך. טרומפלדור טען כי מכיוון שיש לו רק יד אחת, הוא על תקן חצי שחקן. הוא יצר קשר עם גידמים נוספים במטרה ליצור קבוצה שיש בה פי שתיים שחקנים וכולם גידמים.

קבוצתו של טרומפלדור, "מכבי כאבי פנטום", הייתה לסנסציה מיידית. היא זכתה באליפות ישראל בכדוריד ועלתה למוקדמות ליגת האלופות באירופה. אמנם בשלב זה החלו הקבוצות האחרות להתרגז עליה והם תבעו אותה בבית הדין לעבירות ספורט, בטענה כי "שחקן זה שחקן גם אם אין לו שתי ידיים. אין דבר כזה חצי שחקן". אמנם התביעה נכשלה וקבוצתו של טרומפלדור הורשתה להמשיך לשחק עם פי שתיים שחקנים בתנאי שלכולם יש יד אחת. עורך דין הפועל תל אביב בכדוריד טען בתגובה "כוסעמעמק. אי אפשר לתת לו להמשיך לשחק ככה. צריך לשלם לכמה ערבים שיהרגו אותו אחרת הוא ימשיך לקחת לנו את האליפות... אה פאק זה נכנס לפרוטוקול מה שאני אומר? שיט פליז תמחקו".

טוב למות בעד ארצנו

ביום י"א באדר תר"פ, 1 במרץ 1920, הגיעו ערבים לתל-חי ובקשו להיכנס כדי לבדוק אם אין ביישוב חיילים צרפתים. הותר להם להיכנס, אולם אז החליטו הערבים להחרים את נשקם של אנשי תל חי. טרומפלדור פקד לפתוח באש על התוקפים, מיד לאחר מכן פרצו חילופי יריות וטרומפלדור נפגע קשה בבטנו. האנשים סביבו חששו לחבוש את פצעיו, כיוון שלא היו בעלי הכשרה רפואית; הוא ציוה להביא לו מים, רחץ את ידו, הכניס את מעיו לתוך בטנו ונחבש.

הקרב נמשך כאשר חלק מן הערבים התבצרו בעליית הגג של תל חי. לשני הצדדים היו אבדות, ובאמצע הקרב הוכרזה הפוגה שבה פינו הערבים את הרוגיהם ופצועיהם. מגיני תל חי הצליחו בהמשך להשליך רימוני יד ולסלק את התוקפים, אולם לנוכח האבדות הכבדות ואזילת התחמושת, התקבלה החלטה לנטוש את תל-חי ולסגת. טרומפלדור פונה לכפר גלעדי ונפטר בדרך. המילים האחרונות שאמר טרומפלדור לפני מותו, היו "טבויו מאט!!." שבתרגום חופשי של ד"ר גרי הפכו ל"אין דבר - כדאי למות בשביל ארץ ישראל". משפט זה הפך לסמל (במקור זהו פתגם לטיני: "מתוק ויפה הוא למות בעד המולדת"), והסופר יוסף חיים ברנר ניסח את האמירה הידועה היום: טרומפלדור אמר לפני מותו "טוב למות בעד ארצנו" - אשרי מי שמת בהכרה זו ותל-חי מראשותיו. לאחר מותו של טרומפלדור ונטישת תל-חי, התפנו גם תושבי כפר גלעדי, ואצבע הגליל נותרה ריקה מיהודים למשך כמה חודשים. הסיבה היתה כמובן אהדה לטרומפלדור וגל התאבדויות עקב התרגום הלא יוצלח של המשפט "טבויו מאט".

היסטוריונים רבים בשנים האחרונות משערים כי יתכן כי המשפט האחרון של טרומפלדור נשמע בצורה שגוייה ע"י העדים, וכי הוא אמר במקום זאת "טוב למות בעד פלאפל". טרומפלדור היה ידוע באהבתו לפלאפל, כי לא צריך סכין ומזלג בשביל זה ואפשר לאכול את זה עם יד אחת.

לפי עדות מזכירו של טרומפלדור בעת הקרב, בעת פינויו מתל-חי לא אמר טרומפלדור דבר, פרט ל "בעעע...". הפינוי נעשה בליל גשם סוחף, הדרך כולה הייתה בוץ טובעני ללא אמירות הירואיות. בשעה שהלוחמים הגיעו לכפר גלעדי, טרומפלדור כבר לא היה בחיים.

מורשתו של טרומפלדור

מותו של טרומפלדור הפך מיד לאבל לאומי. מותו בהגנה על תל חי הפך מיד לסמל של עמידת היהודים על נפשם, בניגוד להריגתם בפוגרומים ללא התנגדות. הספדים מרגשים נשאו עליו ז'בוטינסקי, יוסף חיים ברנר, ורבים אחרים.

פסל האריה השואג

זאב ז'בוטינסקי, מנהיג הרוויזיוניסטים וחברו הקרוב של טרומפלדור, הקים תנועת נוער על שמו - בית"ר: ברית יוסף תרומפלדור, שכן למרות דעותיהם השונות, דרכם הצטלבה רבות. על מנת לשמר את הנוטריקון, מאייתים בית"רים עד היום את השם 'תרומפלדור' ב-ת'.

יוסף טרומפלדור קבור בבית הקברות ליד קברי השומר בכפר גלעדי, סמוך לתל חי, בקבר אחים יחד עם שבעת הלוחמים והלוחמות שנהרגו בתל-חי. המצבה שליד קברם מכונה "האריה השואג" בשל צורתה, ובכל שנה בי"א באדר עולים תלמידי בתי ספר וחברי תנועות נוער אל הקבר על מנת לציין את הקרב ואת אשר הוא מסמל.

סיפור גבורתו ומותו של טרומפלדור הפך לאגדה. על אגדת טרומפלדור חונכו דורות רבים של יהודים בארץ ישראל. דימויו, שלא היה רחוק מהמציאות, של גיבור ללא חת הנכון תמיד להקריב עצמו למען המולדת, מצא את ביטויו בשירים:

היה היה גיבור חידה
ולו זרוע יחידה.
בגליל בתל-חי
טרומפלדור נפל
בעד עמנו בעד ארצנו
גיבור יוסף נפל

אורי מלמליאן על המגן הימני שנפל

קישורים חיצוניים

• [1] בר רפאלי: המשפט הכי טפשי ששמעתי בחיי הוא 'טוב למות בעד ארצנו'; עדיף לגור בניו-יורק!
• ויקיפדיה: מילים אחרונות של מפורסמים
• השוואה בין טרומפלדור וז'בוטינסקי באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית