יהודה איש קריות

"יהודה איש קריות לא מכר את ישו אלא מחרתיים"

~ שבתאי צבי על יהודה איש קריות

"בואנה, מי אתה חושב שאתה יא חתיכת חרא?! איזה בוגד מגעיל, בן תמותה מטומטם"

~ ישו על יהודה איש קריות

"...ואז הלשנתי עליו למס הכנסה..בדיעבד אני קצת מצטער על זה"

~ יהודה איש קריות על ישו

"Ooooooh, i'm in love with Judas! Juda-as! Judas! Juda-a-a? Judas! Juda-a-a?"

~ ליידי גאגא על יהודה איש קריות

יהודה איש קריות אחד משנים עשר השליחים במסעדת הפיצות של אדון ישוע מנצרת, שחי בסוף תקופת בית שני.

מקור השם

יהודה איש קריות (יא"ק בקיצור) גדל בקריות לא ידוע באיזה מהן כיוון שבתקופה ההיא לא היו שמות לקריות. הנוהג המקובל באותו זמן היה שמכירים מישהו היה לשאול מאיפה אתה וכך צורף לשמו מקום ילדותו.

יש הטוענים שקריות הוא שיבוש ובעצם המילה היא כריות. גם המחזיקים בדעה זו פוסלים את ההנחה שמקור השם בעובדה שהיה "נושך כריות" זאת בשל העובדה שכאשר הסגיר את ישוע לשלטונות נישק אותו בלחי ולא נשיקה צרפתית סוערת עם הלשון. מקור השם כריות הוא בכך שאימו של יא"ק הייתה מורטת עופות לצורך מילויי כרים ושמיכות בנוצות ובפוך.

ילדות

ילדותו של יא"ק עברה עליו כמו כל ילד רגיל בקריות בספירת עורבים ויונים, מיון בלוטי אורנים ומשחקי כד (כדור היה יקר מדי בזמן ההוא). אך בגיל 5 כששיחק מחבואים התגלה לעיניו חזיון ודמות ערטילאית אמרה לו: "אם רצונך להמשיך את חייך הקפד לא לאכול מזון שתאריך התפוגה שלו פג ולעולם אל תלווה כסף לזר."

יא"ק הקפיד למלא אחרי הוראות הדמות למרות שאז לא הבין שחווה התגלות אלוהית. כפי שהבטיחה הדמות חייו היו שלווים והוא סיים את חוק לימודיו וחוקיי התעבורה ופנה לדרך שהייתה פתוחה לכל צעיר בקריות ישיבה ליד המכולת ופיצוח גרעינים. מנהג שעתיד לשנות את חייו.

המפגש עם ישוע

באחד הימים ניגש אליו גבר הלבוש ברישול וביקש ממנו להלוות לו עשרה שקלים לקנות מצרכים. יא"ק שזכר את החזיון סירב אבל האיש אמר: "אתה לא מכיר אותי? אני חבר של שמעון בן יונה שלמד איתך בתיכון" בכך שכנע ישוע את יא"ק שהוא חברו והוא עשה את הטעות והלווה לו עשרה שקלים.

למחרת ראה יא"ק את ישוע יושב בתחנה ומחכה. לשאלה למה הוא מחכה השיב ישוע שהוא מחכה לאוטובוס לירושלים (מעשה קצת מוזר בהתחשב שהוא חיכה בתחנת הרכבת). יא"ק הוביל אותו לתחנה הנכונה שם הוא יכול לתפוס את האוטובוס לירושלים. ישוע הציע ליא"ק לבוא אתו אבל התברר שלישוע אין כסף ויא"ק קנה לו כרטיס בעשרים שקל ובסך הכול ישוע עלה לו שלושים שקל.

אחרית ימיו

שהגיעו יא"ק וישוע לירושלים פתח ישוע פיצרייה וצירף עוד אחד עשר שליחים בנוסף ליא"ק. העבודה בפיצריה הייתה קשה, המשכורת לא משהו והטיפים עלובים ובנוסף לכך הבעלים, ישוע מעולם לא היה במקום. ישוע נהג לשוטט בירושלים ובסביבתה ולבלבל לאנשים את המוח. ליא"ק נמאס מהיחס הזה של ישוע והוא ביקש ממנו להחזיר לו את השלושים שקל שהילווה לו. ישוע השיב שאין עליו את הכסף אבל ידוע לו שניתן להסגיר אותו למשטרה ולקבל שלושים שקל. יא"ק הסגיר את ישוע למשטרה בעבור שלושים שקל. המשטרה ותושבי ירושלים שהיו חמים אש על ישוע צלבו אותו בתור עונש.

יא"ק הושפע קשות מהצליבה הוא הלך לבית נטוש ותלה את עצמו אך חוקרים מפקפקים שהסיבה הייתה הצליבה. חוקרים גילו שעל ראשו של ישוע היה פרס של 3000 שקלים ואם לא היה יא"ק נוקב בסכום של שלושים שקל היה מקבל את הפרס, כלומר ישוע שוב סידר אותו. לאחר ההסגרה הדמות התגלתה אליו שוב וסיפרה לו שישוע מעולם לא הכיר את שמעון בן יונה והוא למעשה איש זר ומוזר הגר בצריף מוזר - הצריף של תמרי הנגר. חוקרים אחרים טוענים שיא"ק וישוע התמודדו על תפקיד בסדרת המציאות "מי רוצה להיות בן האלוהים" וישוע קיבל את התפקיד, לכן בגלל האכזבה הלך יא"ק ותלה כביסה ולא את עצמו.