מבצע שומר נתניהו
התרעות פיגור העודף התרעות פיגור העודף
תל אביב יפו
אשקלון
אשדוד
חיפה
ירושלים
אילת
ראשון לציון
נתניה
הרצליה
כל מקום למעשה
דף זה נמצא בתהליכי עבודה! | |
אם אתם כבר רוצים לקרוא את המשך הערך, בעיה שלכם. |
ערך זה עוסק בנושא אקטואלי!!! הנתונים משתנים במהירות הבזק, ולכן ייתכן כי הערך כבר לא יהיה מצחיק כעבור זמן |
מבצע שומר נתניהו | |
---|---|
מבצע שומר נתניהו | |
תאריך התחלה | 18 ביוני 1996 |
תאריך סיום | מתמשך |
משך הסכסוך | למעלה מ-9000 ימים |
קרב לפני | |
מקום |
עזה, לבנון, סוריה |
עילות |
|
הצדדים הלוחמים |
|
אבדות |
יותר מדי בכל הצדדים |
מבצע שומר נתניהו (הידועה גם בשם "מבצע שלום הביבי", "מלחמת נתניהו הראשונה" ו"וואה על השרה"[2]; בערבית: "أوقفوا الاحتلال" ובבינ"ל: "Stop the Kibush") היא המלחמה הראשונה בתולדות העם היהודי בה המנהיג נלחם בבני עמו, ומשתף פעולה עם ארגוני טרור. מלחמת נתניהו הראשונה התאפיינה בשיטות לחימה שנויות במחלוקת, וחלקן אף גובלות בפשע מלחמה, מצד נתניהו כלפי הישראלים והפלסטינים.
זהו מבצע רב חזיתי בין-אזורי ביו-גיאופוליטי חריף בין המדינות ישראל, פלסטין (עזה), לבנון והמפלגה הדמוקרטית של מועצות הברית, במקביל להתפתחות אינתיפאדה רביעית בשטחי יהודה ושומרון. המבצע החל עם כניסת יום ירושלים וחג העיד אל פילטר ויסתיים ממש קצת אחרי שכולנו נבין שהוא מיותר לחלוטין.
מטרת המבצע המוצהרת הייתה לחסל את ראשי החמאס, בהם מוחמד דף ואיסמעיל הנייה, אך המטרה האמיתית הייתה לחסל את ממשלת השינוי ואת העתיד הפוליטי של נפתלי בנט. במסגרת הלחימה הומצאו כמה מילים חדשות לשפה העברית, בהן המילה "משילות" שלא הייתה קיימת לפני כן בשפה.
רקע
- ערכים מורחבים – אסון הסתימה בכיור (2021), פלסטין, הבחירות לכנסת
1991-1996: מדיילת לראש ממשלה
1991-1995: ההתחלה
ב-1990, סוחר רהיטים אלמוני בשם בנג'מין ניתאי עלה על טיסה מניו יורק לישראל. מעט לאחר ההמראה, ביקש ניתאי מדיילת אלמונית ויפה שעברה לידו כוס מים, כנהוג בטיסות. הדיילת, בעלת שיער ברונטי ומוצא ברזילאי, לא יכלה לשרת את ניתאי וביקשה מחברתה להגיש לו כוס מים. חברתה, לימים הגב' שרה נתניהו, פסיכולוגית ילדים בשירות הציבורי, מלכת ישראל, הסובלת מהתקפי זעם, סירבה לשרת את האדון וסירבה בכלל לבצע את עבודתה. מכשהורו לה לבצע את עבודתה פן תפוטר, הסכימה הדיילת לשרת את ניתאי, ולהביא לו כוס מים.
הדיילת הכועסת הגיעה למושבו של ניתאי עם בקבוק מים, ושפכה עליו בטעות. כשהעיר לה על כך, גערה בו [דרוש מקור] . כשהעיר לה על יחסה, איימה להשליכו מהמטוס [דרוש מקור] וסטרה לו [דרוש מקור] , ורק לאחר נחיתת אונס שביצע הטייס והשתלטות על הדיילת הסוררת, הצליחו יושבי המטוס לחזור לטיסה כסדרה. ניתאי, שצפה מהצד בהשתלשלות האירועים ובהשתלטות המאבטחים על הדיילת, נמשך אליה עמוקות. לימים נודע כי עוד בשלב שגערה בו גילה אליה משיכה רבה, בשל היותו מזוכיסט.
צוות האבטחה של חברת התעופה קשר את הדיילת לכיסא על מנת למנוע הישנות של המקרה, וניתאי לא יכל לעמוד מהצד, אז הוא החליט לגשת אל החדר בו נכלאה הדיילת על מנת לשחררה. ניתאי התיר את הקשרים של צוות האבטחה, והדיילת הודתה לו, ודפקה לו ברכייה לחבילה. לאחר מכן המתח המיני בין השניים גבר וכך גם היצרים. מכשלא יכלו לעמוד בכך, החליטו לממש את מאווים בתא השירותים של המטוס. הדיילת התעברה בטעות ובעקבות כך הם נאלצו להתחתן, בשל לחץ המשפחות, וכדי שהעובר (לימים יאיר, הדוכס מבלפור) לא יגדל להיות ממזר.
1995: רצח איציק רבין
- ערכים מורחבים – איציק רבין
איציק ("צחייק") רבין כיהן כראש ממשלת ישראל מטעם מפלגות השמאל הקיצוני המסוכנות ביותר, הממומנות על ידי הפדופיל ג'פרי אפשטיין, בנו של המגה-פדופיל ג'ורג' סורוס, אשר קיים מספר מערכות יחסים מיניות מזדמנות עם עם שלל קטינים בטווח הגילאים 0-15, ואף נישא לגב' קרן וקסנר (1955 - הווה), פילנתרופית המשמשת גם כבעלים של "הקרן להשמדת ישראל", אשר מטרתה להשמיד ולחסל את מדינת העם היהודי, באמצעות הפעלת ערוץ הטלוויזיה "אל ג'זירה 12". ניתאי, אז כאמור אב טרי לצאצא שנולד בשירותי מטוס, עבר אירוע קוסמי שבו נגלה אליו המלאך גבריאל ואמר לו כי "ביבי, אתה ורק אתה, תוכל להושיע את העם היהודי מפני צחייק רבין, הסמולן הקיצוני האנטישמי". לימים הודתה מנקה בבית משפחת ניתאי כי "המלאך גבריאל" הוא לא אחרת מאשר הגב' שרה נתניהו, פסיכולוגית ילדים בשירות הציבורי, אשר לחשה לו את המשפטים הללו באוזן בזמן ששנ"צ.
ניתאי, אשר לא ידע מה לעשות עם החלום, החליט להתמודד בפוליטיקה הישראלית. בתחילת דרכו הוא נחל תבוסה קשה ולא הצליח להתברג במקומות ריאליים ברשימת המפלגה-דאז הליכוד (לימים, "הליקוק"). על מנת לבסס את מעמדו, הוא תכנן בקפידה כיצד להגיע לתפקיד ראש הממשלה, ולצורך כך גייס את עוזרות הבית שלו, שנדרשו להדפיס 2000 כרזות ולתלות אותן ברחבי הארץ (בתמונה מימין). לאורך ארבעה וחצי חודשים ריאיינו ניתאי ורעייתו אלפי תימנים, ביניהם גם את בועז מעודה ואפילו את בעז שרעבי, אך לא הצליחו למצוא את התימני המבוקש.
ב-35 במאי 1995 ניתאי ורעייתו יצאו למסע תעמולה בשכונת לוינסקי אשר בתל אביב, במהלכו הצטלם הזוג מתחת לעץ. בשלב מסוים, גוש צואה נפל על ראשה של רעייתו. השניים הסתכלו מעלה, וגילו תימני צוחק ומטפס על הענפים. הגברת, אשר רטנה וכעסה, דרשה להוציא אותו להורג, אך ניתאי הפציר בה להרגע (דבר שגרם לעוד נזק לחבילה שלו) וביקש מהעוזרות לקחת אותה הביתה ולנקות אותה (אחת מהעובדות מתה במהלך הנסיעה חזור לאחר שהגברת סירבה לחגור חגורה וניסתה לחנוק את הנהגת). ניתאי, בעזרת צוות הניו-מדיה שלו, לכדו את הקוף וגילו כי שמו הוא יגעל אמיר. בכך, תמו החיפושים אחר תימני מחמד.
אמיר, קוף מסוג בורמזי, אומץ על ידי בני המשפחה, ועד מהרה הפך לכלי שעשוע בידיו של הדוכס יאיר, אשר אילף אותו וחינך אותו לשנאת סמולנים. לאחר מספר חודשי הכשרה, במהלכן נשלח אמיר ללמוד גם במוסדות מכובדים ברחבי העולם, הסתיימו ההכנות להפלת צחייק רבין, ואמיר נשלח למשימה. המשימה, אשר רק מעטים ידעו את מהלכה ואת יציאתה לפועל, התגלתה רק לאחר המקרה.
ב-4 בנובמבר 1995 הופיעה להקת "אבוב גפן והעוויתוט" בכיכר מלכי ישראל (לימים, "כיכר המדינה"), יחד עם הזמרת מירי אלברשטיין-עלוני ולהקת "הרפס מתוק בכיכר", כחלק מעצרת שנקראה "פיס אנד LOVE" ומומנה על ידי מפעל הפיס. בסביבות השעה 22:45 לערך, חזר צחייק ממשחק ברידג' עם חברים, בהם חבריו הפדופיליים, והחליט באופן ספונטני לנאום בבמה. באותם רגעים הזוג ניתאי החנה את רכבו בסמוך, ושחרר לחופשי את הקוף אמיר, אשר תוכנת לפגוע בצחייק באמצעים קלים וללא השארת סימנים בזירה. אמיר הולבש כאחד האדם, בביגוד תל אביבי, וחונך לאהוב שירים של יום השואה, מה שהקל עליו לשהות לאורך כל העצרת מבלי לפגוע בנוכחים באירוע.
צחייק עלה לבמה, והחל לנאום, "אזרחי ישראל, פיס אנד לאב לכולכם, בוב מארלי לכולם. היום, אנחנו חוגגים כמה שנים להתאבדותו של ג'ון לנון, השם ינקה דמו, באירוע מכונן שבו אלמוני דרבן אותו לפגוע בעצמו. אני קורא לכולנו, אנא, בואו נתאחד, בואו נאהב אחד את השני. אימג'ן ד'רז נו אייל גולן, איטס איזי איף יו צ'ריי". כאשר צחייק אמר "אייל גולן", האירוע יצא כולו משליטה ואמיר הפסיק לתקשר עם הזוג ניתאי.
התכנית המקורית הייתה להרעיל את צחייק בעזרת בננה, תכנית שנקבעה על ידי הגברת מבלי שזו לקחה בחשבון שיקולי אבטחה שימנעו מאמיר להגיע אל צחייק, אך בסופו של דבר, בעקבות השימוש בשם "אייל גולן", אמיר התחרפן והחליט לארוב לצחייק במדרגות. צחייק, שירד במדרגות אל רכבו, שיכור כלוט, פגש באמיר ואמר (בעודו מדיף אלכוהול מפיו): "מה זה, תימני?". צחייק איבד הכרה, ואמיר פשט את רגלו לרווחה במטרה לגרום לצחייק למעוד עליה. צחייק מעד על רגלו, פתח את הראש ומותו נקבע בבית החולים. כשעה לאחר התקרית, המשטרה עצרה את אמיר בחשד לרצח ראש הממשלה צחייק, וחקרה אותו במכון וייצמן למדע, כאשר חוברו למוחו אלקטרודות שגילו שבב ממוחשב ובו נשמעו הקלטות של הגברת אומרת לו "תרעיל אותו עם בננה!". על אף כל ההוכחות והראיות שקשרו את משפחת ניתאי לאירוע, המשטרה החליטה לסגור את התיק מחוסר ראיות וחוסר עניין לציבור.
הבחירות לכנסת ישראל
הסכסוך הערבי-יהודי
אירועי השנאה בין יהודים וערבים החלו פחות או יותר 400 שנה לפני פרוץ המבצע, אולם פרשנים כיום מתעלמים מקיום יחסי השנאה הללו ומאשימים את החודשיים שלפני פרוץ הלחימה לאלה שגרמו להכל לקרות. על כן, הכל התחיל בשכונה הקטנה והמסריחה שייח ג'ראח ביפו (בעברית: מאסטר ג'ראח בתל אביב). בשכונה זו התגוררו עד כה רק תושביה הערבים, שמשום מה נאבקים על זכותם לדירה קטנה ברחוב מבאס בתכל'ס דרום תל אביב. אלא שאז, גם היהודים רצו להיאבק על דירה קטנה ומבאסת בשכונה, והקימו גרעין נחל גרעין תורני. מטרת הגרעין התורני היה להקים בתורנות (ומכאן שמו) דוכן גרעינים ביפו, שימשוך יהודים לאזור ואז הם ירצו לעבור לגור שם. כי זה מה שיגרום למישהו דתי לרצות לעבור לשכונה ערבית ביפו. גרעינים.
בכל אופן, הערבים שבשכונה התרעמו מסיבה שאינה מוסברת על כניסת היהודים לשכונה. החוקר האשכנזי-לבן-עשיר רמי פולונשנסקי טוען כי הערבים ראו בעין לא יפה כלל את העובדה שיהודים לוקחים את בתיהם ביפו מכיוון שהם היו שם לפני 100 שנה, אבל הערבים אינם יכולים לקבל חזרה את הבית שממנו הם ברחו לפני 80 שנה. אולם פולונשסקי הוא גם שמאלני, ולכן מחקרו נפסל אקדמאית באופן אוטומטי. מלבדו, הטענה הרווחת כיום היא שהערבים הינם אנטישמים.
הסכסוך בשייח' ג'ראח זלג גם לערים נוספות שבהן חיו ערבים והיהודים יחדיו, כמו לוד, עכו, ירושלים ובת-ים, מסיבה שאינה ברורה עדיין בשלב הזה. האלימות בין היהודים לערבים אמנם התנפצה רק כמה חודשים לאחר תחילת המתיחות, כאשר הגורם להתלקחות היה לא אחר מהחג הגנרי ביותר בישראל: יום ירושלים. מסתבר שאותו חג שזכור לכולנו מבית הספר היסודי בו היו מעלים טקסים מגוכחים ופיהוקים גדולים למדי יכול להיות נפיץ בצורה יוצאת דופן בשילוב נכון עם כמה גורמים, כמו ערבים, עיד אל-פיטר ואיתמר בן גביר.
תחילת המהומות
המהומות החלו כאשר חיילי מג"ב נכנסו לאל-אקצא, וגרמו לטלטלה בעולם הערבי. באופן רשמי, הסיבה להכנסת חיילי מג"ב למקומות הקדושים הייתה טעות טקטית שמטרתה למנוע התפרעות של מתפללים מוסלמים, אולם על פי מחקרם של פרופ' אורי גלר, דוקטור אביגדור ליברמן ופרופסור רמי פורטיס מאוניברסיטאת שנגחאי, וגם על פי כל אדם אחר שראה את הנעשה, האשם בהתלקחות הפתאומית אינו אחר מאשר בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל דה פקטו. נתניהו ראה ביום ירושלים הזדמנות[3] להצית את השטח ולפתוח במלחמתו הפיזית כנגד הדמוקרטיה. אף על פי כן, ידוע כי גלר, ליברמן ופורטיס הינם שמאלניים, ולכן למחקר שלהם על פי חוקי מדינת ישראל אין כל תוקף מדעי/משפטי.
אירועי השנאה, כמו גם המבצע הצבאי (ראו פרק החזית העזתית) פרצו תזמון מושלם עם ההכרזה על הקמת ממשלת השינוי אוטוטו. צירוף מקרים שלא נראה כמותו גרם לכך שהאלימות תפרוץ בדיוק ביום שבו המשטרה וצה"ל, שהמונה עליהם בתכלס הוא נתניהו, תיכנס לאל-אקצא באופן מדוייק לחלוטין יום לפני שהיה אמור להתרחש התסריט הכי לא מציאותי שקיים, בו בנט יהיה ראש ממשלה עם שבעה מנדטים, בעוד שחלק משריו יהיו ערבים. מה הסיכוי שדווקא אז, תיווצר מתיחות בין ערבים ויהודים שתמנע מבנט להיכנס לממשלה כזו, והוא ייאלץ לזחול על הברכיים חזרה לתוך התחת של נתניהו??? ואכן, כיום קיימת הסכמה מדעית בין כל מדעני העולם, שאכן מדובר בצירוף מקרים מוחלט[4].
למה דווקא לוד
האלימות של הערבים כלפי היהודים התפתחה בצורה ניכרת ויוצאת דופן בעיר האקראית לוד, מסיבה שכרגע נמצאת בחקירה של ארגון הביון של לוד. לאחר שבמשך יום שלם לא אכלו כלום עקב צום הרמת-גן[5], העדיפו הצעירים הערבים לצאת להרוג יהודים במקום לשבת ולאכול כמו בני אדם נורמטיביים. באופן בלתי צפוי בעליל, מסתבר שכאשר אנשים אינם אוכלים במשך יותר מ-12 שעות, הם נהיים עצבניים ביותר. כדי לשחרר את העצבים התייעצו מנהיגי קבוצת הערבים הלוחמנים של לוד אצל פסיכולוגית ידועה שאת שמה לא נזכיר, ורק נומר שהיא עובדת בשירות הציבורי קריצה קריצה . הפסיכולוגית ייעצה להם להוציא את עצביהם באופן מיטבי ובריא, כפי שהיא נוהגת לעשות בעצמה: לשרוף חנויות, להבעיר מכוניות, ללכת מכות, לעשות לינצ'ים בעוברי אורך ולרדות בעובדי ציבור. לצערה הרב של הפסיכולוגית וכל עם ישראל, מתברר כי הערבים לא רצו להמשיך להרוג זה את זה כמו שהיה עד עכשיו וכולם היו סבבה עם זה; אלא הם רוצים להפנות את הזעם שלהם ליהודים(!).
החזית העזתית
החזית בלבנון
תגובות בינלאומיות
נגד ישראל
בעד ישראל
השיר של עדן אלנה
תוצאות המערכה
לקריאה נוספת
- מנחם בגין, שנייה אחת אני לא נמצא והכל מתפרק, הוצאת הליקוק הוצאה לאור, 2021
- דודו אמסלם, ביבי מלך המלכים הגבר עם ישראל אוהב אותו לנצחח!!1, הוצאת "רק ביבי" בע"מ ואוניברסיטאת תל חי, 1934 (לגרסה אינטרנטית (מאורכב).
הערות שוליים
אזהרה! מערוך הגעת למערוך בנושא מבצע שומר נתניהו. מערוך הוא ערך שהורחב מעבר לכל פרופורציה עקב פירוט יתר, וכולל בין השאר זיוני שכל העלולים להזיק לקוראים שאינם משתמשים באמצעי הגנה. תוכל לתרום לאיןציקלופדיה בכך שתפסיק לייגע את הקוראים בערכים שהוצאו מהקשרם ומכלל פרופורציה, ומסכנים את בריאוּת הציבוּר. |