ריצ'רד ניקסון
| ריצ'רד מילהאוס ניקסון | |
|---|---|
 ריצ'רד ניקסון במהלך חופשה משפחתית בירושלים. | |
| מקום לידה |  יולנדה גורבצ'וב, מוה"ב
|
| מקצועות בולטים | דוגמן תחתונים, שליט הודו, משוגע, נסיך מועצות הברית |
| השקפת עולם | אין מספיק מקסיקנים |
| מידת נעליים | 0.13 |
| שותפים מפורסמים | ג'רלד פורד, הדוד סם, סטאלין |
- "לא קיימתי יחסי מין עם הנשיא הזה."
- ~ ביל קלינטון ממשיך לשקר
ריצ'רד (דיק) מילהאוס ניקסון (אנגלית: Richard (Dick) Milhous Nickson) היה הנשיא ה-37 של מועצות הברית והראשון שהתפטר מתפקידו, זאת לאחר מעורבותו בפרשת "ווטרגייט" שבמהלכה פעילי המפלגה הרפובליקנית פרצו ללשכת אלוהים בניו יורק, בנסיון לגנוב את המסטיקים הקדושים שלו שמעניקים לכל אדם חיי נצח וזין באורך שבעים מטר. סיפורו של ניקסון היווה את ההשראה למספר לא מבוטל של בדיחות פוליטיות ממוצעות וסרטי דרמה זוכי אוסקר, ביניהם פרוסט/ניקסון ואווטאר.
ביוגרפיה
ילדותו
ריצ'רד מילהאוס ניקסון הקרוי על שם אביו נולד במחוז אורנג' בקליפורניה להוריו, מילהאוס פרנסיס ניקסון, מתנקש רומני ושחקן באולינג חובב, וחנה צבי, מחיית השפה הארמנית. הוא התחנך חינוך דתי אוונגליסטי-קרקרי קיצוני, שמלמד את החשיבות באמירת האמת בכל מחיר וכולל איסורים רבים על דברים כגון שימוש בקללות, שתיית אלכוהול, עישון סמים, ריקוד, שחיה, חשיבה עצמאית ושיעורי בית במתמטיקה [1]. יש לציין שבאותה תקופה קליפורניה איכלסה מגוון נרחב של אנשים, ולא רק כופרים והומואים כמו היום.
ריצ'רד התקבל לבית הספר היסודי ע"ש לנין ושם התחנך עד כיתה ג', שבה היה מעורב בתאונה מחרידה שבה מורתו נורתה בראש לאחר שהוטרדה מינית על ידי שרת בית הספר דאז, משה קצב, שבאותה תקופה שירת כמרגל ישראלי בבורמה. הוריו של ניקסון, שהיו עסוקים בסטארט-אפ המהפכני שלהם (שהיה מין משחק חדש המשלב באולינג עם שחמט, או "פוטבול"), לא התעניינו בחינוך של בנם, וניקסון נאלץ לחפש לעצמו בית ספר חלופי. לאחר שנתיים של חיפושים, מצא ניקסון את בית הספר הקרקרי "וייטהייבן קולג'", שם הוא התחנך בדת הקרקית ונפגש עם אישתו לעתיד, פטרישיה ניקסון, אז פטריק ראיין.
הקריירה הפוליטית
לאחר שסיים את התיכון במקום שני בכיתתו [2], הלך ניקסון ללמוד משפטים באוניברסיטת היוקרה "הארוורד", ופרש אחרי שגילה שהוריו הם ממציאי הפוטבול ושהוא מיליונר. ניקסון המשיך לחיות חיי הוללות והפקרות על חשבון הוריו עד גיל 37, כאשר מטוסו התרסק באי בודד שמלא בילדים קטנים.
אותם ילדים לימדו את ניקסון את דרך האי ואמונות הקומוניזם. ניקסון חי עם הילדים עד שסיכסוכים פנימיים גרמו לרצח והתפלגות קשה שבמהלכה מספר ילדים ניסו לרצוח את ניקסון בעזרת סלע מקלקר. ניקסון הנבגד ניסה להתאבד על ידי טביעה ונמשה מהמים על ידי סירת דייגים הודית שעברה במקום. ניקסון חי בהודו במשך שנתיים, ומונה לראש הממשלה ההודי לאחר שניצח בבחירות לאחר שהכריז כי הוא נשוי בסתר לפרה, דבר שהתגלה מאוחר יותר כשקר לאחר שמאיה בוסקילה צולמה ללא טבעת נישואין.
בשנת 1952 חזר ניקסון לארה"ב ומונה באופן מיידי לסנטור לאחר שהכריז שהוא שונא קומוניסטים ושהוא חווה חלומות רטובים על הפצצה אטומית של אירופה. ניקסון כיהן כסנטור במשך ארבע דקות והצליח לעודד את פריצת מלחמת ויאטנם ואף ניסה לקדם בניית מחנות ריכוז לשמאלנים במדינת מסצ'וסטס [3], לפני שמונה לסגן נשיא של הנשיא דוויט אייזנהאואר, שנפטר ממחלת לב קשה הקרויה "אולקומונגיכוארליגופדירוקנדיאוזיס", או "הרעלת עופרת", כ-15 ימים לתחילת כהונתו. סגן הנשיא שלו, ריצ'רד ניקסון, לקח על עצמו את תפקיד הנשיא.
ביומו הראשון כנשיא התגלה אלוהים בפני ניקסון ופקד עליו לקיים את מצוותיו בהנהגתו את ארה"ב, כפי שהוא עושה לכל נשיא (אם כי במקרה של אובמה נשלח מייקל ג'קסון במקום). ניקסון מיהר לציית לפקודותיו של אלוהים ופלש לויאטנם, קוריאה, יפן, צרפת ומוצמוץ כדי לשרש את כל האנשים שפגעו באלוהים בכך שהם לא קנו את האוטוביוגרפיה שלו "בראשית". פגישה זו אורגנה ע"י רונלד רייגן, שחקן רפובליקני ידוע, שכיכב לצידו של אלוהים בשובר הקופות "שמות - הסרט".
בשנת 1960 נבחר ריצ'רד לנשיא בבחירות כלליות, שבעקבות המשבר הכלכלי הקשה צומצמו רק לשישה אנשים (ששבעה מתוכם היו פיצולי אישיות של אשתו של ניקסון) והפך באופן רשמי לנבחר הציבור. ניקסון ניצל כוח זה על מנת להגיע למספר הישגים:
- השגת שלום בויטנאם - המשבר המדיני בויאטנם נפתר בקלות ע"י ניקסון, שבעזרת שיחות שלום וחיסולים טקטיים, מחק כל זכר לעם הויטנאמי מהעולם וההיסטוריה, וגם "טיפל" בקמבודיה ולאוס באותה ההזדמנות, סתם בשביל הכיף.
- השגת שלום עם סין - ניקסון הביא לחתימת הסכם שלום עם סין בעזרת משחק פינג פונג. לא, ברצינות, זה מה שקרה.
- ניקסון היה הנשיא האמריקאי הראשון שסייע צבאית וסיפק תחמושת למדינת ישראל, זאת בזמן מלחמת יום כיפור, ובזכות תמיכתו של ניקסון מלחמת יום כיפור הייתה, כידוע, ניצחון מסחרר.
פרשת ווטרגייט
עם אמברגו הנפט של אופ"ק, המלחמה בויטנאם ותחילת הקריירה של ג.יפית כשחקנית פורנו, החל הלחץ להגיע לנשיא ניקסון, שהדרדר לאלכוהוליזם ושימוש מוגזם בסרטי דיסני, מה שהוביל להחלשות השלטון וכוחה של המפלגה הנאציונל-רפובליקנית שאליה השתייך ניקסון. על חשבון התחלשותה של המפלגה הנאציונל-רפובליקנית התחזקו שתי המפלגות השניות בגודלן בארה"ב, מפלגת התאגדות ההיפים המאוחדת הכללית (או מההה..?) והמפלגה האלוהית, בהנהגתו של המשיח דאז, אברהם בייגה ביטר.
ראשי המפלגה הרפובליקנית, ניקסון ביניהם, הגו תכנית לפרוץ ללשכה המרכזית של המפלגה האלוהית במתחם ווטרגייט בניו יורק, שהיה השגרירות הראשית של גן עדן בארה"ב, לגנוב את המסטיק המהולל ולשתול מכשירי ציטוט. הפעילים הרפובליקנית צלחו במשימתם והצליחו לפרוץ למתחם (בעזרת סוס ענקי מעץ, כמובן) ואף הצליחו לשתול מספר מכשירי ציטוט (אם כי מכשירי הציטוט, שיוצרו בסין [4], התקלקלו מידית ופשוט פלטו כמות מוגזמת של ציטוטים של שבתאי צבי), אך נתפסו בדרך החוצה כאשר דילגו במסדרונות ושרו "אנחנו פרצנו לווטרגייט! אנחנו פרצנו לווטרגייט!" בעודם מפזרים עלי כותרת של ורדים מסל הומואי קטן.
על מנת לפענח את מעורבותו של הנשיא בפרשה זו מונה נציב מיוחד לחקירת המקרה, נציב זה היה ארצ'יבלד קוקס (ולא, לא אכפת לו שהשם משפחה שלו אומר זינים). קוקס גילה באופן מקרי לחלוטין בזמן שהלך לטייל בארון הפרטי של המזכירה של ניקסון עשרות קלטות שעליהם מוקלטים כל הדברים שהתרחשו במשרד הסגלגל מאז 1845, קוקס מהר חטף את הקלטות שנוגעות לניקסון וברח להתחתן עם הקלטות בלאס וגאס.
ארצ'יבאלד קוקס חזר מאוחר יותר לוושינגטון כדי שאשתו, ג'יין סילברליין קוקס, תוכל להעיד בבית משפט. כאשר חזרו הזוג לבירה הם פירסמו את הקלטות לציבור בתור ספר. הקלטות חשפו את פרצופו האמיתי של ניקסון, את השימוש המוגזם שלו בקללות (אם כי "קללות" בארה"ב הנוצרית אלה דברים כמו "בן יונה" ו"לך תסתפר"), את האנטישמיות, גזענות והשוביניזם שהוא האמין בהם וכמובן, את עצם העובדה שהוא לא שונא קומוניסטים כמו שהוא טען (!), דבר משמעותי ביותר עבור הציבור האמריקאי, שדרש את התפטרותו המיידית של הנשיא. ניקסון נאם מספר נאומים כדי להגיב למחאה נגדו שבהם אמר בין היתר "אני לא נוכל", "אני לא אתפטר" ו"אני לא קיימתי יחסי מין עם ביל קלינטון". כל האמרות הללו התגלו מאוחר יותר כשקרים, ובסופו של דבר ניקסון נאלץ להתפטר מתפקידו, ובכך הפך להיות הנשיא הראשון שעשה דבר כזה. עד היום הוא הנשיא היחיד של ארה"ב שהתפטר מתפקידו, כלומר, עד 2012, שבה אובמה יתפטר כפי שנפקד עליו לעשות. אור אלס.
הקונספירציה של ווטרגייט
הקונספירציה של ווטרגייט (ידועה גם כווטרגייטגייט) נגלתה ע"י צוות הקונספירציות המקצועי, אפריים מלגבוש וחכים אלמחמוד איבן זאוורי, זוכי פרס הספאמי על ההוכחה שעצים הם אשליה, שהוכיחו בעזרת אלגברה ליניארית כי אפילו מאחורי הקונספירציה של ווטרגייט, יש קונספירציה נוספת. במהלך ראיון למגזין המדע "100 שימושים למצות", אמר מגלבוש שניתן לראות בשם המשפחה של החוקר המיוחד, ארצ'יבלד קוקס, שאומר באנגלית "זינים", והקיצור של השם הפרטי של ריצ'רד ניקסון, דיק, שאומר באנגלית "זין" ששניהם למעשה אותו בן אדם שארגנו את התחבולה הזאתי כדי להשתלט על המין האנושי, תכנית שנכשלה, לדבריו של מגלבוש, לאחר שהציר השלישי בתכנית, והמתמודד לראשות ממשלת ישראל, יורם בולבול פלדמן, נהרג בתאונת דרכים.
חייו אחרי ההתפטרות ומותו
לאחר ההתפטרות ניסה ניקסון לשפר את תדמיתו בכך שיצא במספר אמרות כגון "אי אפשר לבטוח ביהודים", "כל הכושים האלה הם הומואים" ו"ג'ורג' בוש הולך להיות נשיא מצויין", דברים ששיפרו פלאים את תדמיתו ואיפשרו לו לחיות חיי כבוד עד אפריל, 1994, שבה חוסל ניקסון על ידי "החזית לשיחרורו של פאקמן" בעזרת חטיף שוקולד מורעל. בהלוויתו נכחו אנשי ממשל רבים, סלבריטאים אמריקאים ומירי מסיקה, שהתבלבלה וחשבה שההלוויה הייתה למעשה מכירת חיסול של H&M.
הערות שוליים
- ↑ אז לפחות בדבר אחד אנחנו מסכימים...
- ↑ הראשון היה סדאם חוסיין, שבאותה תקופה ניסה לפצוח בקריירת משחק ולזכות באוסקר והפך לדיקטטור אחרי שסרטו, "שני גברים, ארבעה ילדים מתים ודוב קואלה", זכה לביקורות קשות.
- ↑ נראה אותכם מצליחים להגות את זה.
- ↑ כאילו דה!
ראו גם
| הקודם: לונדון ג'ינסון |
דביל מועצות הברית 1968-1974 |
הבא: ג'רלד פורד |
לורד שוטפטון • ג'ון אדמס • תומאס ג'פרסון • ג'יימס מדיסון • ג'יימס מונרו • ג'ון קווינסי אדמס • אנדרו ג'קסון • מרטין ואן ביורן • ויליאם הנרי הריסון • ג'ון טיילר • ג'יימס פולק • זכארי טיילור • מילרד פילמור • פרנקלין פירס • ג'יימס ביוקנן • אברהם לינקולן • אנדרו ג'ונסון • יוליסס סימפסון גרנט • רתרפורד הייז • ג'יימס גרפילד • צ'סטר ארתור • גרובר קליבלנד • בנג'מין הריסון • גרובר קליבלנד • ויליאם מקינלי • תאודור רוזוולט • ויליאם האוורד טאפט • וודרו וילסון • וורן הרדינג • קלווין קולידג' • הרברט הובר • פרנקלין דלאנו רוזוולט • הארי טרומן • דווייט אייזנהאואר • ג'ון פיצג'רלד קנדי • לינדון ג'ונסון • ריצ'רד ניקסון • ג'רלד פורד • ג'ימי קרטר • רונלד רייגן • ג'ורג' הרברט ווקר בוש • ויליאם (ביל) קלינטון • ג'ורג' ווקר בוש • ברק חוסיין אובמה • דונלד טראמפ • ג'וב ביידן • אילון מאסק