אכילת עוגות
- "הספורט האהוב עליי"
- ~ שבתאי צבי על אכילת עוגות עוגות
- "אני שונא את הספורט הזה"
- ~ ברני על אכילת
אכילת עוגות היא ענף ספורט אולימפי חשוב מאד. אכילת עוגות היא אכילה של כמה שיותר עוגות בקצב זמן מסוים בשביל להתחרות באכילת עוגות צריך להתאמן הרבה וזהו אחד מענפי הספורט הקשים ביותר. ענף ספורט נלמד בבתי ספר אך במקום עוגות שמים דברים אחרים כמו שרפרף ועוד. כמו כל ספורט, ספורט זה מאד מסוכן ועלול לגרום לכם להיחתך בקיבה, שלשולים, פראנוית עוגות כרונית ועוד. ספורט זה הוא סוג הספורט האהוב ביותר על כבשבשים.
התפתחות הספורט
ספורט זה התפתח בשנות הקמת בית המקדש הראשון, שם הוקמו מסגדים הסוגדים לעוגת האוכמניות הקדושה. באותה תקופה הגיעו חבורה של תושבי ליכטנשטיין זועמים שחשבו שהמקדש לא נבנה בצורה טובה אז הם אכלו את כל העוגות במהירות וכך גילו את ההנאה שבספורט זה. מאוחר יותר באותו היום אנשים אלו מתו בגלל שלא עשו מתיחות לפני מפארנוית עוגות כרונית. לאחר מספר שנים ענף ספורט זה התפתח באולימפיאדת ליכטנשטיין בהנחיית עטלפי הפירות הקדושים, וזוהי בעצם גם האולימפיאדה הראשונה בתולדות ההיסטוריה הליכטנשטיינית שבה ישתתף משתתף ישראלי (שמעון פרס).
בשנת 1932 נמצאו מגילות אכילת העוגות הקדושות בים המלח, שאליהם הייתה מפה שהובילה למערה שמלאה בהירוגליפים שעליהם מצויר את אבי ביטר משתמש בספורט זה ואוכל הרבה מאד עוגות אוכמניות קדושות ולוגם קצת מהמים הקדושים ואז נלחם במפלצת הספגטי המעופפת בעזרת בעיטה סיבובית משולשת כאשר בידו עוגת אוכמניות ובידו השנייה קציץ בשר מדבר משנות ה-80. החוקרים מאד נדהמו מהתגלית ובאותו הזמן גם לא הבינו מה זה החרא הזה אז הם שרפו את המגילות וגם את המערה, ביחד עם כיתובי ההירוגליפים וגם עם הכיתוב הנ"ל "שימי המלח איה פא" שלא פוענח אף פעם. 15 שנה אחרי זה ספורט זה הפך לספורט רשמי באולימפיאדה, התריאטלון והוכתר לספורט הרשמי בליכטנשטיין.
הזירה
הזירה המסורתית שבה מתחילים את תחרות אכילת העוגות מכילה ריפוד ומזרונים עליה (כדי שאף אחד לא יפצע במהלך התחרות) שני שולחנות בגודל ממוצע ומין חוטים המקיפים את הזירה בדיוק כמו בהיאבקות. בזמן התחרות מנקים כל פעם את השולחן מחדש וגם את הבטן של הסועדים כדי שלא יקרה כאן מקרה חמור של שלשול חוץ-קיבתי וכל הדרעקלך הנ"ל ישפך על הזירה. אחרי כל סיבוב יש 5 דקות הפסקה עד שהשפוט ישרוק במשרוקיתו ויחליט על סבב שני או שלישי. על כל משתתף מונח סינר מקצועי עם סמיילי קטן וציור של דובי שעשוי מ-100% כותנה. על יד כל שולחן יש גם מיקרופון כדי לשמוע את המתחרים לועסים בקול רם יותר מה שמאד מלהיב את הקהל.
דרגות בתחום
אכלן מתחיל - בכל ענף יש את המתחיל (ה N00B בקיצור), האכלן המתחיל מנסה לזכות בחגורת האכלן המתקדם שדורש ממנו לשבור שיא של אכילה של 10 עוגות ב-5 דקות. החגורה של האכלן המתחיל היא בדרך כלל במידה SMALL אך זה תלוי אם לאכלן יש אישור רפואי המקנה עליו זכות לחגורה רחבה יותר מכיוון שהוא שמן (ולא מבחינה מקצועית).
אכלן מתקדם - הדרגה השנייה בסולם הדרגות האכלן המתקדם הוא זה ששבר את שיא אכילת העוגות הקודמת, ומתחיל לאט לאט להשמין יותר ויותר בדרך כלל משתתף בתחרויות לא רשמיות (של בתי ספר ועוד). יש כאלה שמתאמנים ברחובות ובכסף שמשיגים קונים עוד עוגות כדי להתאמן עוד. השיא שדרוש בשבילם כדי לעלות לרמת "רחב" הוא 20 עוגות ומידת החגורה היא MEDIUM.
רחב - הדרגה השלישית בסולם הדרגות האכלן בדרך כלל שמן בלי חיים החושב שהוא מתמחה בספורט אולימפי אך זהו רק תירוץ כדי לאכול עוד עוגות. כמות העוגות שהוא יכול לאכול היא מעל רמת הספירה. ומידת החגורה שלו זה אקסטרה אקסטרה אקסטרה אקסטרה לארג'.
כבשבש - הדרגה הרביעית והגבוהה ביותר, בעל מידת החגורה הגבוהה ביותר (XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXL), אם תפגשו כבשבש ברחוב עדיף לא להתקרב אליו הוא מסוכן מדי בשבילכם.
חוקים
החוקים בתחרות אכילת עוגות הם מאד מסובכים ולוקח הרבה זמן ללמוד אותם הינה כמה מהחוקים בסיסיים:
- החוק החשוב ביותר הוא שחייבים לאכול עוגות (זה לא עובד עם דברים אחרים).
- אחד החוקים החשובים ביותר הוא שאסור להכניס חיות שמתחילות באות ג' לתחרויות רשמיות לדוגמא (גרביל, גמל וגרוזינים).
- אסור להביא עוגות משלכם לתחרות כי יש כאלה שמחביאים שם נשק.
- מותר להביא נשק אך אסור להביא עוגות.