בוב הבנאי

הכרזה העברית של הסרט "בוב". בבימויו של קלינט איסטווד

בוב הבנאי (באנגלית: Bob the Builder,‏ 18 באוגוסט 1952 - 31 באוקטובר 2010) היה פועל בניין לשעבר שנולד בגארי, אינדיאנה בשם רוברט ויין ג'ונסון. הוא היה הפליט הראשון שמותו תועד בתוכנית הטלוויזיה הוותיקה "America's Most Wanted" לאחר שנדרס על ידי ניידת משטרה בשידור חי בפרק השנוי ביותר במחלוקת, עקב גובהו הנמוך והלא שגרתי, מצבו הפיזי הגרוע (הוא היה שמן מסורבל), וחוסר רצונו לציית לאוכפי חוק. אילו היה חי, למרות הוכחות רפואיות לכך שהוא היה במצב צמח למשך שארית חייו הטבעיים, הוא היה אמור להיות מואשם בשורה ארוכה של פשעים כגון קבלנות ללא רישיון, התנגדות למעצר, חוסר צניעות ציבורית ומותו והיעלמו של ג'ימי הופה, שעל פי שמועות בקרב עדי ראייה טמון בתוך הבטון של אחד הגשרים שבוב בנה לאורך מפרץ סן פרנסיסקו בשנות השבעים. חרף התנגדות רווחת ראה החוק בדבר גורם אפשרי להאשמות נגדו.

נכון למרץ 2012 נמצאת נשמתו בכור המצרף, בהמתנה ליעוד לגן העדן או לגיהנום. הדבר יהיה לסוגייה בהצבעות האלקטורליות העתידיות.

חייו ותקופותיו של "בוב": 1952 - 2010

תחילת דרכו (1952 - 1957)

רוברט ויין ג'ונסון, שכונה "בוב" בקרב חברי ילדותו הראשונים, נולד בגארי שבאינדיאנה בשנת 1952. חמש השנים הראשונות לחייו, לפי מה שבוב יכול היה לזכור בראיונו האחרון לפני מותו בטרם עת, היו השנים המהנות ביותר לחייו. פרטים על שנים אלה נותרו נדירים באופן כללי. עם זאת, לפי שמועות היה הוא חבר קרוב של מייקל ג'קסון. תגיעו למסקנות משל עצמכם לגבי המאורעות באותה העת...

רוצח חג המולד (1957 - 1970)

בוב היה בן חמש בשנת 1957 כשאביו ריצ'רד, כבאי בדימוס מכובד מניו יורק, הביא לו גרזן לחג המולד באותה שנה. לאחר שהצליח לכרות עץ בחצרם הקדמית עבור החגיגות, הפכה שמחתו במהרה לטראומה פסיכולוגית כשראה את העץ קורס על גג ביתם. העץ שיטח את הנכס כולו והרג את כל מי שהיה בתוכו. אמנם לא ניתן היה להאשימו בהריגה מחמת גילו הצעיר, אך הוא כונה מאותו היום "רוצח חג המולד" (The Christmas Killer) ונודה באופן ניכר. כעת הוא היה בודד בעולם, ובילה את ימיו בגלות לאחר אירוע מצער זה כשלמד את "אמנות הבנייה" מאת סון דזה, עד שהגיע לגיל ההתבגרות ואיש לא יכול היה לזהותו. בתקווה להשתמש בידע שצבר כדי לבנות חיים מאושרים מצרותיו, הוא הקדיש את כל כולו אך ורק ללימודיו כשאותו היום הגיע סוף סוף.

הבנייה מתחילה (שנות השבעים)

בשנת 1970 השתנו הזמנים. תרבות ההיפים שפעה בריח הסקס, חסרי הקצב היו ההרכב הפופולרי ביותר בעולם, אף יותר מישו בהתגלמותו הראשונה, וכעת היה בוב בן 18 והפך לגבר. כעת הוא כינה עצמו "בוב הבנאי", ובביטחון עצמי גבוה מתמיד ביכולותיו עזב את אינדיאנה ועבר לסן פרנסיסקו שבקליפורניה, בהתלהבות רבה להתחיל במקצועו החדש. לבסוף הוא נחשב לאחד האנשים האמידים ביותר במקצועו, זכה לתוכנית טלוויזיה משלו והרוויח סכומי שיא. בתקופה זו הכיר את אשתו ונדי; הדובדבן שבקצפת העוגה הפתגמית. השניים התחתנו במהרה, וחייו של בוב הצעיר היו טובים לשם שינוי. ואז, בתורו של העשור, הבלתי צפוי התרחש...

שלב ההריסה (1980 - 1996)

בתחילת 1980, עם הלחץ המוסף של הניסיון לחיות את החיים המושלמים, בנוסף לטראומה הפסיכולוגית שעבר בילדותו, נתפס בוב יום אחד על ידי חלק מעמיתיו לעבודה כשהוא דיבר למחפר. בוב טען שהמחפר אמר לו "לבטל את הסדרה" וש"הכל חסר תועלת". בעקבות זאת הוא הפך קטטוני, הובהל לבית החולים ואובחן כבעל סכיזופרניה. בעיות התנהגותיות נוספות במשך העשור הובילו גם לחשיפתה של צניחה יסודית להפרעה דו קוטבית. בוב נותר בטיפולים תרופתיים קשים למשך שארית חייו בעקבות אבחונים אלו. לא שהוא לקח בכלל את תרופותיו אי פעם...

במהלך 1982 כשהחמירו בעיותיו התחיל בוב להכות את אשתו באופן קבוע. בשנת 1984 הוא נעצר, הורשע ונידון למאה שעות עבודות שירות, מה שהיה מרחיק אותו מהכלא. הייתה זו אפשרותו היחידה מלבד התאבדות. בנוסף סופר לו שהיה עליו "לבקש סליחה". בוב נעצר שוב בשנת 1988 בגין חוסר צניעות ציבורית, מאחר שחשף את מבושיו בשידור חי בטלוויזיה. בעקבות זאת בוטלה גם הסדרה שלו.

כשניתנה לו הזדמנות נוספת לאחר נפילתו מהחסד, היו לו הופעות אורח שונות בתוכנית "Home Again" של בוב וילה בתחילת שנות התשעים, במערכון נשנה בשם "Bob & Bob". עם זאת, לאחר שהכה בווילה על הראש ב-1993 עם חתיכת עץ מתוך כעס יום אחד, כנראה בגין היבחרו של ביל קלינטון ודעותיו הדמוקרטיות של וילה, הוא נגרר מהסט בידי מאבטחים ונדרש שלא לחזור לעולם.

בשנת 1996 היה בוב כבר בן 44. הוא היה מרושש, שיכור, ובמצבו הנפשי הגרוע ביותר. כעת הוא צבר מספר עבירות סמים ועבירות ביתיות, ובאותה התקופה הופצו אף שמועות על פעילותו בשנות השבעים, שהוא החליף את המאפיה 'וגם' שהיה לו תפקיד בפרשת ג'ימי הופה (סביר שיש אף האומרים ש"בוב הבנאי" הוא למעשה כינוי שנתנו לו ה"קוזה נוסטרה" עצמם), 'וגם' שרישיונו לבצע בנייה באופן כללי היה פיקטיבי. ונדי מאסה בתדמית שקיבלה בעיני העולם כשקית תכסיסים מעורבת, ולאחר עשרים שנות נישואין הגישה בקשת גירושין על רקע "הבדלים בלתי מתפשרים". בחושבו שהטראומה הפסיכולוגית מעברו הייתה שורש הסיבה לכל בעיותיו, ביקש בוב עזרה. כשנדחו פניותיו התפרץ בזעם וביצע את פשעו הידוע ביותר לשמצה...

"תקרית הקומביין" ומאסרו (1996 - 2010)

בעת שנדד באזור הכפרי של קליפורניה מוקדם בבוקר ה-11 בספטמבר 1996, התגנב בוב לשטחו של אחד האיכרים המקומיים, הישר דרך מטח קליעים. כשהבחין בקומביין תבואות שחנה "כמעט בהמתנה" באמצע שדהו של האיכר, לדברי עד ראייה, הוא החל לרוץ על זה. באופן מפתיע בהתחשב במבנה גופו הקצר והשמנמן, הוא הצליח להגיע. עדי ראייה טוענים גם שבוב החל למעשה לשיר את שיר הנושא שלו בשלב זה, מה שהוסיף לאופיו הבלתי צפוי במילא. עם זאת, כולם ידעו במהרה שבוב בסך הכל "שחרר קיטור". הוא החל לדרוס את כל מה ואת כל מי שראה במשך שעה מלאה כמעט, עד שאדם אחד חייג 911. השוטרים דקרו את צמיגיו של קומביין התבואות והצליחו סוף סוף ללכוד אותו, ובעת זו הוא נשבר ובכה כתינוק. לימים נידון לחמישה מאסרי עולם ברציפות, ללא אפשרות שחרור. הוא נמלט בשנת 2010 ולבסוף הופיע ב"15 שניות בושה" של "America's Most Wanted".

בריחתו מהכלא ומותו (2010)

בערב ליל כל הקדושים שנת 2010 ביצע בוב את מילוטו הגדול מהכלא. המילוט מתועד היטב בסרט "חומות של תקווה", ששאב השראה ניכרת מבוב עצמו. עם זאת, דברים בחיים האמיתיים אינם תמיד כפי שהם נראים בסרטים, ולבסוף לא הייתה פגישת מחזור חופית בין בני גזעים מעורבים במקסיקו. במקום זאת, הדבר הלך כך: בוב בקושי היה מחוץ לכלא לשעה כשהתגלה בחדר שירותים של 7-11 בעודו בסרבלו כשהתמזמז עם אחת העובדות. בעת שהתגלה נעצרה גם העובדת על שלא דיווחה עליו לרשויות הנכונות. בעת המקרה הבחין בוב בפתח והחליט לרוץ. באופן כמעט מיידי מצא את עצמו נרדף גם ברגל וגם ברכב. הוא חשב שיצליח להגיע ושהוא היה חופשי הביתה, אך הוא נתפס בעת שהוזעקו המסוקים וכלבי התקיפה. עם זאת, הוא לא נתפס בדיוק בצורה שתוכננה. לבסוף, כפי שקבע המזל הוא מעד ונפל ממול לניידת משטרה. הנהג מעולם לא הבחין בו והתחיל לדרוס אותו, מה ששבר אותו כזרד. בוב מת מפצעיו כמעט בבת אחת, וכעת העולם בהתגלמותו המוכרת לנו נמצא בשלום. בוב היה בן 58.

הוא קבור בדיוק באותו המקום שבו מת בתור תזכורת גלוייה לעולם: אל תהיו כמו בוב. תמצצו והתעלמו מצרותיכם. שימרו על מצפון נקי, האריכו ימים, ותעשו חיל. כמו ביל.