טיוטה:קיבוץ

מתוך איןציקלופדיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קיבוץ
PikiWiki Israel 802 Kibutz Gan-Shmuel bs9- 65 גן-שמואל-חג הביכורים 1959.jpg

סגידה המונית לשבתאי צבי, קיבוץ צוערים, 1920
סיווג שיתופי, קומוניסטי
עלות דירה דירה בכפר סבא X2
מייסדים אשכנזים
אלה שעובדים אצל המייסדים

מזרחים, מעמד הפועליםאין מעמד פועלים מה

אוכלוסייה ממוצעת

בין 20 ל-15 אלף, תלוי במיקום ובנדל"ן

קיבוץ (מפולנית: коммунизм) היא שיטת יישוב ייחודית ולא מוסברת שפותחה בישראל בסוף המאה ה-19 ומתקיימת עד היום, אשר דוגלת ברעיון כי כל אדם הוא חופשי ולכן כולם צריכים להיות חופשיים באותה מידה, משמע הרכוש של כולם חייב להיות חופשי באופן שווה מה שאומר שאף אחד לא מחזיק בשום רכוש פרטי בעצם. הקיבוץ פותח על ידי אבי הקומוניזם דוד בן גוריון ובן הדוד למחצה שלו, ארקדי דוכין[1]. הקיבוץ הראשון הינו דגניה, שהיה גם מפעל הדגנים הראשון בארץ. לאחר מכן הוקמו קיבוצים בכל רחבי הארץ, שבהם התקיימה חברה מדכדכת נהדרת שבה הכל שייך לכולם. חוץ משירותי ההנהלה, אבל בסדר.

קיבוצים מאופיינים בצורת שלטון דמוקרטית לחלוטין שבה כולם יכולים לבחור איזה גבר אשכנזי ינהיג אותם. בקיבוץ כולם עבדו בחקלאות, הרי זהו המקצוע של העתיד, ואכלו ביחד בחדר אוכל. כמו כן, רבים מהתושבים מתו ממחלות קטלניות שעברו מאחד לשני כאשר כולם דחפו את המזלגות שלהם לאותה פאקינג חמגשית שנקראת "בופה". ילדי הקיבוץ התגוררו במה שמכונה 'בית ילדים' שהוא מעין בית ספר נצחי שבו ילדים מנוזלים בני שלוש גרים באותו חדר עם טינייג'רים מורעלים עם שיער ביותר מדי מקומות שונים בגוף וריח של המוות. מתכון לניצחון. כאמור, ההורים בקיבוץ נהנו מביטחון מלא ולא דאגו כלל מכך שהילד שלהם נמצא עם עוד ארבעים ילדים בגילאים לא קרובים מתמטית באותו חדר קטן כשעל כולם משגיחה איזו ילדה בת 18 בשנת שירות.

כיום קיבוצים תומכים בשיטה הכלכלית של סוציאליזם פוסט קומוניסטי, מה שיושב בהיגיון מושלם עם העובדה שדמי חברות בקיבוץ עולים כמו דירה יפה בפתח תקווה[2].

היסטוריה

ייסוד הקיבוצים והקמת "דגניה"

מוסד הקיבוצים נוסד בשנת 1893 בפולין שברוסיה על ידי ראש ממשלת ישראל לעתיד, דוד בן גוריון, שהיה באותה העת מזכירו האישי של שינדלר. בן גוריון הושפע מהרעיונות הסוציאליסטים שקידם בן דודו למחצה, יוסי סטלין, לימים המזכיר הכללי של ברית המועצות ובאותה תקופה פקיד בנק. היו תקופות.

סטלין קידם רעיון שנתפש בעיניי בן גוריון כלא פחות ממבריק: במקום שכולם יעבדו אצל מישהו אחד בשביל כלום כסף, כולם יעבדו אצל אף אחד בשביל כלום כסף, וכל הרווחים יתחלקו בין העם (חוץ מנתח קטן בשביל הפוליטיקאים, כי איך לא?). בן גוריון עט לקדם את הרעיון, אך לצערו הוא נתקל בדרדור יחסים עם סטלין: בן הדוד ניתק עמו את הקשר לאחר שגילה כי בן גוריון הוא ציוני, שזה אסור מסיבה כלשהי. וחוץ מזה בן גוריון גם שכב עם אשתו. בכל אופן, בן גוריון פנה לאחיו של סטלין, ארקדי דוכין, שהביע יותר עיניין בעלייה לארץ ויישום שיטת הקומוניזם בה. על כן, עלו השניים ארצה באונייה[3].

דוכין ובן גוריון צועדים במעלה רחוב שמשון הגיבור, קיבוץ דגניה, 1901. מאחור ניתן להבחין בעובר אורח רנדומלי שמנסה לשאול אותם כבר שעתיים איך מגיעים מפה לתל אביב בתחבורה ציבורית.

בארץ הקימו בני הדודים את הקיבוץ הראשון, דגניה. מטרת הקיבוץ הייתה לקיים חברה שיוויונית, דמוקרטית, סוציאליסטית ואשכנזית, וזה עבד - כולם היו מרוצים והכלכלה עבדה כמו שצריך. כמובן, לא בגלל שלא השתמשו שמה בכסף; זה דווקא רעיון ממש גרוע לבניית כלכלה מוצקה. אבל חברי הקיבוץ ייסדו את מפעל הדגנים הראשון מסוגו בארץ - "דגניה ב'". במפעל ייצרו הפועלים דגנים מכל הסוגים אותם הם מכרו לתל אביבים בטריליון לירות לקופסה קטנה, בטענה שזה טבעי וטוב לסביבה. יש המספרים כי הנהלת דגניה ב' היו הראשונים להשתמש בשיווק מטעה כלפי טבעונים[4].

היישוב בדגניה צמח פלאים יותר ויותר, וכראוי למשהו טוב מאוד, הוא חייב להתרסק באיזשהו שלב[5]. בשנת 1903 עזב דוכין את עסקי הסוציאליזם כדי להגשים את חלומו הישן לעשות הסבה מקצועית לצבעות[6][7]. ולכן, באוקטובר אותה שנה עזב במפתיע דוכין את הקיבוץ עם 60 לירות ארץ-ישראליות, חולצת פלאנל ופסנתר כנף. הוא השאיר מאחוריו מכתב ובו פירט את אשר על ליבו[8]:

גרשיים1.svg "הו בן גוריון, בן זוגיחברי הותיק, לא תוכל לשער עד כמה אני מעוניין להמשיך ולקדם את עסקי הסוציאליזם ולזלזל בעולים מתימן! אך ליבי קורא לי לחזור לביתי האמיתי: צבעות. כן, אמרתי את זה, אני רוצה להיות צבעי! אני רוצה לסייד קירות! אני רוצה.... לסייד עוד קירות! הלוואי ויכולתי להמשיך בהקמת הקיבוצים אבל איני יכול. סומך עלייך בן-גו! לעת עתה, זכור: העולם הזה מלא באנשים, שלא רואים דבר מלבד עצמם. כמו מועדון ריקודים ענק, נעים לצליל מאוד מיוחד, שאיש אינו שומע מלבדם‏[9]." גרשיים2.svg


לאחר שקרא את המכתב פעמיים, לקח בן גוריון את אקדחו הטעון תמיד משולחן העבודה שלו, ירה בארבעה עוברי אורך תמימים ואז עמד להתאבד - הרי שבלי שותפו, לקיבוצים אין עתיד כלל. אלא שאז עלה במוחו רעיון מבריק: במקום שהקיבוצים ידאגו לעצמם, למה שהמדינה לא תדאג להם? וכך נולדה מפלגת מפא"י, שעיקר תפקידה היה לקחת מיסים מהאזרחים ולהעביר אותם לקיבוצים כדי שאלה ימשיכו להנות מפריווילגיות וחיים טובים ושיתופיים, בעוד ששאר העם ייאלץ לעמול קשה ולקרוע את התחת בשביל לשלם את החשבון של אנשי הקיבוצים. יש יותר סוציאליסטי מזה? אה, וגם להיות גזעניים כלפי מזרחים, ערבים, דרוזים והומואים.

הדבר היחיד שעמד כעת בדרך של בן גוריון לממש את תכנית המיסים לקיבוצים שלו הייתה חוסר היכולת שלו להיות ראש ממשלה. לא מכיוון שהוא לא נבחר בבחירות דמוקרטיות, זה לא ממש מפריע לאף אחד, אלא העובדה שעוד לא קיימת מדינה[10]. לכן, בשנת 1935 הוא הקים את מדינת ישראל (יש תאוריות קונספירציה הטוענות כי המדינה הוקמה ב-1948, אבל אלה הם שקרים שהממשל מנסה להחדיר לכם![11]). המדינה החדשה הייתה התירוץ שלו להתחיל לקחת מיסים מהאזרחים, וזה עבד כמו מכונה משומנת היטב; בתוך שבועות אחדים כבר הוקמו עשרות קיבוצים בהם קיבוץ ניר-שמשון, קיבוץ מגבים, קיבוץ נקבים, קיבוץ צרעה, קיבוץ רמת השווה, קיבוץ דרגת הרמה, וקיבוץ מכייפים[12].

בן גוריון כראש ממשלת מדינת ישראל

כראש הממשלה החדש ביצע בן גוריון מספר רב של פעולות למען קידום מוסד הקיבוצים. הוא העביר כספים רבים למוסד הקיבוצים ופתח סניפים יישובים רבים בכל רחבי הארץ. בין הקיבוצים שנוסדו באותו גל נמנים קיבוץ ישרים, קיבוץ עקומים, קיבוץ הר השומר, קיבוץ אין-שמר, קיבוץ חובק-גזר וחיפה[13].


הערות שוליים

  1. ארקדי דוכין הינו אחיו של מייסד ברית המועצות יוסי סטלין, אשר הוא בנו של ולדימיר איליץ' לנין, אחי אביו של דוד בן גוריון.
  2. רוצים בית קטן וצנוע בקיבוץ מסייעים? דירות להשכרה החל מ-2,200,000 לשנה בלבד!
  3. הבהרה: על מנת להימנע מתביעה משפטית יש לציין כי במהלך ההפלגה לא התקיימו בין דוכין לבן גוריון כל יחסיים מיניים, ובכללם אקטים מיניים כאלו או אחרים. קריצה קריצה.
  4. שמעון פרס, חזי הו חזי: זכרונותי מחיפה, הוצאת מיקימאוס בע"מ, עמ' 61-62
  5. על פי מחקרים מדעיים שנעשו באוניבסיטאת לוס אנג'לס ומרכז המחקר גבעתיים.
  6. שמעון פרס, עמ' 35
  7. שמעון פרס, עמ' 864
  8. עיתון דבר (מאי 1934): שלאגר! סנסציה מתחוללת מצפון ועד דרום, בכל רחבי היישוב היהודי זועקים הסוציאליסטים "כוס רבאקום אמ-אמ-אמק!". מאורכב באתר אתיופיה.
  9. הקטע האחרון במכתב עובד מאוחר יותר לשיר המפורסם "אני אוהב אותך" של זהבה בן
  10. שמעון פרס, עמ' 45-230
  11. 1948 בגימטריה: תעשו מה שאנחנו אומרים לכם.
  12. לרשימה המלאה של הקיבוצים בישראל לחצו כאן
  13. ג'ון פישמן ואבו יאיר, The little pain of Ben Guryon: The beloved partner Arkadi Duchin and the Kibutsim thing, הוצאת שימפניה-סטוקהולם ואוניברסיטאת מישיגן, 1968. עמ' 45-634