מלחמת חרבות ברזל

From איןציקלופדיה
Jump to navigation Jump to search
  דף זה נמצא בתהליכי עבודה!
Israel road sign 302.svg
אם אתם כבר רוצים לקרוא את המשך הערך, בעיה שלכם.

מלחמת חרבות ברזל (מכונה בערבית: أين هو اثنان وسبعون؟, בתרגום לעברית: איפה השבעים ושתיים?) הוא שמו של סכסוך עבודה רחב היקף אשר התרחש בחג האהבה של שנת 2023. הסכסוך החל בעקבות הודעת שר הדתות הפלסטיני כי מספר הבתולות המיועד לכל שאהיד יקוצץ מ-72 ל-42.

שמה של המלחמה נקרא כך מפני ששני שאהידים החליטו שהם עושים חרבות (שלפו בואו נגיד את זה ככה...) ואז אבו נפחה שפך להם ברזל רותח על הזין. מכך בא השם "חרבות ברזל", אבל כולם יודעים שמדובר בעצם במלחמת דה מגוג.

רקע

ערך מורחב – ליגת העל בכדורגל
שער הכניסה לבית הזונות הפלסטיני שהוקם בעיר "תולות"

עוד בימיו הראשונים של בית הזונות הערבי הגדול, אשר נקרא "פלסטין", נקלע בעליו, יאסר ערפאת[1], לחובות כספיים גדולים עקב מחסור בנשים ערביות בעלות גוף שלם, שלא קיבל מכות מהאבא / אמא / אח / שכן או הבעל של הזונה הערבייה הממוצעת. בעקבות כך, ייסד ערפאת יחד עם אחמד שוקיירי[2] את ארגון 'פת"ח', אשר שם לו למטרה להפגיש בין לקוחותיו של ערפאת ובין זונות שלמות ובריאות ו'לפתו"ח' אותן. לאחר מאמצים מרובים השיג פת"ח כ-1948 זונות שלא קיבלו מכות בחייהם, ועוד 1967 עם מכות בטוסיק בלבד, ושיכנו אותם במחנה בשם "פליטים" שבעיר "תולות".

בהמשך יסד השייח סרסור יאסין[3] את ארגון 'החמאס' המתחרה שמטרת העל שלו היא לחמס ולטחן את זונות פלסטין, על מנת שלא יסבלו מתת-זונה. החמאס והפת"ח הינם אוייבים עקב חילוקי דעות אידאולוגיים בין הפת"ח מכי הנשים והחמאס ה'צדיקים'. ארגון החמאס המשיך בחימוס, טחינה וסיבוח של האוכלוסייה הפלסטינית במשך שנים רבות, עד להחלטת משרד הב. טחון הישראלי בשנת 2023 לסגור את החמאס לצמיתות, עקב דמיון יתר לפוסיקט.

את הרקע הנוסף למלחמה תוכלו למצוא כאן, כאן וכאן.

מהלך המלחמה

ערך מורחב – החיים בלופ

מהלך המלחמה עבור החיילים כרגע הינו חסוי והמטרות הסופיות הינן לשחרר את החטופים ולמצוא את התסרוקת המושלמת עבור אסף אמדורסקי[4]. מטרות סופיות נוספות הינן להשמיד את החמאס גלובלית ולהקים (בלי) רשות דמוקרטיה כמו שנעשה במלחמת עיראק.

עבור האזרחים של הדיקטטורה ישראל, מהלך המלחמה עבר בהתחלה כמו אוגרים בכלוב: לישון, לאכול, לראות חדשות, לבלוע את הבן שלך , לישון, לאכול, לראות חדשות, לבלוע את הבן שלך וחוזר חלילה, ועבור הילדים עברה המלחמה בנסיונות נואשים להבין מה קורה ולהציץ למחשוף הרחב של יונית לוי (בעיקר הנערים, אך לפעמים גם הנערות! מה מלחמה יכולה לעשות לאנשים...) בטלוויזיה שלצערם תמיד תפוסה על יד ההורים. לאחר כמה זמן המוסד ה"חינוכי" בית ספר החליט על פי החלטת מטרד החינוך ובראשו בני גורן שחוזרים "ללמד" (לכתוש לשרוף ולאכול כל מי שהוא לא נערות בורמזיות להם יש ערך רב בכלכלה של מטרד החינוך) החלטה זאת תפקדה בצורה נוראית וגררה 3 השפעות נוראות על ילדיי ישראל:

  • הדבקת עם ישראל כולו בטרנדים חדשים בטיקטוק;
  • שירים כגון "נדפוק את נאסרללה", "1 2 3 שא גר" "חרבו בדרבי" ו"את מי אנסת בשביעי לעשירי";
  • מורות ש"אין להן דעה פוליטית" "לא גזעניות[5]" "אוהבות את כולם בצורה שווה, אפילו את הערבושים" וכדומה.
ערך מורחב – איןטקסט:לופ

ראו גם

הערות שוליים

  1. או בשמו המלא: מוחמד יאסר עבד א-חרמן עבד א-שרלילה עבד א-ראוף ערפאת אל-תקעווד אל-קוודאדווה אבו-עמאר אל-מחבלולו אל-חוסייני
  2. או בשמו המלא: אחמד אלשק בתחת
  3. או בשמו המלא: אשך אלמקסים
  4. או בשמו המלא: א"א
  5. מורות שנתנו לצד הגזעני שלהם לפרוח במלחמה
Bouncywikilogo.gif
עבור אנשים חסרי חוש הומור, לחכמולוגים בוויקיפדיה יש ערך על יאסר ערפאת.
Bouncywikilogo.gif
עבור אנשים חסרי חוש הומור, לחכמולוגים בוויקיפדיה יש ערך על אש"ף.
Bouncywikilogo.gif
עבור אנשים חסרי חוש הומור, לחכמולוגים בוויקיפדיה יש ערך על אחמד שוקיירי.
Tzal.png מלחמת חרבות ברזל הינו חלק מין היקום הקולנועי של צה"ל, אנא תצדיעו לערך זה. Hayal tzal.png