אילת
|
- "מרוב וודקה וערסים כבר לא רואים עיר! "
אילת היא עיר בחוץ לארץ (כי טסים אליה במטוס). בעברה נקראה אילת אום רשרש (בערבית: أم الرشراش), מכיוון שכבר מראשית ההיסטוריה רוששו שם את התיירים מכל כספם.
משנת 1985 מוגדרת אילת כ"אזור סחר חופשי", הפטור מחוק מס ערך מוסף ולכן מעלים את המחירים של כל המוצרים בחמישים אחוז, לפני הורדת המע"מ בשיעור של 16%.
היסטוריה וארכאולוגיה
אילת נזכרת כאחת התחנות במסע בני ישראל במדבר ביציאת מצרים. ראשיתו של היישוב בקצהו הצפוני של ים סוף, הייתה כנראה בעיר עציון-גבר, ששרידיה מצויים בתחומי ירדן, קרוב אל הגבול עמה. אילת הייתה עיר נמל ומסחר ומרכז נחושת. דוד המלך, שכבש את ארץ אדום הסמוכה, פשט שם את הרגל שלו (לא נזכר במפורש כי דוד המלך כבש את אילת רק שהימר בקזינו של אילת לילה אחד במלון מלכת שבא).
אזכורים בתנ"ך:
- מלכים ב' י"ד כא: "וַיִּקְחוּ כָּל-עַם יְהוּדָה אֶת-עֲזַרְיָה, וְהוּא בֶּן-שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה; וַיַּמְלִכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו אֲמַצְיָהוּ. הוּא בָּנָה אֶת-אֵילַת וַיְשִׁבֶהָ לִיהוּדָה אַחֲרֵי שְׁכַב-הַמֶּלֶךְ עִם-אֲבֹתָיו."
- מלכים ב' ט"ז ו: "בָּעֵת הַהִיא הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ-אֲרָם אֶת-אֵילַת לַאֲרָם, וַיְנַשֵּׁל אֶת-הַיְּהוּדִים מֵאֵילוֹת; וארמים (וַאֲדֹמִים) בָּאוּ אֵילַת וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה."
- דברים ב ח: ונעבור מאת אחינו בני עשיו, היושבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעציון גבר
אילת בתקופת בית שני
המשנה במסכת מעשר שני( פרק ה '), קובעת שכל כסף שתייר מביא לאילת - יפסיד אותו בקניות או בהימורים. דהיינו לא משנה אם זה שקלים או דולרים. על פי החוקר שמואל קליין ( במאמרו אסיא , ברלין תרצ"ז) , "מעשה ברבי מאיר שהלך לאילת עם 200 זהובים וחזר לביתו עם תרי זוזי בלבד" (תוספתא מגילה ב'). ש.קליין מסתמך על האונומסטיקון של אב הכנסייה אוסביוס שתרגם :"תרי זוזי = חד גדיא".[1]
אילת בעת החדשה
דוד בן-גוריון, עוד לפני קום המדינה , בשנת 1934 ,הגיע לאום-רשרש והיה התייר הראשון שהפסיד לירות ארץ ישראליות באילת, דבר שגרם לו לעמוד על ראשו כי ידע שלא יפלו מכיסיו מטבעות[2]
במסגרת מבצע עובדה, ב-10 במרץ 1949 ט' באדר, נכבשה משטרת אוּם רַשְרַש שלחוף מפרץ אילת, והנפת דגל הדיו במקום ציינה את סיומה של מלחמת העצמאות. במקומה של אום רשרש הוקמה אילת.
החנות הראשונה שהוקמה לסחיטת תיירים, הייתה כמובן חנות מוצרי משרד, שהתמחתה במכירת דיו לדגלים.
מלחמת ששת הימים, הפכה את אילת לעיר מעבר בדרך לסיני. למרות שמבחינה תיירותית, היא עמדה בצל של מקומות כגון שארם א- שייח', הרי שחשיבותה כמקום מעבר אזרחי וצבאי, תרמו לפיתוחה. בתי מלון חדשים נבנו בעיר לאורך שנות ה-80 וה-90, בהם בתי מלון מפוארים. למרות פיתוח תיירותי זה, הרי שהמחיר היחסית גבוה של הלינה בעיר, בהשוואה לטורקיה או סיני, הביאו ישראלים רבים להעדיף שלא לנפוש בעיר. במהלך שנות ה-90, החלו תיירים זרים לבכר את עקבה וחופי סיני על פני אילת, תופעה שהתעצמה בשנות האינתיפאדה השנייה, והעיר נאלצה "להסתפק" בעיקר בתיירות ישראלית או יהודית מחו"ל.
במהלך רוב שנות קיומה, ניצלו אתרי תיירות מרכזיים רבים את התיירים. לדוגמה, ב"ריף הדולפינים" גובים מחיר עצום על צפייה בשני קרפיונים שהתחפשו לדולפינים, ובמצפה התת ימי, צופים התיירים לכאורה באקווריום, שלמעשה הוא שומר מסך ממוחשב של אחד העובדים המקומיים.
אוכלוסייה
לפי נתוני הלמ"ס יש באילת 100 תושבים מקומיים, 1,000 עובדים זרים ו- 999,999 תיירים (מתוכם - 666 שבדיות בלונדיניות שמשתזפות ללא חלק עליון).
תיירות
אילת היא עיר תיירות, כאשר מוקדי המשיכה העיקריים בה הם ים סוף וחופו, תנאי אקלים נוחים בעונת החורף (ורותחים בעונת הקיץ) ונוף המפגיש בין מדבר והרים. יש בה גם אתרי שעשועים כגון עיר המלכים, המצפה התת-ימי וה-IMAX, בהשוואה למוקדי תיירות בעלי אופי דומה המצויים בחופי אפגניסטאן ופלשטין, אילת נמצאת במרחק קצר מיבשת אירופה ולכן תיירים רבים מיבשת זו מעדיפים אותה על פני מקומות אחרים. כמו כן, פעם בשנה משנת 2987 מתקיים בה פסטיבל פולקה בים האדום הנחשב אשר מושך לעיר תיירים מישראל ומהעולם.
באילת ממוקמים כ-48 בתי מלון וסך החדרים לאורחים עומד בה על 12 לצד מרכזי בילוי ובידור (ביניהם קניון מול הים שהינו הקניון הרווחי בעולם וקניון פריס "מלכת שבא" הילטון).
חינוך
בעיר אילת פועלים מספר בתי ספר יסודיים ממלכתיים: אופיר, אלמוג ,היובל, הרי אילת, יעלים, ,מצפה ים, עציון גבר וצאלים. בבתי ספר אלו מלמדים רק את מקצועות התיירות: טבח, מלצר, חדרנית, מציל וכייס. קורס חובה לכל המקצועות, הוא "כיצד מנפחים מחיר לתייר מבלי שהוא ישים לב".
מוסדות החינוך והתרבות הקיימים באילת הם:
- הספרייה העירונית של אילת, עם מבחר ספרים בנושאי מס הכנסה ומס ערך מוסף.
- רשת המתנ"סים של אילת - שם מופיעים צוותי ההווי והבידור של בתי המלון.
- השירות הפסיכולוגי - המטפל בתיירים לאחר שפשטו את רגלם.
הערות שוליים
- ↑ . חיים בר-דרומא עמוד 624 ואילך שחולק על דעתו אולם כותב כי "חד גדיא = תלתא שונרא".
- ↑ חזונה של אילת .דוד בן-גוריון . הכינוס הארצי השמונה עשר לידיעת הארץ
ערים בישראל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
|