אננס
|
אזהרה! אם אתם אוכלים אננס בזמן קריאת ערך זה, הפסיקו לאכול אותו והשמידו אותו מיידית! כותב הערך ממליץ לאכול משהו יותר בריא, כמו פרינגלס. *אם האננס שלכם כתום, ייתכן ותמצאו בו ספוגים צהובים. *אם האננס שלכם כחול, ייתכן והוא מכוסה בקקי כחול. *אם האננס שלכם צהוב, ארוך, ויש לו טעם של בננה, זה תפוז. |
|
אזהרה! דף זה הוא רדיואקטיבי ולכן אסור לצפות בו. נוסו על נפשותיכם!!!!! |
- "לא! אל תאכל את זה!"
- ~ אנשים על אננס
- "האמת שזה די טעים, אם מתעלמים מהחומרים הרעילים והקליפה הגבשושית והרירית"
- "יש בזה שתי נ'"
- ~ פרופ' אלון מזרחי על אננס
אננס הוא "פרי" "טעים" שמצוי ביערות האננס של אננסיה. ידוע גם בתור בית הגידול של הספוג המצוי וכמזונו העיקרי של הגרביל הכחול. בעבר שימש כמשהו שהקריבו הבנגלדשים לפופיק הגדול.
פרי
אננס מוגדר כפרי. אבל הוא לא!!! לעיתים לאננס יש ריח של אננס, טעם של אננס, וערך כימי של אננס. מה שגורם לאננס להיות רעיל במיוחד.
הרדיואקטיביות של האננס
אננס מוגדר כפרי רעיל ורדיואקטיבי. הנה כמה מתופעות הלוואי הנגרמות מאכילת אננס:
- עלול לצמוח לכם זנב.
- הלשון שלכם תשנה צבע מוורוד לוורוד בהיר.
- תרצו לאכול עוד אננס.
- יצא לכם פיפי מהתחת.
- תפליצו.
- תפליצו שוב.
- עודד פז.
מבנה האננס
האננס מורכב מבערך 99% אננס, ו-2% עודד פז, ולכן רדיואקטיבי ומסוכן לאדם, ואין לאכול ממנו.
מבנה האננס המעובד
לעומת זאת, האננס המעובד, שנמכר בחנויות וידוע כתוספת לפיצה, הוא בעל הרכב שונה, כדי שיהיה פחות רעיל לאדם:
האננס הכחול
האננס הכחול גדל בעיקר ביערות אננס קסומים של גרבילים כחולים. הם בעצם אננסים רגילים, רק מכוסים בקקי כחול ומגעיל (הגרבילים הכחולים אוכלים לעיתים את האננסים האלו, ואז הם נזכרים שהם מלאים בחרא)
שימושים
האננס הירוק
בגלל הכוחות הגרעינים והחומר הכימי שבו, התגלה כי האננס משמש ככלי נשק קטלני, כאשר צובעים אותו בירוק. האננס הירוק נקרא רימון, ולפעמים הוא אדום. כלי הנשק הנ"ל היה שימושי בעיקר במלחמת התחת הראשונה.
האננס הימי
האננס הימי הוא פרי נדיר, שצומח מתחת לים. הוא משמש כבית גידול לספוגוס הומוסקסואלוס, והוא נדיר מאוד. אם מצאתם אננס ימי, תוכלו להחליף אותו בשתי שקיות של צ'יטוס, וסכין מתנה. (רק באיקאה)
האננס הפיצתי
האננס משמש גם כתוספת לפיצה, ומקנה לה טעם של אבוקדו, ריח של במבה, וערך כימי של דו מימן חד חמצני. מבקרי מזון מצאו ובדקו כי "האננס הורג את הפיצה". היחידה שחשבה שזה טעים הייתה ג' יפית, אבל כידוע אין לה חוש טעם, והכול מרגיש לה כמו מריחואנה.
האננס הקדוש
אנשים שמאמינים בפופיק הגדול נוהגים להקריב לו מדי שבוע אננסים. לפי האגדה, בעונת החורף אוכל הפופיק הגדול את כל האננסים בבת אחת, מה שגורם לו לפלוצים אדירים, מה שיוצר רעמים וברקים. מדענים הוכיחו כי אגדה זו מופרכת לחלוטין, בטענה שפופיק לא יכול להפליץ.
מקור השם
בעברית, האננס נקרא אננס. הוא נקרא כך מפני שאליעזר בן יהודה עסק גם בעבודה חלקית של פדופיל; באחד ממקרי האונס שלו הוא שכח לענוד משקפיים, ורק לאחר שלוש שעות הבין שהוא אונס אננס. מכאן גם משחק המילים: "אליעזר אנס אננס אנננס ומשך ב'גזר'".
באנגולית, האננס נקרא PINEAPPLE (פאינאפל). המילה מורכבת משלוש ביטויים: PIN (פין או בולבול), E (הערך הננו-אנטו-חננו-כימי-ביולוגי-פיזי לריח) ו-APPLE (תפוח). בתרגום חופשי: תפוח בניחוח בולבול.
בערבית, האננס נקרא أسبوعأسبوعبلاه (בועעבועעבלעח') על פי מלמוליו, גניחותיו, וזעקות העזרה של הערבי הראשון שאכל (ולאחר מכן הקיא למשך עשרים דקות) אננס.
טיפ
אל תאכלו אננס