הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

מתוך איןציקלופדיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו הינה כת גוף המשמש כתאגיד וארגון טרור סטטוטורי שהחל כניסוי.

רקע

בשלהי שנות ה-70, מספר שנים לאחר מלחמת העולם הלפני-ראשונה, הוחלט כי מדינת ישראל לא עושה כסף מספיק מאגרת רשות השידור, ולכן מצאה דרך טובה הרבה יותר להכניס עבור ממשלותיה כסף. במשך 20 שנה ישב על המדף מסמך טיוטה, היוזם את הצעת החוק להקמת ארגון הטרור שנקרא אז בשם הקוד "רשות השידור 2". באותם הימים מסוכן היה להסתובב בחוץ, שמא תיתקלו בהוצאה לפועל, או חס וחלילה, במקרים יותר מאיימים, בציפי שביט. במשך 20 שנה הצעת החוק לא התקדמה לשום מקום, ומדינת ישראל חיה בפחד מתמיד מארגון הטרור הראשון שנקרא אז "רשות השידור" (ועד היום שמו לא שונה), גוף שהיה במקור בית אבות לקשישים ולאחר מכן הפך למעבדות סודיות להשתלת מסרים בצופיהם של המוחים בעזרת גלים אלקטרומגנטיים בצבע שחור ולבן.

במרוצת השנים, ובשנות ה-80 בעיקר, החלו בישראל לעסוק ולתכנן את הקמת הגוף השני. בשונה מרשות השידור הראשונה, חיפשו שם קריאייטיבי מספיק לרשות השנייה, ובישיבה שכללה חציל, מסטיק בזוקה, נציג של המועצה לשלום הגרביל ומספר מועט של חברי כנסת, הוחלט לתת לרשות השנייה את השם "הרשות השנייה".

לקחו עוד 10 שנים עד שזו הוקמה.

במהלך אותם 10 שנים, התמנתה למשנה-מנכ"לית ברשות השידור הגב. אודטה גדולתבטן בורקס שוורץ, והורתה לכל עורכי הדין של הארגון לצאת ולחייב חייבים על חובות עבר. המבצע נחל הצלחה עצומה. מדי יום, בשעה 13:00, נהגו להגיע מספר עובדים של הרשות לדירה רנדומלית ברחבי הארץ עם מצת, והיו מציתים אותה. שניות לאחר מכן הגיחה משום מקום באופן קבוע ניידת שידור שהתחבאה, ובתזמון מושלם, אודטה נהגה להגיש מבזקי חדשות מיוחדים פעם ביום על שריפה בנקודה שונה ברחבי הארץ. תוך כדי שצוות הצילום התמקם בשטח, ומראיין רנדומלי היה מראיין משפחה שביתה הוצת (ברוב המקרים היה מדובר במשפחות עניות וכאלו מחוסרי טלוויזיה), התלוו אליהם 3 שוטרים שהחלו להכות את המשפחות והובילו אותם למעצר בחשד להצתה ו/או שריפה על אף שאלו לא גרמו לכך. לאחר מכן אודטה שדרגה את מבצעי החייבים, בין היתר, בעזרת השתלת ליצנים על מרקע הטלוויזיה בעזרת קריינות מאיימת שחובה לשלם את האגרה, ובכך דאגה אודטה לסגור חשבון עם כל חייב וחייב. גם על כאלו שלא היה להם טלוויזיה לא פסחו - תרמו להם טלוויזיה במהלך השתתפות בפיילוט חברתי של האח הגדול, והזוכה היה יוצא שמח וטוב לב עם טלוויזיה 5 אינץ'. לאחר מכן היו תופסים אותו ומכים אותו בעוצמה רבה בטענה שהוא מחזיק בטלוויזיה ולא משלם אגרה. ההשתתפות בריאליטי הייתה חובה על כלל אזרחי ישראל, כמו שירות בצה"ל, בערך.

בשנות ה-90, וליתר דיוק, בשנת 1993, הרשות השניה קמה, לאט לאט, ויצאה מרחם הממשלה אל אוויר העולם. האזרחים העניים ששמעו על הגזירה חששו לחייהם שמא יחטפו מכות גם מנציגי הרשות השניה, אלא שאז, הוצהר כי אין למה לדאוג - הרשות השניה, בשונה מאחותה הזקנה רשות השידור, לא אלימה, ובאה למטרות שלום[1]. במהרה החלו בהקמת הערוץ השני ובעזרת 3 זכייניות, הרשות הצליחה לתפקד ולגלגל הרבה כסף לכיסה.

שידורי הניסיון

בדומה לרשות השידור, אך בשונה ממנה, הרשות השניה נהגה לשדר בצבע. ברשות השניה הבינו שמאחר והממשלה לא תאפשר להם לגבות אגרה, הם מצאו דרך אחרת להתעשר. בתחילה הפיילוט נוסה על שישה בני אדם, בני אותה משפחה, שגרו בלב פתח תקווה, ביחד עם הכלב שלהם פלאפי וחיפושית משה רבנו אחת, הושיבו אותם על כיסא ונתנו להם לצפות בשידורי הפיילוט של ערוץ 2. בין היתר, האכילו אותם בשלל פרסומות, בעלות סלוגן קליט ובעיקר כאלו המרצדות מול העיניים. החוקר, הנס כריסטיאן שקרנסון, חוקר בכיר מאוניברסיטת גלוטן שבשווייץ, הכריז על מספר שלבים בניסוי שלדעתו חיוניים על מנת לבדוק כיצד הפרסומות מוטבעות במוחם של הצופים.

בשלב הראשון, אוספים קבוצה של בני אדם, ובפיילוט הספציפי שבו הוא נכח, היה מדובר בבני המשפחה מפתח תקווה. בשלב השני, סוגרים אותם בחדר מבודד, עם מסך טלוויזיה, מקרר וכורסא, כשאלקטרודות מחוברות למוחם ולחזהם. בשלב השלישי, משדרים אליהם מספר פרסומות, המעבירות מסרים קומוניסטיים, אובדניים וכאלו בעלי השפעה חולנית על מוח האדם על מנת לבדוק, האם מתפתח במוחם, ו/או בקרנית העין שלהם, גידול. בשלב הרביעי מנתקים את מסך הטלוויזיה ובוחנים את היכולת שלהם להתמודד ללא צפייה במרקע.

בשבועות הראשונים דיווח הפרופסור כי הצפיה כלל לא הזיקה לבני המשפחה. לאחר כשבועיים נכנס הפרופסור אל חדר הבקרה של הניסויים וגילה כי אחד מבני המשפחה שם קץ לחייו, ומיד לאחר מכן שינה את תוכניותיו ושידר לאותה המשפחה שידורי חדשות רצופים. במבזק ששודר לבני המשפחה דווח על אותו בן משפחה שהתאבד. בני המשפחה האחרים שנותרו שרדו, עד לשלב ניתוק הטלוויזיה, שבו הגידול התפשט במוחם והביא למותם של שלושה בני משפחה. השאר ניצלו בעזרת הקרנות.

הנס כריסטיאן נעצר, והרשות החלה לשדר את שידורי ערוץ 2 לקהל הרחב. פחות מ-10 שנים לאחר מכן, הרשות השנייה חטפה עוד נסיינים, ופעלה בשיטה של הפרופ' הנס, רק הפעם לגבי ערוץ 10. בשונה מהניסוי על ערוץ 2, אודטה פוטרה באמצע שנות ה-90 מתפקיד יו"ר רשות השידור, ואז בוצע ניסיון של הרשות השניה "לגנוב" את אודטה למטרות הניסוי. הפיילוט של אודטה שודר לנסיינים שעליהם נוסה שידור ערוץ 10, מה שהביא למותם המיידי, ולעליית התוכנית אודטה ולהצלחתה, ימים שיזכרו לדיראון עולם.

תדרי השידור

תדרי השידור הנם משאב מוגבל. וכשאנחנו אומרים את זה, אנחנו מתכוונים לזה שהתדרים פשוט מוגבלים. התדרים סובלים מ-100% נכות, ומקבלים קצבה מהביטוח הלאומי. לכן, אף אחד לא מעוניין לרכוש את תדרי השידור. המעטים שכן בוחרים לרכוש, הנם גופים קומוניסטיים המעוניינים בטרור ובחורבן בית שלישי, כדוגמת קשת, רשת וערוץ 10. מטרתם של הגופים הללו, היא להביא על קהל הצופים היהודי חורבן, התבוללות, שנאת אחים, שפיכות דמים, שפיכת זרע, שפיכת זרע לבטלה ושאר מרעין בישין. בין היתר, במחקרים שבוצעו באוניברסיטת אוקספורד, הופתעו החוקרים לגלות כי הצפייה בשידורי הטלוויזיה של הרשות השנייה גורמת לתחלואה בסרטן, איידס, כלבת, חזרת, שחפת, ועשויה להביא למותם בטרם עת של הצופים. עוד יותר הופתעו החוקרים לגלות כי צפייה בשידורי הטלוויזיה הישראלית גורמת לאימפוטנציה בקרב מבוגרים מעל גיל 69 וילדים מתחת לגיל 5, ובנוסף, מעלה את הסיכון להתקפי חרדה, דיכאון, אובדנות ואף לרצון עז לשרת בצבא.

הרשות השניה מפעילה בנוסף גם את שידורי הרדיו האזורי בישראל, ובכך מכחידה גם את קהל הנהגים. מטרות הרייטינג של הרשות אינן עוצרות כשמדובר בבריאות הציבור, שכן - זה לא מעניין אותה. בין היתר הרשות מפקחת על התחנות הפופולאריות והמוכרות 103FM, המשדרת מדי שבוע את נתן זהבי, את 102FM שהייתה תחנה מצוינת והתקלקלה במשך הזמן, את Eco 99 fm שאף אחד לא באמת אוהב כי היא נשמעת כמו גלגלצ ואת התחנה שמיועדת לעולי מדינות מזרח, 91FM - רדיו מזרחי אמיתי. ע"פ מחקרים שבוצעו הרבה אנשים מעדיפים להאזין לקללות של נתן זהבי או למוסיקה ים תיכונית עם אליקו, מאשר למוזיקה הגלגלצית של רדיו 99. כמו כן, שיעורי ההתאבדות בקרב המאזינים גבוהה בשונה מהמאזינים האחרים שנמצאים במקומות נידחים בארץ, כמו המאזינים של רדיו חיפה, שהם בעיקר מתים כתוצאה מסרטן הריאות.

הערות שוליים

  1. הרשות השניה הוכרה אך ורק על ידי האיחוד האירופי כארגון טרור. שלוש שנים לאחר מכן, בהחלטת ישיבה של האיחוד, הוחלט להוציא אותה מרשימת ארגוני הטרור. האו"ם מעולם לא הכיר בה באופן פורמלי כארגון טרור, על אף הניסיונות שלה להכחיד את צופיה התמימים בעזרת מסרים אכזריים למען שלום ואהבה ושאר המסרים הקומוניסטיים והסמי-אירוטים שנהגה לשדר

ראו גם