בדיחות קקי-פיפי
| בדיחות קקי-פיפי | ||
 שלום אסייג (מימין) מפיץ את המחלה בצעירותו | ||
| משפחה | משפחת הבדיחות | |
| תת-משפחה | משפחת הבדיחות הלא-מצחיקות | |
| שם מדעי | הלצות צואה | |
| תפוצה | ילדים בני 12 שכותבים באיןציקלופדיה | |
| סימפטומים |
המחשבה שבדיחות הכוללות את המילים "חרא" או "פיפי" הן מצחיקות | |
| אחוז תמותה |
102% | |
| אחוז הידבקות |
104% | |
| מספר הקורבנות |
אנשים שקוראים אתרי ויקי-פרודיה |
|
בדיחות קקי-פיפי (בשפת ההמונים היומיומית: הלצות צואה ושתן. השם נגזר מן המושג המדעי להפרשות "קקי" ו"פיפי") הן קבוצה של בדיחות-נגיפיות המדביקות ערכי איןציקלופדיה, לרוב על ידי נשאים בגילאי 12 שחושבים שהם נורא בוגרים בגלל שהם לומדים לבר מצווה. הבדיחות, אשר לרוב עוסקות במושגים כמו חרא, שתינה או גם וגם, נחשבות למכה קשה בערכי ויקי-פרודיה אשר, במקרים קיצוניים, נוצרים ערכים שלמים כדוגמת "לחרבן"[1].
התפתחות הנגע
הבדיחה הראשונה ממשפחת בדיחות זו נוצרה ככל הנראה אי שם בשנת תשמ"ט בטירת הכרמל. ילד צעיר, שנודע בכינויו מיני בעקבות מכנסיו המעוצבים, מצא בחצר גן הילדים שבו התחנך פיסת קקי של חתול בארגז החול. באותו הרגע חיידקים מתוך הקקי התערבבו עם זיעתו של מיני ויצרו מוטציה גנטית שנכנסה אל תוך מוחו והתיישבה כגידול על האזור אשר אחראי על חוש ההומור[2]. באותו הרגע, תוך פרץ עז של אדרנלין וזיקה דתית לאסלאם, מיני החל להשתגע וחוש ההומור הבריטי המשובח שלו נחנק תחת זרועות הגידול החדש. במקום זאת, מיני החל לצחוק מכל אזכור קטן של הפרשות חוץ-גופיות[3].
משום שבאותה תקופה בטירת הכרמל גני ילדים היו למעשה מורכבים מערימה גדולה של ילדים שיושבים אחד על השני וגננות אשר מכות אותם בספרי תנ"ך, ההיגיינה הכללית במקום לא הייתה גבוהה במיוחד[4][5]. כתוצאה מכך, תהליך ההדבקה היה מהיר במיוחד ועוד באותו יום כל ילדי אותו גן, כלומר 17,983 ילדים בני 3-6, היו נשאים של הבדיחה, והחלו להפיץ את ההומור הירוד[6]. ומה לגבי מיני? הוא ניצל את היותו האדם הראשון שנדבק בבדיחה כדי לפתח את הז'אנר, ובבגרותו הפך בזכות הגידול לקומיקאי המוכר שלום אסייג[7].
איןציקלופדיה
המחלה הייתה לבלתי-מזיקה בעליל כל עוד נשמרה הרחק מקהל בעלי חוש ההומור הבריא, בעיקר בקרב בתי ספר יסודיים ובתי שימוש צבאיים. עם זאת, שנת 2000 הביאה עמה את הנורא מכל: האינטרנט. כל אותם ילדים שבדיוק סיימו יסודי למרות שמנטלית הם לא אמורים עדיין הגיעו לכדי מצב שהם מסוגלים לחשוף את הגיגי ההומור הירוד שלהם לכלל העולם, בעיקר דרך אתרים המותרים לעריכה על ידי כל אדם באשר הוא אדם.
בשנת 2005 הגיעה המחלה להתפשטות שיא. ילדים התרוצצו ברחבי האינטרנט כחיות שיכורות מכוח, ופיזרו לכל עבר בדיחות מפגרות לחלוטין כגון "הידעתם? שמעון פרס עשה את הקקי הכי גדול בהיסטוריה ולכן הוא נקרא פרס, מלשון פרחחחצסס". ולפני שמישהו הבין מה קורה, אותם נשאי המחלה הגיעו אל האתר האולטימטיבי לפיזור מסיבי של בדיחות קקי-פיפי: איןציקלופדיה.
האתר, שהוקם ממש מספר שבועות קודם לכן, הותקף באכזריות על ידי נושאי המחלה: ערכים רבים ומפגרים נוצרו, בהם מפגעים ארוכי טווח ולא מצחיקים בעליל כדוגמת חרא, פיפי, לחרבן, שירותים, קקי, ג. יפית וקקי פיפי קקי פיפי זין. ילדים בני 12 בכל מקום, כל הזמן.
אותם נשאי מחלה המשיכו לפזר את בדיחותיהם ברחבי האתר במשך שנים. היו שנים בהן מפעילים רבים היו פעילים, ובירוקרטים רבים נשלחו להילחם במפגע התברואתי. אך הכוחות נחלשו, ולבסוף כמו כל אדם עם ALS, גם האתר כמעט ננטש לחלוטין והבדיחות השתלטו על האתר. כיום ניתן למצוא בדיחות קקי-פיפי כמעט בכל הערכים, ועכשיו סלחו לי, אני צריך ללכת לחרבן.
שירותים בצה"ל
- ערך מורחב – שירות בצה"ל
ישנו מקרה חריג של המחלה כאשר לעיתים ההומור הירוד נשמר במוחו של האדם אשר היה נשא בעברו, ומתחבא באחורי מוחו (כן, אחורי. יענו בדיחת קקי-פיפי). המחלה נשכחת מעט בבגרותו של אותו אדם, אך ברגעים קיצוניים של חולשה המוריסטית הבדיחות פורצות החוצה באופן פתאומי וכמעט לא מודע. על פי מחקר שערך מני ממטרה בשיתוף עם עיריית חיפה ונאס"א, עולה המסקנה כי 99% מהאנשים הנושאים פיסה מהמחלה בבגרותם "משפריצים" בפתאומיות בדיחות קקי-פיפי בעת שירותם בצה"ל, ובפרט כאשר הם מוצאים את עצמם אוחזים בטוש בלתי מחיק בתוך תא שירותים בבקו"ם.
רבים ניסו להבין את התופעה המשונה. הפרופסור והחוקר הימי שימי תבורי טוען במחקרו "האם קקי זה מצחיק?" כי שילוב התנאים הסניטריים הנמוכים בצבא, הקלות שבה אפשר לכתוב על קירות תא השירותים והסיטואציה הייחודית שבה אדם נמצא בין ארבע קירות ועל אסלה - הוא המתכון להתפרצות של בדיחות קקי-פיפי[8]. לעומתו, הפסיכואנליסט אסי עזר טוען דווקא שמשום שבטירונות הקקי הוא מוטיב מרכזי בשירות, החשיבות שלו במוחו של החייל הממוצע גורמת לגירוי של המחלה, המייצרת במהירות בדיחות קקי-פיפי מטומטמות[9].
בדיחות קקי-פיפי צהליו"ת
אם נתקלתם בשירותים צבאיים באחת או יותר מהבדיחות הבאות, בשום פנים ואופן אל תתיישבו על האסלה (בכל אופן אל תתיישבו עליה אבל עכשיו במיוחד) ופנו מיד לייעוץ רפואי: ייתכן ואתם נדבקתם בבדיחות קקי-פיפי:
- "אוי לא החייל המסכן / תפס את הרס"ר מחרבן"
- "גייסו אותו לצבא / הוא רצה לצנחנים / שלחו אותו לגולני / עכשיו הוא מחרבן בתחתונים"
- "הבוץ שעל המיטה שלך הוא לא בוץ"
- "תשתין ישר לתוך החור / אחרת ממה יכינו מחר לימונדה"
דרכי טיפול
|
שימו לב: חלק זה בערך הוא ליודעי דבר אם אתם לא יודעים את הדבר, חה! |
בעבר אנשי רפואה הניחו כי פשוט אין דרך לטפל במחלה ואנשים שנדבקו פשוט יסבלו מהומור רדוד ומגעיל. עם זאת, בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בעיניין: הרופא ומתנגד זכויות האדם יוזף גבלס מצא תרופה למחלה - צפייה שלא ברצון בסרטי מונטי פייתון. הסרטים, הכוללים הומור קקי-פיפי אבל בצורה מחוכמת ומצחיקה, ידועים ביכולותיהם לפתח חוש הומור ייחודי אצל הצופים, המתבטא בעיקר באזכורים (רפרנסים) חוזרים ונשנים למערכוני הקבוצה גם כשהם לא קשורים כלל לסיטואציה[10].
הדוקטור לרפואת ביניים בימי הרנסאנס, זהר ארגוב, טוען בספרו "קקי פיפי קקי פיפי זין" כי אם הטיפול במחלה לא עובד עד לגיל מאוחר ואדם ממשיך לספר בדיחות קקי-פיפי גם לאחר גיל 30, מוטב פשוט להרוג אותו[11][12]. בשנת 2019, שר הבריאות שי נוסיה מונגול והנשיא רובי ריבלין הכריזו כי רשמית, מותר להרוג אדם המספר בדיחות קקי-פיפי מעל גיל 30.[13] מאז נרצחו חמישה אנשים בהקשר זה, חני נחמיאס[14], סדאם חוסיין[15], ליאור שליין[16], תום אהרון[17] ויובל המבולבל[18].
הערות שוליים
- ↑ מיקי בוגנים, בדיחות קקי-פיפי: איך מטפלים ומתי צריך פשוט להתאבד, (2007), הוצאת בוגנים בע"מ, עמ' 3-8
- ↑ מיקי בוגנים, עמ' 12
- ↑ מיקי בוגנים (2007), עמ' 15
- ↑ מיקי בוגנים (2007), עמ' 51-52
- ↑ מנסור אבס, لدي سجادة ونرجيلة وبيتا هنا (1998), הוצאת הג'יהאד האיסלמי, עמ' 33
- ↑ מנסור אבס (1998), עמ' 28
- ↑ שלום אסייג - ביוגרפיה באתר קח עבד, תשמור אותו לעצמך
- ↑ שימי תבורי, האם קקי זה מצחיק? אוניברסיטת אוקספורד ועיריית חיפה, עמ' 2-54
- ↑ אסי עזר, אני ורותם סלע לא אותו אדם הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 44-75
- ↑ מיקי בוגנים (2007), עמ' 85
- ↑ זהב ארגוב, קקי פיפי זין קקי זין (2018), הוצאת כאן 11, עמ' 39-41
- ↑ מיקי בוגנים (2007), עמ' 68
- ↑ שר הבריאות אישר לרצוח מספרי בדיחות קקי-פיפי מעל גיל שלושים; איל קיציס, אנחנו בדרך, באתר החדשות
- ↑ רביב דרוקר, חני נחמיאס נרצחה, אלפים רוקדים בכיכר, באתר כיכר השבת, 2-12-2019
- ↑ חסן נסראללה, סדאם חוסיין נרצח על ידי מתנקש לאחר שסיפר בדיחת קקי-פיפי, האתר הרשמי של חיזבאללה.
- ↑ ליאור שליין נורה בראשו בזמן שידור של גב האומה, או שהוא נורה בגבו בזמן שידור של ראש האומה? באתר כלכליסט
- ↑ תום אהרון, סוף סוף הגעתי לגן העדן של התמנים! אה, לא זו ירוחם, הוצאת ממשלת תימן, עמ' 1003 (פרק 5: מתתי).
- ↑ הבלבול גובר: מי ירה ביובל?, כתבה של בן כספית באתר מט"ח
גילוי נאות: ערך איןציקלופדי זה מזכיר ערך מאיןציקלופדיה או מספר ערכים מאיןציקלופדיה. איןציקלופדיה היא מיזם של איןציקלופדיה. רגע מה?