לחרבן

מתוך איןציקלופדיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


לחרבן היא מחלת עכוז ידועה, שנגרמת כתוצאה מצפייה ישירה בתוכנית עם רפי רשף. המחלה גורמת לחרא בלבן. רבים מהאנשים הלוקים במחלה עוברים אותה בשלום לאחר טיפול נמרץ, אך אם ישנן מחלות רקע כגון: סוכרת, לחץ דם גבוה, אסתמה, עצירות, שלשול, סלמונלה, קורונה וכדומה, אשר עלולות לגרום למוות פתאומי אצל החולה.

התפתחות המחלה למגפה

המזון האידאלי המועדף עבור החולים בלחרבן

חיידק המחלה, רפי רשף, הוא ללא ספק מוטציה של ציפי שביט וקוף. החיידק התערבב עם חיידקים שונים, והדביק לראשונה את תת הזן של ההיפופוטם, רני רהב. בעקבות הקרבה המסיבית של היפופוטמי רני רהב לשגרירויות איי מרשל בישראל, הצליח הנגיף לחדור החוצה מגופו הסתום (לא שכלית, מנטלית) של רני רהב אל שומר הראש האישי של שגריר איי מרשל בארץ, קורקולקולוס מאלפון ואן-שטריכזנבורג, או בקיצור עמנואל. עמנואל ככל הנראה נדבק כשהאכיל את רני רהב המחמד של השגריר, וזה היה חולה בחיידק. כעת החיידק כבר נמצא בתוך גופו של האדם, והוא החל להתרבות בתוך קיבתו של עמנואל. זה הצליח להדביק עוד חמש מאות שלושים ואחת עובדי ציבור שפגש בכנס "עובדי ציבור - איי מרשל וישראל" שנערך ממש באותו היום. כל אחד מעובדי הציבור האלה לא הדביק הרבה אנשים, מכיוון שעובדי ציבור הם אנשים עצובים שאין להם חברים והם לא פוגשים אף אחד חוץ מניירת. אף על פי כן, עובד אחד שנדבק הצליח להדביק עוד שני מיליון אנשים מרחבי העולם. איך אתם שואלים? אז הסתבר שאותו אדם עובד בביטוח לאומי, ובגלל התורים האינסופיים שיש בכל סניף, המוני אנשים נדבקו והדביקו, חלקם הגדול עולים מחו"ל או שפני סלע, מה שהגביר את הצורך במראות חמודים - וכך כמיליון וחצי איש נוספים נדבקו כשליטפו את שפני הסלע. מפה לשם ולסין ובכל העולם מיליארד וחמשה עשר מיליון איש ישבו מעל אסלותיהם (במקרה של תת היבשת הודו ישבו מעל שום דבר וניגבו עם היד) וחירבנו את הנשמה. המחלה נבלמה לבסוף בזכות חיסון עדר (ראו בויקיפדיה [איכסאיכסאיכסאיכסאיכס]: חיסון עדר) שנוצר, במפתיע, בקהילת הזקנים. מסתבר שצפייה ממושכת של קהילה כה גדולה ברפי רשף מדי ערב גורמת לגוף לייצר עמידות מפני כל המחלות שמפיץ החיידק.

המצאת החיסון

לאחר שהמחלה נבלמה משמעותית על ידי קהילת הזקנים בעולם (סופר סבא מכה שנית!) התפנו כל מדעני העולם לחפש חיסון לנגיף הארור. טובי המדענים מכל העולם התיישבו בחדר אחד: לי וונג ואן מסין, ולידימיר פרינייט מרוסיה, ריצ'י קליזמור מארצות הברית, מהאטמה רג'אש קארטושי מהודו, חורחה וחוליו חוניירו מארגנטינה, דאצ' אנד סונס מפולין, יוני עזריה מישראל ופרנסואה דה לה פארטרננה מצרפת. הבעיה הייתה שיוני עזריה הישראלי היה חולה בנגיף, וכל המדענים הלכו פייפן. אך אז, כמה סטודנטים לרפואה מאוניברסיטאת בר אילן התיישבו בחדר אחד, ולאחר שבוע הצליחו למצוא חיסון למחלה! בראיון מאוחר יותר סיפר אחד הסטודנטים כי "לבושים בציוד מגן היינו, ומחינו ליחה וזיעה של אנשים זקנים שצפו הרבה ברפי רשף. שישה מתוך עשרים האנשים שאיתם עבדנו מתו כתוצאה מצפייה מסיבית בקפלי שומן האלה שיש לזקנים בגב. נו המגעיל הזה. אף פעם לא ראית זקן בבריכת שחייה?". אם כך, תוך שבוע מה שנשאר מהסטודנטים אחוזי התראומה ייצר מאה מיליון מנות של חיסון עבור כל החולים במחלה.

המפיץ העיקרי של המחלה, תת הזן של ההיפופוטם, רני רהב.

סימפטומים

המחלה עלולה להיות קשה ומצערת, אך בזכות החיסון כיום רוב האנשים שחולים במחלה לא מתים. מרגע ההדבקה לוקח משהו כמו שבע שעות עד שהמחלה מתפרצת, זאת משום ששבע שעות זה הזמן שלוקח לרפי רשף להגות מילה. כשהחלה מתפרצת ניתן להתבלבל ולחשוב שפשוט צריך לשירותים, מכיוון שמרגישים את הדברים הרגילים שקורים כשצריך לשירותים: לחץ דם גבוה, שיעול, מחנק, הזיות, פחד ממים, חרא צבעוני מרוח על הקירות ושתייה מרובה של אלכוהול לא מזוקק. בערך מה שמרגישים כשיש קקי. אבל אז לפתע מרגישים צורך עז לשבת על האסלה תוך צפייה במרתון פרקי "אינטימי עם רפי רשף". תוך עשר דקות מתחילת הצפייה חווים הלוקים מכת שינה חזקה, וכשהם מתעוררים יש להם למור על הראש ששר הבא נגילה. אם זה קורה לכם - תזמינו אמבולנס, כי יש לכם לחרבן. לאחר טיפול ראשוני וקבלת החיסון המערכת החיסונית מתייצבת יחסית, אך עדיין החולים עלולים לסבול משבע עד אחת עשרה מהתסמינים הבאים:

  • צואה מוגברת (כמעט תמיד)
  • קור
  • חוסר תיאבון
  • זיקה למי שופכין
  • הזיות
  • פחד ממים
  • כלבת
  • צפייה מסיבית ברפי רשף
  • קורונה
  • להקריא בלופים את עשרת הדיברות ובכל פעם שמגיעים ל'לא תנאף' להרביץ למנקה
  • היאחזות במיטה
  • חום
  • שיעול
  • מחנק
  • בנייה של גורדי שחקים
  • הפיכה איטית וכואבת לרני רהב (כמעט תמיד)

טיפול במחלה

הטיפול הראשוני שניתן לאדם הסובל מהמחלה הוא אילוץ של החולה לאכול חרא של כלבים, מכיוון שזה מנטרל את היכולת של המחלה לפגוע בסובבים את החולה (מצד שני זה הורס את רקמות המוח של החולה אבל העיקר שנהג האמבולנס לא יצטרך חס וחלילה לחרבן). לאחר מכן החולה מבוהל אל בית החולים (לרוב באמצעות קריאת "ווה!" מאחורי גבו של החולה עד להגעה לביה"ח) במהירות הבזק, אינטרנט מהיר וזול! שם ניתן לו החיסון, שמוזרק אל תוך פי הטבעת שלו. החיסון עוצר את הדימום מפי הטבעת וגורם למחלה לא להיות קטלנית, אך לא מנטרל אותה לחלוטין. אם החולה סובל מסוכרת, לחץ דם, אסתמה, עצירות, שלשול, סלמונלה, פררצצצץ או מחלה זיהומית אחרת, יש לזרוק אותו לנהר מלא תנינים במיידי כי אין לו סיכוי. אם הוא לא חולה באף אחת מהמחלות הללו, ניתן לטפל בו לטווח הארוך, ולבסוף הוא מפתח חסינות עצמאית. סוף טוב - הכל טוב. לילה טוב ילדים!...

קישורים חיצוניים

  1. האתר הרשמי של ארגון משרד הבריאות שמורה מה לעשות במקרה ונפגעת מלחרבן

ראו גם

  1. רני רהב
  2. עשר דרכים להפליץ בציבור בלי שאף אחד יידע