מרכז רון ורדי

מתוך איןציקלופדיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"מצטערת, אני לא מבינה בדברים כאלה"
~ הנסיכה לימור לבנת על מרכז רון ורדי


"אבל הכי מכולם, מרכז רון ורדי היה ההתמכרות הכי קשה שלי"
~אסי דיין בספרו "סקס, סמים וצ'ה צ'ה צ'ה"


"מרכז רון הוא למעשה הסיבה למפלתי"
~ מאיר ניצן על מרכז רון ורדי


מרכז רון ורדי לילדים חנונים (La Mercaz da Reon Vardie. ידוע גם בכינויו "מכון רון", "המועצה" ו"מפלגת מנזר") הוא ארגון מחתרתי שהוקם בשנת 1973 על ידי פעילי המפלגה הקומוניסטית לאחר סיום המלחמה, במטרה להפיל את שלטונו הטוטאליטרי של העריץ מאיר ניצן. כיום הפך המרכז למפלגה בממשלת ישראל, הקוראת להדחתו המיידית של "מאיר צ'אוצ'סקו ניצן הזבל הרקוב", ומכאן גזור שמה - מנז"ר.

רקע היסטורי

בשנת 1973, לקראת סיום מלחמת יום הכיפורים, עלה מאיר צ'אוצ'סקו ניצן לכס המלוכה של נסיכות ראשון לציון.

מלכה הקודם של הנסיכות היה בני-תשע – מלך טוב שהיה נוהג לחלק בננות להמונים, ולכן היה אהוד במיוחד בקרב העדה התימנית בעם. המלך הודח מכיסאו ע"י מאיר ניצן בסוף המלחמה, כאשר ניצן כרת ברית עם ממלכת חולון, וכך כבשו יחדיו את ראשון לציון.

בתו של בני-תשע, נעמה, לא הסכימה לקבל את רוע הגזרה והחליטה להחזיר לאביה את כס המלכות, כדי שבבוא היום תוכל לעלות היא על כיסא המלך, ולאכול בננות כאוות נפשה.

עם הזמן עברה המחתרת לאזור נקי, מסודר יותר ובקלות דעת בנו בניין המושך את תשומת לבם של אנשים כפי שהמבורגר מושך את תשומת לבו של אבי ביטר

היווסדו של המרכז

כאשר אביה לא הצליח להיכנס לארמונו של מאיר ניצן, הבינה נעמה שהדבר הטבעי לעשות הוא לפתוח מרכז לילדים חנונים, אשר בבוא היום ישנה את שמו ל"מרכז רון לילדים חנונים".

לכן הלכה לבית הספר חביב, וביקשה אישור לקיים חוגי אחר-הצהריים לילדים מחוננים בתוך גבולות בית הספר. מנהלת בית הספר דאז, יולי תמיר, לא אישרה לפתוח את המרכז, עד אשר קיבלה שוחד של שק בננות מידי נעמה (ע"פ פרסומים זרים).

הוחלט שמשכנו של המרכז יהיה בחדר אפלולי במרתף בית הספר, חדר אשר לימים ייקרא "חדר הדגמים".

נעמה שכרה שלושה שכירי חרב: איתי "המשסף", זיוה "המחסלת" ואליענה "המועכת". שלושת אלה מלווים את המרכז עד היום, אך כיום נקראים מדריכים. איתי המשסף פרש מהמרכס ואותו החליף עופר "השובב". כמו כן גם זיוה פרשה. כולם היו עצובים כי עצב זה לא חתול

אליענה "המועכת" אלמוג.

פעילותיו המחתרתיות של המרכז

משראתה נעמה שתוכניתה אינה עובדת, החליטה לשנות את זמן הפעילות לשעות הלימודים, על מנת למשוך קבוצה גדולה של ילדים שלא רוצים ללמוד בבתי הספר הרגילים וללכת לעבוד כמלצרים בארומה.

חיסולו של יעקב אלפרון

ב-4 במאי 1982 הוציאה נעמה את תלמידיה למבצע חיסול של מאיר ניצן במסווה של חגיגות יום העצמאות המאה של ראשון לציון. הקבוצה, המנתה עשרים ושלושה וחצי תלמידים, ובראשה נעמה, התקדמה לעבר הארמון של המלך ניצן ברובי קלצ'ניקוב שלופים. נדף מהם ריח חריף של בננות, וכך הקיש המאבטח הסמוי של ניצן, יעקב (ג'ק) אלפרון, שמדובר בנסיון התנקשות. הוא הסתער במשרוקית שלופה אל האספסוף הזועם, אך נהרג כשחצה את הכביש ולא הסתכל ימינה ושמאלה.

כאשר המשיכו לרוץ לעבר הארמון, לא עברו את הבדיקה של המאבטח הרוסי. הוא ביקש מהם בנימוס לעבור שוב בתוך גלאי המתכות, אך הם סירבו וחזרו לבית הספר חביב בדכדוך.

נסיון ההתנקשות השני

חברת המאפיה ג'ודי, הוגת "מחשברון".

נעמה לא התייאשה, ובעזרת חברת המאפיה הבריטית ג'ודי, החליטה לנסות להרוג את ניצן בדרכים מקוריות יותר.

במשך חודשים רבים עמלו התלמידים של המרכז ביחד עם ג'ודי, עד שלבסוף גיבשו שם לניסיון ההתנקשות השני. הוחלט ששמו של הניסיון יהיה מַחְשֳבְרוֹן, צירוף שנון במיוחד של המלים "מח" ו"שברון".

המבצע היה בשיתוף עם המוסד, וכך יכול היה המרכז להשיג מידע מודיעיני רגיש, כגון כמה סוכר אוהב ניצן בקפה שלו בבוקר, והיכן בדיוק ממוקמים חדרי הנוחיות בארמון.

בבוקר ה-5 במאי 1982 יצאה קבוצת תלמידים מובחרת להניח מוקשי טורפדו של חיל הים על קירות הארמון, במטרה לפוצצו. התכנית הייתה להפעיל את פצצות הקומנדו משלט-רחוק המופעל ע"י טכנולוגיית השן-הכחולה. לאכזבתה של ג'ודי, התברר שקנתה פצצות טורפדו לא-עמידות-במים בשוק של הערבים ביפו, ולכן לא יכלו הפצצות להתפוצץ.

ג'ודי שקעה במרה שחורה, והחליטה לפרוש מלימודיה באקדמיית המאפיה הבריטית, ולהשתקע בלימודי מחשבים והלכה.

הפלישה הנס ציונית למכון רון

בשנת מזה 'כפת לי, החליטה הקייסרות הנס ציונית מנס ציונה לשלוח חבורת מחבלים רומאים למכון רון, הנקראו הנס ציונים המקוריים. לאחר כמה זמן האימפריה הנס ציונית שילחה רוצח שכיר ממקום מסויים (אני לא זוכר... אולי באר יעקב או משהו בסביבה) שידסקס בנושאי קיום ,על אנימה יפנית והשמדת האל.

הכניסה לזירה הפוליטית

ב-11 בספטמבר 2001 החליט איתי "המשסף" להיכנס לזירה הפוליטית, ולהפוך את מרכז רון למפלגה לכל-דבר. הדבר נעשה ללא ידיעתה של נעמה, כי עסקה באותו זמן בקשרים מפוקפקים על פעילי אל-קעידה. משחזרה נעמה לארץ ב-12 לחודש באותה שנה מאפגניסטן, כעסה מאד על המעשה הפזיז של איתי, והחליטה לפרוש מהמרכז. דבר עזיבתה עורר גלים של פחד בקרב תלמידי המרכז, ולכן הלכו לישון מוקדם מהרגיל באותו יום.

סמל המרכז. גם כאן ניכר כשרונו הספרותי יוצא הדופן של איתי - המילה חשו"ב היא ראשי תיבות של חרא של ונדליזם בארץ.

איתי קרא למפלגה הטרייה בשם "מפלגת המנז"ר – מאיר ניצן זבל רקוב". בשמה של המפלגה ניכר כשרונו המבוזבז של איתי בספרות מודרנית, לכן זכתה המפלגה למחמאות רבות בספר "סקס, סמים וצ'ה-צ'ה-צ'ה" של אסי דיין או בשמו הספרותי אסי כהן.

המצע של המפלגה התבסס על הדחתו של מאיר ניצן מהשלטון והעברת ראשון לציון לשלטון חבר-העמים. המפלגה לא עברה את אחוז החסימה, שכן היחיד שהצביע בבחירות היה מאיר ניצן בעצמו, כי רק הוא היה אמיץ מספיק להיכנס לקלפי.

השומן המנהלי

שמועות וקונספירציות רבות העוברות במכון כבר שנים, מספרות על שליטתו המנהלית והסודית של הסר מיקי בוגנים והשפעתו על המינהל הנוכחי.

ראו גם