אנרכיזם
 |ערך זה הוא אנרכיסט! נא לא:
תודה, ויליאם גודווין. |
- "אנרכיה היא לעניים."
- ~ ביבי נתניהו על אנרכיה
- "אם אין לחם - תאכלו עוגייה!"
- ~ עוגיפלצת על רעב
אנרכיזם הוא מושג כללי המתאר רצון לגרימת תוהו ובוהו והפלת הממשלה וכלל הפוליטיקה מגוון פילוסופיות פוליטיות התומכות בביטול ההיררכיה החברתית.
בהתאם לעקרונות האנרכיזם, לכל מערכת חברה היררכית תהיה השפעה שלילית על האדם תחת סמכותה ואף תגרום לו למרוד בה. כמו כן, יש באנרכיזם משום התנגדות קשה לקפיטליזם, כיוון שבעיניו הוא יוצר ניצול כלכלי, דהיינו, אם אתה אדם עשיר שמאמין בקפיטליזם, זאת אומרת שאתה עבד של הכסף.
החברה האנרכיסטית
בעוד ההתנגדות למוסדות כופים ולהיררכיה חברתית היא מאפיין עיקרי של כל סוגי האנרכיזם, לאנרכיזם יש גם חזון חיובי לגבי תפקוד מוצלח של חברה אנרכיסטית. זאת אומרת, האנרכיסטים סבורים שהעולם יהיה מקום טוב יותר,אם הבלאגן האנרכיסטי יתרוצץ ברחבי תבל בזכות חוסר ההיררכיה, כולם יהיו שווים וחופשיים. סוגיה מפורסמת בחברה האנרכיסטית היא האם להשתמש באלימות כהגנה על חברות אנרכיסטיות לעתיד. מרבית החברות האנרכסיטיות לא מאמינות בדרך זו,מפני שהיא נוגדת את חירות האדם, ואת זכויותו להביע דעה, מה שמעודד האנרכיזם,חוץ מהקהילות האנרכיסטיות בערסוסטרליה, שהן כן מאמינות באלימות כהגנה על אנרכיסטים לעתיד.[1]
העקרונות של האנרכיזם הם הם חירות, שוויון, סולידריות וניהול-עצמי. האנרכיסטים מאמינים שלאף אדם אין זכות לשלוט ולכפות את רצונותיו ודעותיו על אדם אחר, ולכן גם היווצרות חברה אנרכיסטית תיתכן רק על ידי שחרור-עצמי ולא על ידי כפיית הרעיון האנרכיסטי על אחרים, גם אם לא יהיו יותר אנרכיסטים, רעיון האנרכיזם התממש.
חוש ההומור האנרכיסטי
חוש ההומור של אנרכיסטים
תחילת האנרכיזם
בשנת 1793 כתב ויליאם גודווין את ספרו "חקירה בנוגע לצדק פוליטי", שהפך לליבת הביקורת האנרכיסטית על ממשלות, כלכלה והסדר החברתי הקיים. אף על פי שגודווין לא השתמש במילה "אנרכיזם", אלא השתמש במילים "אנרכיה" ו"מרד" ו"ביטול ההיררכיות",יש הרואים בו את אבי האנרכיזם המודרני. האמנם,הדעה הרווחת היא שרק כאשר פייר-ז'וזף פרודון פרסם את "מהו רכוש?", בשנת 1840, המושג "אנרכיזם" אומץ כהגדרה-עצמית.האנרכיזם כתנועה חברתית ידע עליות ומורדות בפופולריות שלו. תקופתו הקלאסית התרחשה בין השנים 1860 ל-1939, כאשר היה קשור בצורה הדוקה לתנועות העובדים של המאה ה-19 והמאה ה-20. מאז הוא נתפס אך ורק כתנועת שוליים.
סמל האנרכיזם הוא האות "A", מהמילה "Anarchy". יש כמה וכמה סברות על הסמל. הסברה הראשונה היא שממציא הסמל האנרכיסטי לא ידע שהאות A מסמלת את הסמל של האתאיזם, ואז הוא היה כן מייצר סמל מקורי כגון שלד. הסברה השנייה אומרת, שממציא הסמל אכן ידע את סמל האתאיזם, ובכוונה עשה את סמל האנרכיזם ככה, משום שהוא חשב שיש קשר בין השניים.
זרמים באנרכיזם
אנרכו-סינדיקליזם
אנרכו-סינדיקליזם הוא ענף של התאוריה האנרכיסטית המתמקד בתנועת העובדים, ומכאן המונח סינדיקליזם. אנרכו-סינדיקליסטים רואים באיגודי עובדים כוח פוטנציאלי לשינוי חברתי מהפכני, בכך שיחליפו את הקפיטליזם והמדינה בחברה חדשה שתנוהל בצורה דמוקרטית ועל ידי ניהול עצמי של עובדים. לפי התיאוריה שלהם, עובדי מפעל בעל אינטילגנציה נמוכה יכולים לנהל מדינה הרבה יותר טוב מאנשי ממשל בעל IQ גבוה.[2] אנרכו-סינדיקליסטים שואפים לביטול מערכת השכר ורוב צורותיו של הרכוש הפרטי, המובילים להבדלי מעמדות. לפיכך, הם/כל אדם בעולם לא צריכים לקבל כסף כלל, ולפיכך העובדים לא יקבלו את מעט הכסף שהם צריכים לקבל על העבודה הירודה שהם עובדים בה.
אנרכו-קפיטליזם
אנרכו-קפיטליזם הוא לא בכלל סוג של אנרכיזם, כי הוא מאמין בקפיטליזם. היא פילוסופיה פוליטית אינדיבידואליסטית במסורת הליברלית השואפת לחברה קפיטליסטית חופשית, ללא ממשלה כגוף המחזיק במונופול על הכוח. האנרכו-קפיטליזם גורס כי מוסדות פרטיים וקהילתיים המבוססים על זכות הקניין יכולים לספק את כלל השירותים- לרבות בוררות סכסוכים, שיטור וביטחון. דבר זה אומר, שהקפיטליזם שבו הם מאמינים יכול להתקיים גם ללא ההיררכיה. מה שהם לא יודעים, זה שהקפיטליזם יוצר ההיררכיות רבות מלכתחילה.
האנרכו-קפיטליזם הוא תנועות שוליים באנרכיזם, מפני שהוא לא מתנגד למוסדות היררכיים כלשהם, מה שדוחה את שאר זרמי האנרכיזם ממנו.[3]
אנרכו-קומוניזם
אנרכו-קומוניזם מדגיש את השוויוניות, ביטול הכסף, ושימוש בכלכלת מתנות על מנת להקל על חלוקת הסחורה. הוא תומך בבעלות משותפת על אמצעי הייצור והחלוקה ובבעלות אישית על דברים שימושיים - לדוגמה, היחיד רשאי להיות הבעלים של המכנסיים שלו, אבל המפעל לייצור מכנסיים שייך לכל הקהילה. משמע, המפעלים שייכים לכל החברה, וכל מי שתרם לחברה יוכל לקבל את מה שהוא צריך. לפי סברה זו,האנרכו-קומוניסטים אוהבים לייצר מכנסיים, אולם הם לא אוהבים שכולם ילבשו את אותו מכנס, משום שזה מגעיל אותם,ללא כלל קשר לקומוניזם המאמין בשוויון בכול.ביטול עבודת השכר הוא עקרון מרכזי באנרכו-קומוניזם. הטענה היא שכאשר חלוקת ההון תהיה מבוססת על צרכים שהוחלט עליהם בשיתוף, אנשים יהיו חופשיים לעסוק בכל פעילות שתראה להם המספקת ביותר, ולא יאלצו לעבוד בעבודות שאין להם את הרצון או היכולת לעבוד בהן, ולפיכך כולם צריכים לעבוד בשביל המדינה בחינם לא לעבוד בשביל עבודות שכר.מרבית האנרכו-קומוניסטים סבורים שאת מקומו של השוק, צריכה להחליף כלכלת מתנה ללא כסף, בה סחורות ושירותים ייצורו על ידי העובדים ויחולקו בחנויות קהילתיות בהן כל אחד (כולל העובדים שייצרו את המוצרים) רשאי לצרוך כל דבר שהוא רוצה או צריך, כ"תשלום" על עבודתם בייצור סחורות או שירותים. כל הגבלה על הייצור או החלוקה תקבע על ידי היחידים בתוך הקבוצות המעורבות, במקום על ידי בעלי עסקים, משקיעים, בנקים וכו'. בשבילם העולם צריך להיות ללא כסף.[4]
אנרכיזם של סגנון חיים
המינוח "אנרכיזם של סגנון חיים" משמש היום לתיאור עמדות שמתרכזות יותר בשינוי ההתנהגות האישית, ופחות בארגון מחדש של החברה וביטול החברה המעמדית.
לרוב, אלו שמגדירים את עצמם כאנרכיסטים של סגנון חיים טוענים שאינם מתנגדים למאבק לשינוי הסדר החברתי, דוחים את ההבדלה בין התנהגות אישית והתנהגות מעמדית וטוענים שהדרך הטובה ביותר למימוש והשגת האנרכיזם היא להתחיל כבר היום להתנהג כאנרכיסט, על ידי התנתקות ככל הניתן ממוסדות מדינה ומוסדות היררכיים וקפיטליסטיים ויצירת קהילות, מרכזים חברתיים, ארגונים ועסקים על פי עקרונות אנרכיסטים.
בדרך זו, כולם יהיו אנרכיסטים, ואז לא תהיה יותר ממשלה מזורגגת שתמנע מהאנרכיסטים לעשות את מה שנכון.
אנרכו-פרימיטיביזם
אנרכו-פרימיטיביזם הוא זרם המבקר את מקורות והתפתחות הציוויליזציה. פרימיטיביסטים טוענים שהמעבר מצייד וליקוט לחקלאות מסורתית גרם להיווצרות המעמדות, לכפייה ולניכור. הם תומכים בחזרה לצורת החיים שלפני הקמת הציוויליזציה על ידי ביטול התעשייה, ביטול חלוקת העבודה וההתמקצעות, ונטישת הטכנולוגיה. לפי האנרכו-פרימיטיביים, בני האדם צריכים היו להישאר קופים בעלי משכל נמוך, ללא יכולת טכנולוגית. בשל הזרם המטומטם הנ"ל, הוא נחשב לזרם האנרכיסטי המנודה ביותר, אחרי האנרכו-קפיטליזם.
אקו-אנרכיזם
אקו-אנרכיזם הוא גרסה יותר נורמלית של האנרכו-פרימיטיביזם,מפני שהוא לא מאמין שהיינו צריכים להישאר קופים, אך הם מאמינים בכפרים אקולוגיים קטנים, בעלי מאות תושבים בלבד.זרם זה סבור כי מערכות התשתיות והפוליטיקה צריכות לעבור ארגון מחדש כדי להבטיח שכפרים אלו יוקמו ויתפקדו. אקו-אנרכיסטים טוענים כי המוסדות החברתיים חייבים להיות מאורגנים בהתאמה לכוחות הטבע, ולא כנגדם.
אנרכיזם הומו-לסבי
אנרכיזם הומו-לסבי הוא זרם באנרכיזם, הקורא לביטול ההיררכיות בין ההטרוסקסואלים לבין ההומוסקסואליים. ההומוסקסואלים האנרכסיטים לעומת האנרכיסטים האחרים, לא רוצים להפיל כל ממשל היוצר היררכיה מסוימת, אלא כל סוג ממשל המתנגד להומוסקסואליות,ולכן אם ממשל מושחת היוצר היררכיה יתמוך בהומוסקסואליות, האנרכיסטים ההומוסקסואלים יתמכו בו, בעוד ששאר האנרכיסטים ינסו למרוד בממשל הנ"ל.
אירועים אנרכיסטים במהלך ההיסטוריה
המהפכה הצרפתית
מרבית האנשים לא רואים במהפכה הצרפתית כסוג של אנרכיה, אולם היא כן אנרכיה, מאחר ומטרת המהפכה הצרפתית הייתה להפיל את השלטון שיצר היררכיה לא הוגנת, ובה האצולה (רק 3 אחוזים) נהנתה מזכויות יתר,בעוד ששאר העם העני(97 אחוזים) סבל רעב קשה עקב המונרכיה המזורגגתלא הוגנת, שגם כן יצרה היררכיה! כמו כן, ביטול ההיררכיות של המונרכיה האבסולוטית אפשר את החופש האנרכיסטי שכולם רצו.[5]
אחד במאי
אחד במאי הוא פעילות נטו של זרם האנרכו-סינדיקליזם. באותו יום ארור בטורונטו שבקנדה, ביקשו העובדים לקבל תנאי עבודה טובים יותר עם עבודה רק של 8 שעות, וכך הפילו את ההיררכיה בין העובדים למעבידים. ביום הפועלים לא הייתה אנרכיה "מלאה", אלא אנרכיה "חלקית", כיוון שהעובדים הממורמרים הפילו את ההיררכיה בינם לבין המעבידים, אולם הם לא הפילו את ההיררכיה של המדינה כולה.
"תעמולה באמצעות פעולה"
במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 נרצחו מנהיגים פוליטיים רבים, בהם נשיא ארצות הברית מקינלי, שנרצח ב-1901. מעשים אלו היוו ביטוי לרצון להידמות לתנועת הנוער המוסלמית המיתולוגית חשישיון, אבל העסק לא עבד,מאחר וההתנקשויות הפוליטיות לא היוו כלום מלבד אלימות וכאוס. ההתנקשויות הנ"ל גם לא הצליחו במיוחד, כי בכל זאת ההיררכיה נשארה במוה"ב. לכן, האנרכיסטים התרחקו משיטה זו על מנת שיבינו שהאנרכיסטים הם לא קבוצה של פסיכים מטומטמים ואלימים אנשים ליברליים הדורשים שוויון וחירות ללא היררכיה.
המאבק בפשיזם
בתחילת המאה ה-20, עלייתו של הפשיזם באירופה שינתה את מהות המאבק האנרכיסטי במדינה.המאבקים הראשונים בין אנרכיסטים לפשיסטים החלו באיטליה. אנרכיסטים רבים החלו להגיד שהפטישיסטים יצרו היררכיה לא רצויה,כיוון שלא כולם מאמינים בכוחו של הפטיש.[6] לפיכך, החלו מאבקים פנימיים קשים במדינת הפיצה.
החזון האנרכיסטי
מאז ומתמיד היו לכל פלגי האנרכיזם חזון אנרכיסטי, שבו מתקיימת חברה אנרכיסטית למופת. לשם כך, כל זרם האמין בחברה האנרכיסטית שהוא תמיד שאף שתהיה. למשל, החזון האנרכיסטי של זרם האנרכו-פרימיטיביזם הוא עולם שבו שכל בני האדם חוזרים להיות קופים באפריקה. עוד דוגמה היא זרם האנרכיזם הומו לסבי-שבו אין יחס שונה לחד-מיניים. בדרך זו ניסה האנרכיזם למשוך עוד פסיכים אנשים לרעיון האנרכיזם, וכך הראו להם שהעולם יכול להיראות יפה גם עם האנרכיזם. אחד היישומים הטובים ביותר לחזון האנרכיסטי הוא החזון שמדינת ישראל תהיה באוגנדה. בנימין זאב הרצל, שהיה אנרכיסט ידוע לשמצה, האמין שמדינת היהודים צריכה להיות להיות באוגנדה, משום שבאוגנדה ובסביבתהּ האנרכיזם היה שיטת ממשל נפוצה,[7] אם כי ההיסטוריה הציונית מורה להתיישב בארץ ישראל עקב ההיסטוריה שעברו היהודים שם. לשם החזון האנרכיסטי של הרצל, הוא אפילו יצר גרסה אנרכיסטית של דגל ישראל של אוגנדה. בכך הביע את רצונו ליישום החזון האנרכיסטי הלכה למעשה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ תושבי ערסוסטרליה פותרים הכל באלימות,ללא קשר לאנרכיזם.
- ↑ זוהי הוכחה לאינטילגנציה הנמוכה של העובדים.
- ↑ ולכן, שוב, האנרכו-קפיטליזם הוא בכלל לא שייך לאנרכיזם!
- ↑ כסף בשביל קפיטליסטים מצחינים.
- ↑ ואז כמובן כולם קיבלו לחם במקום עוגות.
- ↑ פטיש גם סימל את ההבדל בין עניים לעשירים,לפי סוג הפטיש.
- ↑ שדידת כפרים והפרדת משפחות רבות לא יוצרת היררכיות.