הגורמים להכחדת הרוקר

|הסיבה לכך היא: {{{לא ידועה כעת}}}. אבל בכל אופן,אין עוד ערך כזה באיןציקלופדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בשיחה:בדף השיחה שלו.

הערה: הערך הזה מקולל! ערך זה מקולל! - לא לקרוא תורה! לצרוח להלל את השטן להזריק חיידקי טשטשת לאנוס לחרבן ולקיים יחסי מין להשתין בלחיים בזמן קריאתו. בתודה בני גורן.

כמו כן, מומלץ לאכול קוקאין מיובש אחרי 48 שעות מתום קריאתו. בנוסף, הרבנות הראשית קובעת כי ערך זה הינו חמץ.

הרוקרים, שהיו חלק נכבד מהאוכלוסיה בעיקר בשנות ה-60 עד תחילת שנות ה90, סובלים בעשור וקצת יותר האחרון מגסיסה איטית. ויכוחים רבים ניטשו בנוגע לסיבות להכחדות המהירה והמצערת, אך רוב הגורמים מסכימים כי הסיבות העיקריות הן:

ראשית,

עליית תרבות הערסים למיינסטרים

הסיבה להשפעת גורם זה היא כלהלן: מאפיינים מסויימים בתרבות הרוקרית נגנבו בברוטליות ע"י הערסים כגון - החזקה על העישון, החזקה על עישון הסמים, החזקה על שתייה מופרזת, החזקה על יצירת כאוס, החזקה על שמיעת מוזיקה בפול ווליום, החזקה על וונדליזם. יש לציין שכיום התנהגויות אלא נראות כשליליות לחלוטין, בעיקר מכיוון שהערס מכוון אותם לכל עבר, ופוגע בהמונים של חפים מפשע, בעוד שהרוקר מכוון אותם כנגד הממסד, ובכך לא פוגע באף אחד חשוב. עקב זאת, דור שלם שרק רצה לעשן לשתות ולחגוג נחטף בברוטליות ע"י הערסים, מכיוון שלא הכירו אלטרנטיבה אחרת, כיוון שהרוק'נ'רול כבר היה (surprise surprise...) אלטרנטיבי. עקב היותה אלטרנטיבה זולה והמונית, השתלטו הערסים גם על מעוזי הרוקרים האחרונים, כגון דמות הילד הרע (שהפכה להיות דבר מעורר חמלה וחלחלה), מסיבות פרועות אל תוך הלילה, איכלוס בתי סוהר, ויצירת מהומות. כמובן שדברים אלה הפסיקו להיות מגניבים והפכו להיות ערסיים.

נפילת התרבות והאינטליגנציה

אם בשנות השבעים, השמונים ואף התשעים המוקדמות עוד היה ניתן למצוא מוזיקה טובה, בתחילת שנות ה90 החלה לזרום מוזיקה נוראית וזוועתית אל הרדיו ואל התודעה הציבורית. המוזיקה שבעבר הייתה מעניקת מוטיבציה לאנשים מתוסבכים לפתור את הבעיות שלהם בהתנהגות הקטית, מטורפת אך שמחה, קראה כעת לכל אחד לפתור את הבעיות של בבכי או מכות לחפים מפשע. עקב התדרדרות התרבות והחינוך התדרדרה האינטליגנציה, והדור החדש מצא את הרוק'נ'רול "כבד" או "מסובך". כמובן שהדור החדש הם ילדות בנות 12 עד 15 שמתות על ליידי קקה ג'סטין ביבר וקקות אחרות. הילדות האלה משכו לאט לאט את הגברים כדי שלשמוע מוזיקת פופ ומוזיקה מזרחית ואז זה הועבר למדינות אחרות.

התרבות תת-הקטגוריות הנחותות של הרוקר

הרוקרים ספגו שוק עקב שילוב שתי המקרים הקשים. חלקם פנו להכאיב לעצמם ולהתאבד. חלק הסתגרו ונעשו אפלים יותר. חלקם התחילו להרוס דברים ולכעוס עוד יותר על הממשל. רק ההארדקוריסטים מכולם נותרו רוקרים. כיום מעטים נסחפים לתרבות הרוק'נ'רול הטהור, ורובם נסחפים ע"פ העדפה אישית לאחת מתת-הקטגוריות הנ"ל. המטאליסט הוא הקרוב ביותר לרוקר המקורי.

בריחת הרוקרים רחוק רחוק מכאן

לאחר שחשו כי זמנם תם, הרוקרים הנותרים חסכו כסף (בעיקר ע"י מעבר לסיגריות זולות והחלפת הוויסקי בוודקה) עלו על ספינות וברחו לכל מיני מקומות נידחים כגון ארה"ב, קנדה, אירופה וקיבוץ עין השופט.

תופעת הפריקרסים

בעיה נוספת שעמדה בפני הרוקרים בפרט והפריקים בכלל זה תופעת הפריקרסים. התופעה העצובה הזאת היא כאשר ערסים, שהבינו שהם עלובים ונחותים, החלו לנסות להיות פריקים או מטאליסטים והכניסו טימטום בילתי נשלט לתוך התרבות הפריקית. בשונה מערסים שחוזרים בתשובה וניהיים פריקים באמת, הפריקרסים לא משנים את ההתנהגות שלהם, לא טורחים ללמוד דבר על מטאל או רוק, ממשיכים להיות טיפשים ויוצרים שליליות בקרב רוקרים מטאליסטים ופריקים. התופעה העצובה הזאת בילתי ניתנת לעצירה, לפחות עד שהיצורים האלה גודלים, יוצאים מהאשליה, וניהיים סתם ערסים כמו כולם, שוב.

כמובן שחייבת להשאל השאלה. אם התרבות הערסית נוראית כ"כ, כיצד היא הצליחה לתפוס כ"כ חזק? לשאלה זו שלוש תשובות אפשריות. הראשונה היא "מי שם זין, אבוד כבר". השנייה היא דה-אבולוציה המתרחשת בעקבות תנודות קוסמיות. השלישית, הסבירה מכולם ובעלת ההוכחות המוחצות ביותר היא

תאוריית הקוספירציה הממשלתית

הכל התחיל בלילה שחור משחור. שמעון פרס, הקיסר של ישראל קרא עוד דו"ח על התנהגות פושעת אחרי הופעת רוק'נ'רול מצויינת אי שם ברוקסן התל אביבי, הוא החליט פה אחד עם עצמו להדיח את הרוק'נ'רול ממרכז העניינים. אבל מה הוא יוכל לעשות? הרוק'נ'רול שמח! הוא כיפי! הוא משמח אנשים נשים וטף! ואז הבריק במוחו רעיון. הוא זכר חבר ילדות שהיה משמיע לו מוזיקה מבור הזפת שבו נולד. בהזכרו במוזיקה (נו מילא) ההיא הזכיר כי היא השרתה עליו עצבות, גרמה לו לבחילה ולאיבוד הרצון לחיות. הוא חשב שאם יציף את הרחובות במוזיקה הזאת הם ישקטו. לכן הסיר את החסימה על מוזיקת האימה ברדיו, ואף יותר מזה, גרם לאפליה מתקנת הדאגה כי בכל שעה ביום יהדהד קולו המסתלסל (או שמה נאמר: מתבכיין) של פרענק זה או אחר. התוצאה ידועה לכולנו. המוזיקה הערסית בתמיכת הממשלה תפסה חזק, ועד שהבין מר פרס את הטעות, כבר היה מאוחר מידי. הרוקרים ברחו, הרחובות שקקו ערסים ופשע אמיתי, ולבחורות היה נותר לבחור בין פריקים, מטאליסטים והערסים כדי להתרבות. השתלשלות העניינים פגעה בסופו של דבר גם במר פרס עצמו.