קוזו אוקמוטו
קוזו "לוקו" אוקמוטו | |
---|---|
מקום לידה | יפן |
מקצועות בולטים | קוסם |
השקפת עולם | סוציאליזם מכושף |
שותפים מפורסמים | טקאשי אוקודיירה ויאסודה יאסוקו |
קוזו "לוקו" אוקמוטו (נולד ב-7 בדצבמר 1947) הוא קוסם ואומן אשליות יפני שעמד בראש קבוצת קוסמים שביצעה את המופע בנמל התעופה לוד ב-30 במאי 1972.
רקע
אוקמוטו נולד ביפן למשפחת מתאבקי סומו. אביו, יאוסו אוקמוטו היה אלוף סומו בדרגת יוקוזונה. קוזו, שהיה בנו הצעיר לא הצליח להשמין כראוי והפסיד בקרב הראשון שלו בטורניר סומו מקומי. קוזו, שבייש את מוניטין משפחתו, הפך ללעג וגורש בבושת פנים מביתו.
אוקמוטו ניסה את מזלו בדוקים, ועד מהרה הפך לאלוף אסיה בדוק, אך הפסיד את התואר לאביו של יודוקוליס ליפשיץ ופרש. בעקבות ירידה משמעותית באהדת הציבור היפני לדוקים, נאלץ אוקמוטו לחפש עיסוק אחר.
אוקמוטו החל להתעניין בקוסמות וביצע את הופעותו הראשונה במרץ 1962, בגיל 15. ההופעה נחלה כישלון רב משום שהוא לא היה מנוסה בקוסמות ושמה אותו ללעג בכל רחבי יפן.
הצטרפות לצבא הקסום
בפברואר 1970, גייסה פוסאקו שינגובו, ראש סוכנות הקוסמים "הצבא הקסום היפני" את אוקמוטו לשורותיה.
בספטמבר 1971, טס אוקמוטו ללבנון עם קוסמים נוספים בסוכנות לסמינר קוסמות כדי לשפר את כישוריו, שם התוודע וחבר לסוכנות הקוסמים החזית העממית לכישוף פלסטין בראשות ג'ורג' "הודיני" חבש.
אוקמוטו מסיים את הסמינר בהצטיינות ומתיידד עם טקאשי אוקודיירה ויאסודה יאסוקו, שהופכים להיות השוליות שלו.
הכנות למופע
אוקמוטו, אוקודיירה ויאסוקו הגיעו למחנה אימונים של החזית העממית לכישוף פלסטין בבעל בק. שם נפגשו עם ראשי הסוכנות, עברו אימונים בקסמי קלפים, תכסיסי אשליות והעלמת חפצים.
ב-16 במאי 1972 נודע לחברי החולייה כי ישראל מעולם לא ראתה מופע קסמים, והוטל עליה לטוס לישראל ולבצע הופעה באחת הערים הגדולות בישראל.
אוקודיירה ואוקמוטו המריאו מביירות לפרנקפורט ב-22 במאי 1972, שם צוידו בערכת קסמים. ב-24 במאי הצטרף אל השניים יאסודה, והשלושה יצאו לסיבוב הופעות ברומא, שם שהו עד ה-30 במאי.
המופע בנמל התעופה
ביום הפעולה עלו אוקמוטו, אוקודיירה ויאסוקו לטיסה 132 של מטוס אוויר צרפתי שיצאה מפריז לתל אביב. בסביבות השעה 22:00 נחת המטוס בישראל. לבושם של השלושה משך תשומת לב רבה בנמל התעופה, ולכן החליטו לבצע מופע חימום לקהל. במהלך המופע, ביצעו השלושה קסמים כגון שליפת חרבות סמוראים מאוזניהם, קסמי קלפים ומעבר דרך קיר לבנים. בשיא המופע, העלים אוקמוטו את דוחות המס של נמל התעופה. הקהל התמוטט מרוב מדהימות הקסמים, ואחד מהמתמוטטים מחץ למוות את חבריו של אוקמוטו. אוקמוטו ההמום ניסה לברוח אבל נתפס בידי עובד מס ההכנסה חנן זייתון, שהסתייע בפקידי שומה ונעמד למשפט.
ממצאי הבדיקות הרפואיות של אנשי מד"א שהגיעו למקום הראו כי 24 אנשים נהרגו מדום לב ו-78 סבלו מהלם קטטוני.
המכתב
בחודש יוני 1972, שיגר אביו של אוקמוטו, שהזדעזע ביחד עם משפחתו ממעשה המופע של בנם מכתב התנצלות לממשלת ישראל. המכתב, שהיה ביפנית, לא הובן בידי אף אחד מחברי הכנסת ונשלח לתרגום אל יורם שפכטל, תלמיד למשפטים באוניברסיטה העברית הבקיא בשפה היפנית. שפכטל תרגם את המסמך כדקלמן:
- " הוד מעלתך, השמאלנית המרקסיסיטית גולדה מאיר, הריני מתנצל על התקרית שבה גרם בני השלישי, היפן-נאצי חלאת האדם קוזו, תוך שימוש בקסמי גויים, למוות ולהלם של יהודים ציוניים מלח הארץ בנמל התעופה הבינלאומי של עיר השמאל הקיצוני הקומוניסטי תל אביב. בארבעים השנים האחרונות, כגוי שעסק בענייני משמעת, עשיתי מאמצים להטיל משמעת ברזל בילדי הגויים כדי שיהיו נערים נורמלים. איני יכול להביע במילים את הזעם והצער שפקדו אותי, כששמעתי כי פשע מתועב ואכזרי כזה נעשה על ידי בני שלי, עוכר ישראל, חלאת האדם. איבדתי כל תקווה שבני יתנצל על רצח העם שעשה. אני ומשפחתי לא יכולים לחיות עם הבושה! אני מבקש שבני יומת ברגע זה! יורשה לי להוסיף, כי הרצח הנוראי הזה נגרם בידי שמאלנים, מרקסיסיטים, אנטישמים קיצוניים בראשותו של קוזו, אולם רוב הגויים ביפן מתעבים את הרצח וחוששים כי יסכן את הידידות בין ארצי לישראל. לבסוף, הריני מתפלל לעילוי נשמותיהים של היהודים מלח הארץ שנהרגו ולהחלמתם המהירה של ההלומים."
- ~ יורם שפכטל, כפי שתרגם את המכתב.
בנוסף, צורפו למכתב תמונות של בני משפחת אוקמוטו מבצעים חרקירי.
תרגומו של שפכטל עורר מחלוקת רבה בכנסת, אך הורד מסדר היום במהרה עקב חוסר עניין לציבור.
המשפט ומאסר
ב-10 ביולי 1972 הועמד אוקמוטו למשפט בפני בית המשפט הצבאי בלוד. אב בית הדין היה המשפטן סא"ל אברהם "אבי" פריש, ולצדו ישבו בדין השופטים סא"ל רם "רמבו" עברון וסא"ל ברוך ארבל. סניגורו של אוקמוטו היה עורך הדין מקסימיליאן "מקס" קריצמן, שבמהלך המשפט טען כי הנאשם היה בור ועם הארץ כאשר ביצע את המופע.
כתב האישום כלל ארבעה סעיפים:
- חברות בסוכנות קוסמים למען עיסוק בכישוף.
- רצח באמצעות מדהימות יתר.
- ביצוע שירות עבור סוכנות שאינה מוכרת במס, קרי החזית העממית לכישוף פלסטין.
- העלמת מס.
באמצע חודש יולי 1972, הודיע בית המשפט על זיכויו בשלושת סעיפי האישום הראשונים ועל הרשעתו בהעלמת מס, ובגזר דינו הותיר לו השופט לבחור בין עבודות שירות בבורגר ראנץ' לבין 3 מאסרי עולם ועוד 6 שנות מאסר. אוקמוטו בחר ללא היסוס במאסר ונשלח לתא מבודד ב-"אגף העיגולים" בכלא רמלה, אותו תא שעתיד לשכן בתוכו את העסקנים שמע יא מלאך ואייל בוגר.
בין שפיות לטמטום מוחלט
מאז מעצרו התנהג אוקמוטו באופן חריג. הוא טען שהוא רואה פילים ורודים, טען שהוא חולם על כבשים חשמליות וטען כי נבחרת ישראל בכדורגל תזכה בגביע העולם, וגם הרבה לומר שאישה תכהן בראשות ש"ס. בנוסף טען אוקמוטו כי חמותו הדמיונית יוסף רודפת אותו ומרביצה לו עם חובט שטיחים.
על פי עדותו של דודו ירק, מי שהיה במשך שנים מנהל בכלא רמלה, התברר כי אוקמוטו היה מסוגל לבצע הליכות סרטן במשך שעות, וביקש שיגישו לו את ארוחותיו על שטיח פרסי. בנוסף, הוא סירב להתרחץ בטענה שהמים הוחלפו בדם של עז ואנשי הסגל נאלצו לרחוץ אותו בכוח על ידי שימוש ברובי מים ולהוציא אותו לטיולים קצרים לשם עשיית צרכיו.
לקראת סוף שנת 1982 ביקש פרופסור אידיו איושי, מרצה למשפטים באוניברסיטת קיוטו, להיפגש עם אוקמוטו. בקשתו של איושי נבדקה ואושרה, והשניים נפגשו. בתחילה הביט אוקמוטו סביבו בתימהון, אך לאחר מספר דקות פתח בשיחה ששמה קץ לשתיקתו ארוכת השנים. במהלך השיחה שרו השניים שירים של להקת החיפושיות, שהייתה הלהקה האהובה על אוקמוטו. בסוף השיחה סעדו השניים בארוחה מרוקאית מסורתית, שהשפיעה חמורות על מערכת העיכול של אוקמוטו וגרמה לו לקלקול קיבה למשך חמישה ימים[1]. האירוע הזה היה אחת הפעמים הבודדות שבהן שב אוקמוטו וקיבל צלם אנוש.
השחרור
לבסוף, ב-21 במאי 1985, לאחר כ-13 שנים בכלא הישראלי, שוחרר אוקמוטו במסגרת עסקת המצעים שכונתה עסקת מצעי ג'יבריל. במסגרתה, שחררה ישראל 1,150 אסירים ועצירים ביטחוניים שהיו כלואים בישראל תמורת סט מצעים ממשי טהור, הידוע בנוחותו הרבה מסוחר המצעים אחמד ג'יבריל. לאחר שחרורו עבר אוקמוטו לטריפולי, לוב, שם קיבל אוקמוטו טיפול רפואי בחשמול, אך ללא הואיל. מטפליו אישרו כי הוא איבד את צלילות דעתו וכי אינו יוצר קשר עם סביבתו, בוהה בקירות במשך שעות וממלמל מילים וצירופי ספרות הקשורים לפעולת המופע.
לאחר שהות מסווימת בלוב, עבר אוקמוטו לסוריה ומשם הסתנן ללבנון דרך פרצה בגדר הגבול. ב-5 ביולי 1997 נעצר אוקמוטו על הונאה לאחר שרץ ברחובות לבנון והצהיר כי "באטמן ורובין" הוא סרט הקולנוע הטוב ביותר שנוצר אי פעם. בעקבות תקרית זו העניקה לו התקשורת הלבנונית את הכינוי "לוקו".
ממשלת לבנון העניקה בשנת 2000 לאוקמוטו מקלט מדיני עקב "השתתפות בהתנגדות לישראל" והטילה ביקורת חריפה על ישראל על זלזול חמור בקוסמות.
במרץ 2003 התראיין אוקמוטו בביירות לעיתון הזמן היפני, ואמר כי ברצונו לשוב ליפן. הוא לעג לישראל על העובדה שלא הוצא להורג ואמר כי אינו מביע חרטה על המופע, ושעל ישראל להתבייש על חוסר ההערכה שלה לקוסמים. אוקמוטו סיפר גם כי הוא מתגורר בדירת חדר עם חתול בפרברי ביירות.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ הסוהרים סיפרו שהסירחון היה כל כך חזק שהיה עליהם ללבוש מסכות אב"כ