דיר אנ גריי
דיר אנ גריי (Dir en Grey; עברית: אתה באפור) היא להקת רוק יפנית פופולרית המוכרת בכל רחבי העולם כלהקה היחידה המהללת בשיריה את אלוהים ובאותו זמן גם חוטאת לו.
| דיר אנ גריי | |
|---|---|
|
| |
| מקור | יפן |
|
| |
| שנות פעילות | 1945—היום |
|
| |
| ז'אנר | רוק אפור (על כן שמם) מוזיקה חסידית היפימטאל |
|
| |
| חברת תקליטים | {{{חברת תקליטים}}} |
|
| |
| חברי ההרכב | קיו - שירה, גראולים ויריקת דם קאורו - גיטרה מספיק ודיי - גיטרה טוּש אלוקי - גיטרה בס שינייה - תופים |
|
| |
| אתר | {{{אתר}}} |
חברי הלהקה
- קיו - שמו קוצר מ"קיום אדושם". חותך ורידים ומקיא דם בזמנו הפנוי.
- דיי - שמו קוצר מ"מספיק ודיי". אלוף הבאולינג של טוקיו, נוהג ללבוש מדים נאצים בתחרויות חשובות, מפני שאלה נותנים לו מזל.
- טושייה - ידוע בכינוי "טוש אלוקי". ניחן בכישרון ציור מדהים, מעבר ליכולות הנגינה הרעועות בגיטרת הבאס.
- קאורו - ידוע בכינויו האמריקאי "חותר פרות" (Cow Row). רוצח בעלי חיים ולובש את פרוותיהם להנאתו.
- שינייה - עסק ברפואת שיניים לפני הצטרפותו ללהקה. כיום מנהל את אתר הפקאצות הידוע "שין".
הסטוריה
הלהקה קמה בעיצומה של מלחמת העולם השניה, על רקע הסכסוך האמריקאי-יפני. מקים הלהקה, קיום אדושם, התנגד נחרצות למלחמה עקב היותו יפני ממוצא יהודי. הוא חיפש אחר דרך מתורבתת לפתור את הסכסוכים. משלא נמצאה דרך כזו, הציע חברו משכבר הימים, שינייה בן ירבעם, להצטרף למלחמה כתגובת נגד ולפעול באמצעים מסוכנים להשמדה המונית, ונשק גרעיני מסוג משוכלל שפיתח במעבדת השיניים שלו. קיו הסכים, ועוד באותו היום הלך וקנה רובה. אך עקב היותו תמים מעט, מכרו לו במקום רובה מייבש שיער.
לאחר שהשמיד הצמד שתי ערים מרכזיות ביפן (נגסאקי והירושימה), הצטרפו אליהם חברים יהודים נוספים מבית הספר לעיצוב השיער אליו הצטרף קיו לאחר שקנה את מייבש השיער. החבורה החלה בפעולות גרילה על האי, עד להסכם השלום הנודע עם צרפת וישראל.
הסכם השלום הנודע עם צרפת וישראל
באביב 1945 הגיעה הבריגדה הצרפתית-ישראלית בהנהגת בוב בריאר לאי היפני ודרשה הפסקת אש, אחרת ינקטו הצרפתים בפעולות תגמול וישמידו את ארכיון האנימה הלאומי של יפן. מנהיג כנופיית הטרור, קיו, נענה לאולטימטום מיד משום שחשש מנזק לפרקי הסדרה האהובה עליו, פיזיקאי חסר מתכת. יתרה מזאת, הוא הציע לחתום על הסכם שלום עם המעצמות כדי שלא תנזקנה סדרות אנימה נוספות. הצרפתים הססו מעט מפני שיפן היא מדינה נחשלת, אך לבסוף נחתם הסכם השלום ההסטורי. יפן מתקיימת על סיוע כלכלי ישראלי עד היום בעקבות אותו הסכם.
הלהקה ועולם האופנה
לאחר המלחמה חברי הכנופיה התפנו לתעסוקות מעודנות יותר. קיו וחבריו מבית הספר לעיצוב שיער פתחו סטודיו בטוקיו, בו עצבו תסרוקות לפי צו האופנה הצרפתי (כפי שנקבע באחד מסעיפי הסכם השלום). עד מהרה גם שינייה הצטרף לצוות בתור יועץ רפואי ויחצ"ן. צוות העיצוב צבר עד מהרה תהילה בארצות המזרח, והוזמן לכנסים שונים בקוריאה וסין. בעקבות התהילה, הפרו חברי הצוות סעיף בהסכם, והחלו מעצבים בסגנון המכונה ביפנית "אימואיסיקאיציקונישה", ובשאר השפות אימו. הסגנון נחל הצלחה הסטרית.
ערב אחד בשנת 1997 הגיעה הלהקה מיי כמיקל רומנס להופיע בטוקיו. חברי הצוות התרגשו מאוד, מפני שהעריצו את חבר הלהקה פרנק איירו, מעצב שיער פריזאי נודע בעולם. כאשר הגיעו לאולם הקונצרטים גילו כי הלהקה לא תעלה להופיע בשל הרעלת מזון מסתורית שקיבלו כל חבריה, ולכן חברי הצוות בעלי התושיה עלו על הבמה לנגן במקומם. הצלילים שהפיקו היו מתכתיים במיוחד, עקב תגובה כימית בין הג'ל בשיער שלהם לבין ציוד ההגברה.
באותו זמן נכח בקהל ילד גרמני כבן חמש בשם ביל קאופליץ. הוא התלהב מאוד מסגנון הלבוש ועיצוב השיער של חברי הלהקה הטריה, ואימץ אותם כסמלו המסחרי. לאחר ההופעה הוא התגנב לחדרי ההלבשה של הכוכבים, והם הזמינו אותו ללילה במלון בו שהו. כעשר שנים מאוחר יותר הקים קאופליץ להקה, וקרא לה טוקיו הוטל על שם מאורעות אותו ערב.
תאוריות קשר
מאז שינוי התדמית של הלהקה, היא הסירה מעצמה אחריות על מעשי הטרור שביצעה בזמן המלחמה. המקרה המפורסם ביותר הוא השמדת הערים הירושימה ונגסאקי - האשמה על פעולות אלה הועברה למועצות הברית. מועצות הברית דווקא קיבלה ברצון את האחריות, ולכן נכתב בכל ספרי ההסטוריה שהיא הפציצה את הערים.
לאחרונה מתעוררים ביפן הדים באשר למחבלים האמיתיים. חברי הלהקה משתדלים לטייח האשמות אלה, לבל תנזק תדמית הלהקה, והורים יפניים לא יסכימו לקנות לבנותיהם הצעירות את אלבומיה.