אליס אין צ'יינס

From איןציקלופדיה
Jump to navigation Jump to search
"למטה בתוך חור מרגיש כל כך קטן אין לי שליטה לא התקבלתי לקורס טיס? מה זה החארטה הזה??"
~ ז'וז'ו חלסטרה על אליס אין צ'יינס
חלאס אין צ'אנס
Alice in chains.GIF
להקה משיכמה ומעלה.

מקור בני ברק, ישראל

שנות פעילות 1750—היום

ז'אנר כלייזמרים

חברת תקליטים ביפ

חברי ההרכב י. סעדו
ג. עקשטיין
ל. סטלנסקי
א. מזרחי

אתר {{{אתר}}}

אליס אין צ'יינס או עליס אין טשולנט (עברית: החמין עלי, אנגלית: יש צ'אנס לחמין?) היא להקה חנונית מבני ברק ששרה ביידיש. מנהיג הלהקה, לעיין סטלנסקי, נולד ב-1750 בעיר הפולנית גראנז' והיה חבר ילדות של הכנר הראשי גערי עקשטיין. השניים החליטו להקים להקת מחאה שתהיה פרודיה על גל הלהקות הערסיות ששטף את ישראל בתחילת שנות הארבעים, כמו הפורטיס, הקספרס, הרודנרס, וכמובן הצפתיות והרוקפורים. שם הלהקה הוא עירבוב אותיות של המילה "איןציסיסיניה", האיןציקלופדיה בפולנית חנאנית עתיקה.

היסטוריה[edit]

הפריצה[edit]

הלהקה ניגנה בעיקר מלהיטי קרן פלס ואסתר והעופרים בתחילת דרכה, אבל מהר מאוד הבחין בהם המנחה של "עד פופ" והזמין אותם לחמם את רבקה מיכאלי ב"זהו זה". הם ביצעו שם את להיטם הראשון, "מי עשה את האיש שבקופסה", מתוך אלבומם הראשון ופורץ הדרך "פליט". השיר בוסס ברובו על האוטוביוגרפיה השערורייתית של ברי סחרוף, "נגיעות". לרוע המזל, הסרט הערבי של אותו השבוע היה ארוך ב-4 דקות מן הרגיל, והשידור הנוסף של "זהו זה" קוצץ ומנע מהלהקה את אור הזרקורים. המבקרים כתבו על האלבום "פליט" שהוא מועיל רק להריגת ג'וקים.

המעצר[edit]

מאז ועד היום, הלהקה זוכה להתעלמות מוחלטת מהתקשורת השמאלנית הישראלית. אפילו שמועה על כך שיש סיכוי קטן שסולן הלהקה סטלנסקי ירש נטיה להפליץ לאחר אכילת חמין מסבתו לא זכתה להתייחסות בתקשורת. חברי הלהקה נכנסו לדיכאון קליני, שלא מנע מהם את הוצאת האלבום השני, "שלעכט". האלבום מושפע קשות מאמני זמר עברי כמו אבי ביטר ואום כולתום, והוא כולל נגיעות מזרחיות רבות, כתוצאה מכך שאלון מזרחי החליף את הבסיסט הקבוע שפרש לגימלאות. באלבום בלטו כמה מהשירים הנחנחים ביותר שידע הזמר העברי, כשהבולטים ביותר הם "Dum Bones" (שיר מחאה על על סירוב העצמות להיות בתוך הבטן של הכלבים), "Wood" (שיר שמציין ממה עשוי מוחו של עמיר פרץ), "למטה בתוך חור" (שיר שמספר על חיי נסראללה), "Grin" (סינגל מחאה על מלפפונים ונזלת), והשיר שסיים את האלבום, "Hungry Chair" ששימש כפרסומת למפלגת קדימה כדי להסביר על חברי הכנסת המושחתים שרעבים לכסף ורק בנימין בן אליעזר אוכל אותו.

מן המשובחים שבאריכי הנגן שבתקופתנו.

המצב הכלכלי של הלהקה התדרדר בעקבות ההתעלמות התקשורתית לאחר שדודו טופז, צופית גרנט וגיל ריבה סירבו לראיין אותם בטענה שהם "וואחד חנונים חבל"ז". הלהקה שכרה לעצמה את העיר קיסריה, הכניסה לאיצטדיון את כל התושבים באיומי קישקע, ונעלה את האיצטדיון במשך עשרה ימים כאשר הרמקולים משמיעים את שירי הלהקה. התושבים המורעבים התחילו לאכול אחד את השני עד שהיחיד שנשאר היה שלמה ארצי שהזיע יותר מדי ואף אחד לא רצה לאכול אותו, וכל הזבובים שנדבקו לזיעה שלו.

השיחרור[edit]

שלמה ארצי סירב להצטרף ללהקה, אבל היא החליטה לעשות ניסיון אחרון להוציא אלבום, שנקרא בפשטות "עליזה בכבלים", על שם האישיות ההומולסבית הטלוויזיונית הנערצת על חברי אליס אין צ'יינס, שורטי. על העטיפה של הדיסק צויירה כלבה בלי רגל, כדי לרמוז על כך שלחברי הלהקה אין יד ורגל בפעילות הומוסקסואלית, טלוויזיונית ו\או כל פעילות אחרת. הלהיטים היחידים מתוך הדיסק נקראו "גן עדן, אנו קרובים אליך" ו"רקובים", והם נחשבו למעין צוואה של חברי הלהקה, שרובם התקרבו לגיל 105. כשעה ועשרים לאחר יציאת האלבום הלך לעולמו לעיין סטלנסקי כתוצאה ממנת פלאפל עם עמבה. על שמו נקראת העיר ואם בישראל בית חנון. שאר חברי הלהקה התאחדו לאחרונה כלהקת הבית של "הרצועה" בהנחיית ירון לונדון, שם הם משחררים פלוצים על ליאור אשכנזי למחייתם.

Bouncywikilogo.gif

ראו גם[edit]