להקת כוורת

From איןציקלופדיה
Jump to navigation Jump to search
להקת כוורת בשיא הצלחתם.
"משהו משהו, פשוט בומבה של להקה"
~ מעריץ על להקת כוורת
"בזזז בזזזז בזזזז"
~ דבורים על גניבת זכויות יוצרים
"הם לימדו אותי מתימטיקה ופסנתר!!!"
~ בטהובן על סיפורי סבתא


להקת כוורת היא להקה ישראלית- אקוודורית מצליחה המופיעה כבר 129 שנה מעל הבמות בארץ ישראל ובזימבבואה. הלהקה ידועה במיוחד בזכות העובדה שהתאחדה 250,329 פעמים בעבר.

היסטוריה

במהלך ההכנות למלחמת העולם השניה, ערכו אנשי המפלגה הנאצית ברשותו של פול מקארתי לפני שנהיה הומו והמפלגה הקומוניסטית בראשותו של ג'ון לנין ישיבה שנושאה היה- "איך נשכנע את כל היהודים להיכנס לתאי הגזים ללא מאבק?" בסופה של ישיבה זו, הוחלט על הפיתרון-שטיפת מוח. חיילים גרמנים חטפו 3 יהודים אקראיים -דני סנדרסון, אפרים שמיר ויצחק קלפטר- מישיבות שונות, מחקו את זיכרונותיהם, הכשירו אותם לנגן בכלים מוזיקליים והינדסו אותם גנטית כך שיעבירו באופן לא מודע הודעות סבלימינאליות לקהל הצופים, כגון "נאצי זה טוב", "לכו עם הנאצים" ו"סלים טועמה מחבל". אולם, במהלך אחת מהרצות הניסוי של הלהקה מול קהל חי, פרצו מהומות בקהל בשל מוכר פרינגלס ובמבה שהפריז במחיר. חברי הלהקה ניצלו את ההזדמנות, וברחו. מאוחר יותר במסעם, הם הכירו אנשים שונים שעזרו להם בבריחתם. אותם אנשים נוספו בשלב מאוחר יותר ללהקה.
עד יום זה, הנאצים מחפשים אחר חברי הלהקה ממקום מחבואם באנטרקטיקה.
הלהקה השתתפה באירוויזיון בשיר "נתתי לה" והפסידה ללהקה אבבא בגלל שאגנתה נראתה יותר טוב מאפרים שמיר.

מקור השם של הלהקה

שמה של הלהקה ניתן לה בשל תקרית לא נעימה של סולן הלהקה, דני סנדרסון. הנ"ל, בשיא חרמנותו, ניסה לפמפם כוורת של דבורים. לאחר שנעקץ איבר מינו אינספור פעמים, פונה סנדרסון לבית החולים שם החליט על שמה של הלהקה-כוורת.

הפירוק והאיחוד (ועוד פעם הפירוק, ועוד פעם האיחוד,וכן האלה וכן האלה...)

חברי הלהקה ידועים בשינוי הרגש ההפכפכים שלהם והחוסר בדברים, בשמיעה ואחר כך יש להם את הדברים הללו. בעקבות עניין זה, הלהקה פורקה ואוחדה פעמים אינספור בשל סיבות שונות ומשונות.

הנה תקציר השיחה שהובילה לפירוק והאיחוד הראשון:

דני סנדרסון: גידי, תעביר את המלח.
גידי גוב: לא רוצה.
יצחק קלפטר: יאללה, מפרקים את הלהקה.

<שעה לאחר מכן>

דני סנדרסון: גידי, תלווה לי 2 שקל.
גידי גוב: סבבה.
יצחק קלפטר: יאללה, מאחדים את הלהקה.



הפירוק והאיחוד השניים:

דני סנדרסון: גידי, יש לך כסף לתת לי?
גידי גוב: לא.
יצחק קלפטר: יאללה, מפרקים את הלהקה.

<חמש דקות לאחר מכן>

דני סנדרסון: גידי, יש לך סיגריות להלוות לי?
גידי גוב: כן.
יצחק קלפטר: יאללה, מאחדים את הלהקה.



הפירוק והאיחוד האחרונים (מספר 300):

דני סנדרסון: גידי, אני יכול לשבת על כיסא הנדנדה שלך?
גידי גוב: מה אמרת? לא שמעתי...
יצחק קלפטר: יאללה, מפרקים את הלהקה.

<חצי דקה לאחר מכן>

דני סנדרסון: גידי, אתה שומע אותי?
גידי גוב: כן, אני שומע יותר טוב.
יצחק קלפטר: יאללה, מאחדים את הלהקה.



פירוקים ואיחודים אלו הביאו בסופו של דבר לשגעונו והתאבדותו של מייקל ג'קסון.

חטיפת הלהקה

בשנת 1981 (בעת האיחוד ה-25 שלהם) נחטפה הלהקה ע"י חייזרים ומחקה להם את הזיכרון שלהם. כשחזרו לכדור הארץ הם לא זכרו מי הם, מה הם, מו הם ואיפה הם ולכן נאלצו להתחיל את הפירוקים והאיחודים מחדש, הנה השיחה שהובילה לפירוק שלהם באותה הופעה:

דני סנדרסון (לגידי): אתה זוכר מי אתה?
גידי גוב (לדני): לא.
יצחק קלפטר: יאללה, מפרקים את הלהקה.



האמירות האלו השאירו רבים בהלם שכן, הלהקה הייתה באמצע הופעה. עד שאחד מהקהל בא ונתן זפטה על הראשים שכל אחד מחבריי הלהקה שהחזירה להם חלקית את הזיכרון. כך יצא שכעבור חצי שעה זה מה שנאמר:

דני סנדרסון: גידי, אתה זוכר מי אתה עכשיו?
גידי גוב: עכשיו כן.
יצחק קלפטר: יאללה, מאחדים את הלהקה.



לאחר מכן, מסתבר שמנהיג כת החייזרים היה שבתאי צבי שעשה זו על התגובה לשיר של חסרי הקצב "אני לוייזר? אני לוייזר?" (על התגובה לשיר תוכלו לקרוא למטה...) ולאחר שנשבעו אמונים לו ולכת החייזרים חזר להם הזיכרון המלא.

חברי הלהקה

  • דני סנדרסון - שירה, גיטרה, בדיחות קרש.
  • גידי גוב - לא עושה כלום, חי על חומרים של אחרים.
  • אפרים שמיר - שירה, גיטרה. לא השתתף ב-47 האיחודים האחרונים מכיוון שלא הצליח לעלות על במה מבלי לשבור אותה.
  • אלון אולארצ'יק - בס. אינו נימול, אינו יהודי ונחשד כשתול של הנאצים בתוך הלהקה.
  • יצחק קלפטר - גיטרה, קולות מוזרים ב"פה קבור הכלב". התרושש עקב חובותיו למאפיה הרוסית.
  • יוני רכטר - קלידים, פסנתר, פסנתר חשמלי, מלוטרון, מוג, סינתיסייזר, שורה של כיף-כפים על שולחן, אורגן, אורגנית, מקלדת מחשב, פיתה, שווארמה, מקנאגטס, מקרויאל, קובי פרץ, ממוטות, טילים בליסטיים, שבתאי צבי, ג. יפית, ליברמן, קציצה, גונדי, רוני דלומי, חציל, או כל דבר אחר שניתן להקיש עליו עם הידיים.
  • מאיר פניגשטיין - תופים. קולות מהפה במבטא פולני ומונגולי. נעצר ע"י מס הכנסה בחשד ששיכן ארבעה עובדים לא חוקיים בתוך ארון ביתו. הלהקה התפרקה סופית לאחר שהוא שרף את הטוסט של דני סנדרסון בטוסטר.

דיסקוגרפיה

"נניח והיה יוצא אלבום נוסף על האיחודים, היו קוראים לו "בלי אפרים שמיר?""
~ דני סנדרסון על העובדה שלמרות האיחוד המי יודע כמה אין להם יותר מ- 3 אלבומים
"ג. יפית, איזה כיף! אני יכול לשכן אותה אצלי בארון?"
~ מאיר פניגשטיין על זה שיוני הביא אותה להקלטות
"מה אפשר ללמוד? שאני שמן?"
~ גידי גוב על סיפורי סבתא
"יאאא.... איך מתאים לנו פלאפל עכשיו..."
~ גידי גוב ואפרים שמיר על פלאפל בפיתה


  • סיפורי סבתא

- 1973

  • פלאפל בפיתה

- 1974

  • כואבת האוזן

- 1975

אלבומי אוסף

  • לוזרים תנכ"ים

- 1978

  • ברוך הולך לו

- 1980

  • תאריכים ותרופות

- 1990

  • מה שקרה לקלפטר

- 2009

  • בית אבות מרושש

- 2015

שירים נבחרים

  • כפכפי העץ של ברוך.
  • התמנון בעל 11 הרגליים.
  • היא כל כך שמנה.
  • שיעור ביולוגיה.
  • גוליית.
  • איוב.
  • סיסרא (שלושת השירים הנ"ל נכללו באלבום "לוזרים תנ"כיים").
  • יו יו מה.
  • הבלדה על המפטי ודמפטי.
  • פה קבור השניצל.
  • שיר המחירון (דואט עם יצחק לוי).
  • מכרתי לה את חיי.
  • שיר הסביח של עובד.
  • סיפורי סבתא.
  • פלפל בתה.
  • האיש הכי שמן
    • האיש הכי איטי (גרסה נוספת)
  • כן, אתה לוייזר. כן, אתה לוייזר. (תשובה לשיר של חסרי הקצב).
  • אתמול ובלילה
  • אתמול ושלשום
  • ביום ובאתמול
  • אתמול ואתאנול
  • אתמול ומחר
  • שלשום ואתמול
  • ביום ובאתאנול (כל 7 השירים נכנסו ל"תאריכים ותרופות")