משתמש:מה שתגיד/דקה
"כשהגלים נחלשים, החלשים מתגלים" אפי המציל
שלום לכל החברים והחברות, וגם לאויבים. זהו דף משתמש, בו ניתן להשתמש על מנת לייצר דפים. האם דף זה למעשה משתמש? או שמא הוא רק דף, המייצג את מה שמכונה בפי רבים "משתמש", שהוא לכל היותר צעיר ממורמר שמסרב לחפש עבודה אמיתית ומשקיע את זמנו באתר הזה?
"שמעונה לי" מתוך ספרה של אשתו של שמעון לי
ההגגים רבים, השאלות דחופות והמענה נותר גלום, כיהלום בלתי מטושטש. האם אין היה זה מחומש, אשר דרש את כל הקש להפוך זהב טהור? ומי זה דרור? והגבר עם החורים, האם יש לו טחורים, או שמא טחור?
מה העניין עם החרוזים והלשון הויקיפדית, ההדפסה האנציקלופדית, האורטופדית הפתטית ושלל המיחושים, הניחושים, החיפושים, החיפושיות, בן גוריון, שדה עליון, שדה בוקר, גוש קטיף, דוש בשטיף, ציף ציף צווחת השלכת באוזנייה של הגברת ההולכת ותופחת ופותחת את כל מה שבתחת, עם השום והבצל והסביח והכוסאוחתו עכשיו אני רעב, מתקרב אל המקרר, מתקרר אל המקרב, וסוף כל סוף הוא שלו, ובלב שלם ובלי לשלם אני מרגיש אשם וזועק מעלה אל השם "אבא אבא חם לי!"
קצת על עצמי. אני זכר (עד כמה שידוע לי), נימול ברוך השם, מדריך לחיים בזמני הפנוי. קואוצ'ר אם תרצו. פעיל בתנועת אם תרצו, וחבר דירקטוריון בכיר בארגוני שלום עכשיו, שחררו את פלסטין, BDS, המפלגה הקומוניסטית, BTS, ומועדון הקצב של סבא ח'ליל. משתתף בצערם של אבלים כתחביב. את פעילותי באתר התחלתי כעורך מן המניין, וכמו גדולי המנהיגים בהיסטוריה, עליתי לגדולה בעקבות מחסור חמר בכוח אדם. משתדל לעזור, עוזר להשתדל ומשדל עוזרים בשעות הפנאי. בלילות אני צד משחיתים בני 12 שחושבים שהם עילוי גדול. בבקרים אני מבין שאין לי חיים. עכשיו ספרו על עצמכם.
"אפריקה, אפריקה שלי!"
נפוליאון בונפרטה בשירם של להקת הג'ירפות
אוקי. מישהו חייב לדבר על זה. זה נושא שדי מושתק בתקשורת, ואם יש מקום לדבר עליו הוא כאן, באנונימיות, בחופש, ובשיא הזהירות. זה נושא שאפילו בערכים שאני כותב אני לא מעיז להעלות, כי הוא כה רגיש. אבל באמת, שמישהו חייב לדבר על הפיל שבחדר. או על התרנגול, למען האמת. אוקיי, הנה זה בא: תרנגולי הודו. מה הקטע? ברצינות, אחי, מה הקטע? מה זה? מה זאת החיה הטיפשית הזאת. יש הרבה שיזעמו עליי כעת, אבל חייבים לשבור את הטאבו - מה זה לעזאזל השק אשכים הקטן שמתנדנד להם מהסנטר? מה זה?! איזה חרא, כאילו אלוהים אמר "יאללה הופה! עשיתי תג'ירפה, מה עכשיו? הנה הנה בעיניים עצומות!". הכי יפה שאחר כך הוא פתח את העיניים והסתכל על מה שיצא, אז כדי לתקן את העוול הוא ברא את התרנגול. מה זה השטויות האלה?! ובואנה, יודעים מה, זה גם לא כזה טעים. הנה אמרתי את זה. הודו זה לא משהו! מה אני אעשה? כולם אומרים "שווארמה הודו, טעים, טעים". לא! חלאס עם הלחץ החברתי! שוואמה פרגית הרבה יותר טוב. זה ליטרלי זהה, רק בלי כל כמה ביסים חתיכה קשה בשווארמה. אני לא רוצה שזה יהיה קראנצ'י! אני רק בשביל הבשר! ושאני לא אתחיל לדבר על שווארמה עגל! הוהוהו, זה באמת ממש בן זונ--
איןספר:כיצד לסרב להעניק שירות לאדם בעל מוצא אתני שונה משלך (מתורגם מאנגלית) • אהבתי את רחל (אך לא בקטע מיני) • אולימפיאדת טוקיו • אומת האש • רואה חשבון • חברת הייטק מפורסמת • גללית • מבצע שובר החומות • תסביח • הרלב"ד מופלץ! • כביש 4 • הבחירות לכנסת (סדרת טלוויזיה) • יעקב מרגי • מירב מיכאלי • הבלבול גובר: מי ירה ביובל? • ביעור חמץ • משמעות הקיום • ארקדי דוכין • קללות • בדיחות קקי-פיפי • נפילת סוכר • רבי אליקים בן יוסף דרבנן • החיים (סדרת טלוויזיה) • פליטיה • ראש הממשלה החלופי • איחוד האמירויות הערביות מופלץ! • עבדות בארצות הברית • שיר השירים • המשרד לשיוויון חברתי • בית המקדש • כמות השקלים שהייתי מקבל על כל שערה שאין לנפתלי בנט על הראש • האגודה הצפון קוריאנית לשילוב צפון תל אביב וצפון קוריאה לכדי יישות אחת בעזרת תנינים יורקי אש שנלקחו מערבות סהרה הפרועות בס"ד • ג'אז מודרני • האימפריה המונגולית • קפסלוק • ערס נובל • ארגון הבריאות העולמי • החיים • הסכם אברהם ושרה • אפריקה • מני ממטרה • פלסטין • שלום • קפיטליזם • האימפריה האינטר גלקטית • חאלב • איך לחשב את קצבאות הקורונה • Google Translate • שוקולד • גזענות • סיפור בהמשכים • שמעון פרס, ננסי ברנדס, הכבשה נחמה והיטלר: האיחוד • מש"ציזם • הטפת מוסר • זמן בתל אביב • צעקה • להטביה • איחוד מחמודלנד • עשר דרכים להפליץ בציבור בלי שאף אחד יידע • משלים אוטומטי • בקו"ם • בת • ביטוח לאומי • רוסים • רמת גן • קק"ל • פילנדרום • החלפת השפה בסימני פיסוק • אלחמדוודאד • לחרבן • לפנה"ס • Glee • יכולת • 10 אגורות • פולנית • הערבים • סלובניה • הים התיכון • המשכיות • המחסור הלאומי ב-ש ו-מ • פרדי קרוגר • אף אחד • מיץ ערבים • חז"ל • בילהם תלקוץ חיג'אב תאלמיז' של יורקנסטריפ • ספר שקרים
ולפינה הקבועה שלנו (קבועה משום שהתוכן בה לעולם לא מתחלף): מחשבות והגגים! והפעם בנושא: חיי היומיום בעיר הגדולה! הפינה כתובה בלשון זכר, מכיוון שכאמור אני זכר. אם אתן נשים או כל דבר אחר, ראו פינה זו כאילו נכתבה בלשון הפנייה שלכם
- כשאתה יוצא מפתח ביתך ולפתע דבור אימתני עומד בינך לבין מדרכת הרחוב שאליה חפצת להגיע, עומדת בפנייך דילמה. מצד אחד, אתה ברחוב, וכולם יכולים לראות אותך, ולכן לא היית רוצה לאבד את העשתונות. מצד שני, יש שם דבור.
- באשר למשפט הקודם, תמיד תבחרו באופציה השנייה. אל תלכו אחרי הראש ילדים, אלא אחרי הלב!
- הכי אקשן שהייתי בו בחיים שלי היה כשנהג האוטובוס ביקש ממישהו לשים מסיכה, והוא התחרפן לחלוטין והחל לצעוק ולקלל. האם זה הופך אותי לפריווילג?
- אציין לזכותי שזאת הייתה סצנה מרשימה ביותר. הנהג לגמרי זרם איתו והחל לצעוק אף הוא והשניים פשוט צעקו זה על זה וקיללו, ולבסוף הנהג הוריד את הבחור באמצע הרחוב בדרמטיות.
- וואו, אני אליטיסט מסריח.
- ערסים מריחים כל כך טוב. אם הייתי מאבד את החושים פרט לחוש הריח, הייתי הולך להיות חבר של ערסים.
- פעם מי שהיה נחשב חנון היה מי שחכם. היום מי שנחשב חנון זה מי שלא טיפש.
זאת הפינה להפעם, נתראה בפינה הבאה (אף פעם)!
"זה על שמי, זה על שמי, הכל על שמי!" סמי עופר
מדינה שלמה רוצה תשובות סטפן
מסתובב עם סטפה מסובב אותן
תוציא את השרקן תראה לנו תז׳ונז׳
לא מספיק הבוש רוצים לראות את ג׳ורג׳
תראה תחנג׳
תראה תאיש
תביא לירות איתו באימונים בבאף לכיש
לא מעניין אם זה גלוק או רובה צלפים
אנחנו ממתינים אנחנו מחכים
קומסי קומסה וואלה מרסי כפרה
איפה הבגט שחרר תגוצ׳י זרה
מגדל האייפל מתחבא לו שמה
איך מנגנים על כזאת גיטרה
איך מטיסים אותו לאירופה
שני כרטיסי טיסה אחד לאנטילופה
בלידה שלו הרופא צעק לו הופה
והנה הוא שולף אותו לפני הדרופה
–דוד פארוק
זהו דף משתמש שהוגזם בהגזמה. להלן הש"א:
- הוראות שימוש: קראו את הדף, הסכימו עם כל הנאמר בו ותצחקו בקול רם, כדי שחבריכם למשרד/כיתה יביטו בכם בלגלוג. בתום הקריאה יש לשלוח קישור לדף לכל אנשי הקשר שלכם בווטסאפ, כולל בני משפחה. כן, אנחנו יודעים שיש לכם את הדודה הזאת שתשתף את הקישור בכל מקום תחת הכיתוב "נהדר!". אנחנו בונים עליה.
- אזהרות: יש להשתמש בדף אך ורק למטרה שלשמה הוא נועד ובהתאם להוראות השימוש. אין לבלוע, יש להימנע ממגע בעיניים, להרחיק מילדים, לשימוש חיצוני בלבד, אין להשתמש במוצר אם ידועה רגישות לאחד המרכיבים; הומור, הרהורים נמרצים, כתיבה מושקעת ועיצוב מהמם. במקרה של בליעה יש לפנות לרופא, כי וואלה איך הצלחת בכלל?!